מטמון כסף
.jpg)
מטמון כסף או מצבור כסף (Silver hoard) מתאר ממצא ארכאולוגי של מצבור פריטי כסף ושברי תכשיטים האסופים יחד ומונחים, לרוב, בתוך פכי חרס. מטמוני הכסף נמצאו, בחלקם, מתחת לרצפות או שכבות מגורים ומכאן שמם[1]. מיקומם של מטמוני הכסף שונה ממצא לממצא, ויכול להיות חצר או מבנה, באזור דומסטי או ציבורי. פריטי הכסף במטמונים נשמרו בצרורות ובמשקלים לא אחידים[1].
מטמוני כסף נמצאו בארץ ישראל, במזרח הקרוב ובמצרים. בארץ ישראל נתגלו כארבעים מצבורים, כמות חריגה בהשוואה לשאר המקומות בעולם[1]. ארבעה מהם (תל כיסאן, תל דור, עכו ועין חופז) התגלו באזור הצפון, בקרבת החוף, אזור הניתן להגדירו כדרום פיניקיה בתקופת הברזל[2][3]. בארבעה מטמוני כסף אלו, ישנו דמיון טיפולוגי בין פריטי הכסף, בפרט טיפוס מאפיין הנקרא "בצע כסף" הנמצא במספר רב של מצבורים[1].
השימוש במטמוני כסף היה נפוץ בתקופת הברונזה והברזל (600–2000 לפנה"ס) כאשר מרבית המטמונים בארץ ישראל מתוארכים לתקופת הברזל ומיעוט לתקופת הברונזה התיכונה[1]. מצבורי הכסף פרוסים מצפון לדרום הארץ ונפוצים באזורים גאוגרפיים שונים, אזור החוף והשפלה, הרים, מדבר יהודה ובנגב. במסוטפוטמיה נתגלו שנים עשרה מטמוני כסף המתוארכים לתקופות שונות, שישה לתקופה האכדית (מקבילה בארץ ישראל לתקופת הברונזה הקדומה)[4], אחד לתקופת הברונזה התיכונה [5] וחמישה לתקופת הברזל.[6]
סוגי מטמוני כסף
במחקר ניתנו שלוש סיבות עיקריות לצבירה והטמנת כסף. הסיבה הראשונה, "מטמון יסוד", מטמון שהוטמן מתחת ליסודות מבנה ציבורי חשוב, כגון מתחם מקודש, בפינה, או מתחת לרצפת חדר[7] ולכן, ככל הנראה יש לקשרו לפולחן דתי ומתחמים מקודשים[8]. בקטגוריה זו זוהו שני מטמוני יסוד בבית שאן, במקדש הצפוני ובמקדש הדרומי, המתוארכים לראשית תקופת הברזל[9]. מטמון נוסף זוהה בתל מקנה, המתוארך למאה ה-7 לפנה"ס, שנמצא מתחת לרצפה בהקשר ציבורי, במתחם מקודש וייתכן כי הוטמן כמטמון יסוד[9]. בכדי לסווג מטמון כמטמון יסוד יש צורך להראות שהוא הוטמן ביסודות של מבנה ציבור, פולחני או אדמיניסטרטיבי[7]. סיבה שנייה להטמנת כסף, "מטמון של חרש", כאשר יש עדויות על המצאות בית מלאכה בקרבת מקום. מטמון של חרש זוהה בנהריה ומתוארך לתקופת הברונזה התיכונה א (1750–1850 לפנה"ס)[10]. סיבה נוספת להטמנה, "מצבור כספת", מצבור שהוסתר ולעיתים אף הוטמן, לא תמיד בעומק רב, אלא הונח ככספת במקום מסתור, כך שתהיה גישה חוזרת אך עם זאת נסתרת בגלל ערכם הרב. סיבה זו הובנה בעקבות תכולת המצבור ועומק ההטמנה שמצביע על כסף ששימש למסחר[8].
