רבי סעדיה עמור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב סעדיה עמור (לפני ה'תק"ס, 1800 - אחרי ה'תרל"ח, 1878) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של אלג'יר במחצית השנייה של המאה התשע עשרה.

קורותיו

נולד במדינת אלג'יריה, נראה ששהה בעיירה בלידה לפחות שמונה שנים, משנת תק"ף עד תקפ"ח ואפשר ששימש שם ברבנות.[1] לא יאוחר מאייר ה'ת"ר (1840) כבר שהה בעיר אלג'יר.[2] נכון לשנת תרי"ט (1859) היה דיין רביעי בבית הדין בראשות הרב שאול מועטי, והרב דוד מועטי, והרב יעקב סמאגה.[3] יחד עם חברי בית הדין, רבי סעדיה יצא להגן על הרב אברהם אנקווה מפני התקפתו של רבי משה סבעון מאוראן, שהחרים את ספרו 'זבחים שלמים'.[3] לא יאוחר משנת תרל"ח (1878) התמנה לאב בית הדין ורבה של אלג'יר, לצד הרב שמואל אבולכ'יר והרב יוסף דאדון.[4] בכתביו השתמרו קינות וסדרי תפלה. חלקם נדפסו על ידי הרב אליהו גיג'.[5]

נפטר לא יאוחר משנת תרמ"ח.[5]

רבי יוסף משאש הזכיר ביצירתו מספר פסיקות של רבי סעדיה עמור, אך לא ברור אם התכוון לרבי סעדיה זה, או לרבי סעדיה קדמון יותר משנות הת'.[6]

הערות שוליים

  1. ^ ראו: כתובה כ"י ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית KET 95 (תק"ף), וכן כ"י ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית KET 141 (תקפ"ח).
  2. ^ ראו כ"י ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית KET 228
  3. ^ 3.0 3.1 ראו סדר חתימת רבני אלג'יר בספר טהרת כסף דף לד.
  4. ^ ראו הקדמה לשו"ת שער שלמה.
  5. ^ 5.0 5.1 היות שבשנה זו מזכירו רבי אליהו גיג' בברכת המתים, בסדר ל"ג לעומר, שהדפיס בסוף ספר 'זה השלחן'.
  6. ^ ראו: מים קדושים סי' שסו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39933484סעדיה עמור