מטמון מטבעות
מטמון מטבעות היא קבוצה של מטבעות שהוטמנה על ידי בעליה במקום הידוע רק לו, כדי להסתירה כך שתשמר מעין זרים. על פי רוב הטמינו אנשים את כספם כאשר התרגשה ובאה עליהם צרה, כגון מלחמה, מצור על עירם, או כל אירוע אחר שחייב אותם לנטוש במהירות את מקום שבתם. קבוצת המטבעות הוטמנה בתוך צרור בד או כלי קיבול כלשהו, מתחת לרצפה, בתוך אחד מקירות הבית, במערה קרובה, וכדומה.
מטמון עשוי למנות ממטבעות ספורים ועד לאוסף גדול של אלפים ואף עשרות אלפי מטבעות. על-פי רוב נטמנו במטמון מטבעות בעלות ערך גבוה (מטבעות כסף וזהב). מטמון מטבעות שנחשף בידי ארכאולוגים מצביע על כך שבעליו לא שרד כדי לחזור ולהוציא אותו ממקום המחבוא.
למטמון מטבעות המתגלה בחפירה יש ערך כרונולוגי רב, המסייע בתיארוך השכבה בה נמצא המטמון. המטבע המתוארך לתקופה המאוחרת ביותר מבין המטבעות שנמצאו במטמון, הוא הקרוב ביותר לשנת ההטמנה של המטמון.
מטמוני מטבעות בישראל וסביבתה (מבחר)
התקופה ההלניסטית
- מטמון עראק אל-אמיר – מטמון זה כולל עשרות אלפי מטבעות כסף שמשקלם המצטבר כחצי טון. המטבעות המאוחרים ביותר נטבעו בשנת 200 לפנה"ס. המטמון קשור ככל הנראה למשפחת טוביה שזו הייתה אחוזתה. משפחה זו הייתה ממונה על גביית המיסים עבור השלטון של בית תלמי בתקופת השלטון התלמאי בארץ ישראל. השערת החוקרים היא שדבר-מה השתבש בהעברת המס בשנה בא הוטמן המטמון.
תקופת המרד הגדול
- מטמון עספיא – נמצא בשנת 1960 על הר הכרמל. המטמון כולל 4,560 מטבעות שנטבעו בין השנים 126 לפנה"ס ושנת 66 לספירה. המטמון כולל שקלים צוריים ודנאריוס שהם דינרים רומיים.
- מצדה – נתגלו שלושה מטמונים של שקלים וחצאי שקלים יהודיים. מטמון א', מחזיק 37 שקלים וחצאי שקלים; מטמון ב' מחזיק 12 שקלים וחצאי שקלים; מטמון ג' – מחזיק 17 שקלים וחצאי שקלים ושני אסימונים לא טבועים. במטמון הזה נכללים 3 שקלים משנת ה' למרד (70 לספירה), היחידים מסוגם שנתגלו עד לעת הזאת.
- ירושלים - העיר העליונה – מטמון של 13 שקלים שנמצאו בחפירות הרובע היהודי. שנים מן השקלים הם משנת 4 למרד (69 לספירה).
- ירושלים - הר הזיתים – מטמון של 14 מטבעות שנמצאו בחפירות בכנסיית דומינוס פלוויט, שהוסתרו בנר חרס, מהם 29 שקלים יהודיים, 4 שקלים צורים ומטבע של נירון.
- ירושלים - כפר השילוח – מטמון של 12 שקלים מהם 3 שקלים יהודיים ו-9 שקלים צוריים.
- ירושלים - ליד שער האריות – מטמון המחזיק כ-300 מטבעות, מהם 64 שקלים יהודיים ו-25 שקלים צוריים.
תקופת מרד בר כוכבא
- מטמון מערת התאומים שבשפלה – שלוש קבוצות של מטבעות נמצאו במערה במקומות שונים. קבוצה א החזיקה 83 מטבעות כסף מהם 20 סלעים (טטרדרכמות) עם חזית המקדש בירושלים על פני המטבע, ו-63 זוזים (דינרים); קבוצה ב' החזיקה 10 מטבעות, מהם 6 מטבעות רומיים ו-4 מטבעות יהודיים. ארבעת המטבעות היהודיים כוללים מטבע חשמונאי, שקל מימי המרד הגדול ושני דינרים מימי מרד בר כוכבא. קבוצה שלישית החזיקה 24 מטבעות מהם 5 רומיות מזהב, 15 מטבעות כסף, מהם שנים מטבעות מרד בר כוכבא והשאר מטבעות רומיות, וארבעה מטבעות ברונזה ממטבעת אשקלון.
תקופה רומית
- מטמון ממשית– נמצא באתר במהלך החפירות שנערכו בו בשנים 1965–1967. מחזיק כ-10,500 מטבעות כסף רומיים פרובינקיאלים. המאוחרים שבהם נטבעו בשנת 220 לספירה. לפי שעה זהו מטמון מטבעות הכסף הגדול ביותר שהתגלה בארץ. משקל הכסף בו מגיע לכ-140 ק"ג.
- מצדה – מטמון של 13 מטבעות כסף רומיות מימיהם של נירון, אספסיאנוס וטריאנוס. המטבע המאוחרת ביותר משנת 107 לספירה.
התקופה הביזנטית
- מטמון בית הכנסת של מרות – מטמון בן 485 מטבעות, מהן 245 מטבעות זהב.
- ירושלים - חניון גבעתי – מטמון של 264 מטבעות זהב זהים של הקיסר הרקליוס. המטבעות נטבעו בפרק הזמן שבין 610–613 לספירה.
- תל מלוט – מטמון של 26,000 מטבעות ברונזה.
התקופה האומאית
- מטמון כפר נחום – 282 דינרי זהב מן המאה השמינית לספירה תקופת בית אומיה.
התקופה הפאטמית
- מטמון אפולוניה – 108 מטבעות זהב, מהם 93 דינרי זהב ו-15 רבעי דינרים כולם אסלאמיים, מן 909 לספירה עד 1171, התקופה הפאטמית.[2]
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעקב משורר, אמצעי תשלום קדומים, משקלות ומטבעות, קטלוג אוסף מוזיאון ראובן ועדית הכט, א' (עורך: רוני רייך), אוניברסיטת חיפה, 1998, עמ' 173- 197.
- יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2006, עמ' 177–187.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
27496783מטמון מטבעות