את הכסף שנאסף במצבורי כספת ניתן לחלק לשמונה טיפוסים, בהם שתי קבוצות עיקריות: טיפוסי "currency" הכולל בצע, כסף שבור ונתכים. וטיפוסי "scrap" שכללו עלים, אסימונים, שברי תכשיטים, חוטים דקים חוטים עבים אשר שמשו למסחר משני. פריטי הכסף במטמוני הכסף נשמרו בצרורות ובמשקלים לא אחידים[1].
שיטת תשלום קדומה
בתחילת המאה העשרים כונו מרבית מטמוני הכסף "silversmith’s hoard" ויוחסו לעבודת החרש, גם ללא ממצאים נוספים המעידים על בית מלאכה במקום[11] . עם ריבוי ממצאי מטמוני הכסף גדלה ההבנה כי הסבר זה שמטמוני הכסף הם מטמון של חרש או מטמון יסוד של מבנה ספציפי (יחוס המצבורים בצורה מקומית) אינה נכונה וישנה תופעה רחבה המאפיינת את ארץ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה והברזל. כך התפתחה הגישה הרואה את מטמוני הכסף עדות להתפתחות כלכלית, כאשר הכסף נסחר כאמצעי תשלום, על פי משקל, כחלק ממערכת סחר עולמית, למשל בקרב הפיניקים שהובילו סחורות מהמערב לממלכת אשור[12]. על פי גישה זו השימוש במתכת כסף התפתח כשלב ביניים בין מערכת הסחר חליפין, לבין השימוש במטבעות. על פי סברה אחת המסחר התנהל בעזרת בצעים, בעלי משקל אחיד, שהוכנו מראש ומנתכים ששימושו כחומר גלם ליצירת בצעים אלו. מצד שני, נטען כי שיטת התשלום בצע כסף נעשה על פי משקל, ערכו של הכסף היה גבוה מה שהצריך מערכת שקילה מדויקת. אופן תשלום זה ייתר את הצורך בתכנון משקל הבצעים או משקל הצרורות אך הקשה על היכולת לאזן את המאזניים למשקל הרצוי. בכדי לאזן את המאזניים בצורה מדויקת נעזרו בבצעי כסף זעירים במשקל קטן מחצי גרם. לבצעי הכסף הקטנים לא היה ערך בפני עצמם בגלל חוסר היכולת לשקול אותם אך שימושם לצורך איזון ובקרה היה מרכזי בסוג מסחר זה[13][14][15]. בחלק מהמטמונים בצעי הכסף נצררו באריג ולעיתים נדירות הצרורות נחתמו בבולות, ייתכן כבקרה על איכות הבצעים. משקל הצרורות משתנה ממטמון למטמון ואיננו אחיד[15].
מטמוני הכסף מעידים על עולם מסחר המתפתח בתקופת הברזל, התפשטות הפיניקית מערבה (הפקת כסף במערב ומסחר בו במזרח). בנוסף, ההרכב הכימי והאיזוטופי מתחקה אחר מקורו ותיארוכו שווה לתיארוך ההתפשטות הפיניקית מערבה (ראה מטה).
בצע כסף
.jpg)
בצע כסף הוא הטיפוס הטיפולוגי המאפיין והנפוץ ביותר של מטמוני הכסף, אותו מאפיינות: הבצע נבצע ידנית בעזרת סיתות בעזרת מכשיר חד (גרזן/יתד), ישנם בצעים שסותתו משני עבריהם (חזית וגב). הבצעים מופיעים בצורת ריבוע, מלבן, משולש, פירמידה, פינה ולעיתים בצורה לא רגולרית. ישנם תתי טיפוס בבצעים: פריטים בצועים מצד אחד ופריטים עם סימני בציעה משני הצדדים. החלוקה של הבצעים למשקלים אקראית וישנם מספר רב של בצעים במשקלים קטנים מ-0.5 גרם. הטיפולוגיה של בצע הכסף מצביעה כי נבצעו באופן ידני, לעיתים מספר פעמים. ממצאים אלו מתחברים ומעידים כי הבציעה נעשתה במעמד המסחר כבקרת איכות של בצעי הכסף[13][15][7]. הביטוי האשורי sibiritu המופיע ככינוי לאחת מצורת הכסף, משמעותו שבור, ומהווה עדות לשונית אשורית לשבירת הכסף לבדיקת איכותו[16].
הביטוי "בצע" מופיע במקרא 15 פעמים בלבד במשמעויות שונות. בשמונה מהם המשמעות של בצע היא ביטוי לשקר ובשש מהפעמים מופיע "בצע" בצירוף פועל מאותה שורש. זוהי עדות כתובה לקשר בין הבצע לשקר, הבא לידי ביטוי בזיוף איכות הכסף ועל הבציעה של הכסף, חלק בלתי נפרד מהבצע[1].
המסחר הפיניקי בכסף
ישנן תעודות מסחר אשוריות שהשתמרו בהם מוזכרות מנחות שהתקבלו ממלכי פיניקיה למלכי אשור. מנחות אלו מתפרשות על ידי החוקרים כמיסים שניתנו על ידי מלכי הערים הפינקיות (בעיקר צור וצידון) תמורת הרשות לקיים סחר ימי חופשי מערבה[17][18]. סידור תעודות אלו באופן כרונולוגי מעלה כי ישנה עלייה מתמדת בשיעור המיסים, ובייחוד של מתכת הכסף שגבו מלכי אשור מן הפיניקים[19] . בעזרת תעודות אלו ניתן להסיק את טיב היחסים בין אשור לפניקיה, מלכי אשור נזקקו לפיניקים, כספקי הכסף שלהם, והביקוש לכסף הלך וגבר. התפשטות הפיניקים מערבה מיוחסת לחיפוש אחר עפרות כסף במערב, הפקתו ומכירתו במזרח ברווח עצום. ככל שגברה הדרישה באשור לכסף, הגבירו הפיניקים את קצב הייצור וסיפקו את הכסף במס אך במקביל גם במכירה[12][17] .
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Tzilla Eshel, Naama Yahalom-Mack, Sariel Shalev, Ofir Tirosh, Four Iron Age Silver Hoards from Southern Phoenicia: From Bundles to Hacksilber, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 379, 2018-05-01, עמ' 197–228 doi: 10.5615/bullamerschoorie.379.0197
- ^ Tzilla Eshel, A. Gilboa, N. Yahalom-Mack, O. Tirosh, Debasement of silver throughout the Late Bronze – Iron Age transition in the Southern Levant: Analytical and cultural implications, 2021 doi: 10.1016/j.jas.2020.105268
- ^ Eshel, T., Erel, Y., Yahalom-Mack, N., Tirosh, O., & Gilboa, A, Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean, Proceedings of the National Academy of Sciences 116(13), 2018, עמ' 6007-6012
- ^ M.E, Mallowan, Excavations at Brak and Chagar Bazar, 1947
- ^ Moortgat, A, Tell Chuera in Nordost Syrien; Vorläufiger Bericht über die Zweite Grabungskampagne, 1959
- ^ Mooney, P, Ancient Mesopotamian Materials and Industries;, The Archaeological Evidence. Oxford., 1994
- ^ 7.0 7.1 7.2 Kletter, R., & De Groot, A, The Iron Age Hoard of "Hacksilber" from Ein Gedi, In E. Stern, Ein Gedi', En Gedi Excavations I, 2007, עמ' (pp. 367-376)
- ^ 8.0 8.1 Kletter, R, Iron Age Hoards of Precious Metals in Palestine – an ‘Underground Economy'? Levant 35, 2003, עמ' 139-152
- ^ 9.0 9.1 Gitin, S., & Brandl, B., An Iron Age II Cache of Phoenician Jewelry from Tel Miqne-Ekron, 2018, עמ' 294-303
- ^ Dothan, M, Sanctuaries along the Coast of Canaan in the MB period: Naharia, Jerusalem: Hebrew Union College: A. biran, 1997, Temples and High Places in Biblical Times. Proceedings of the Colloquium in Honor of the Centennial of Hebrew Union Collage - Jewish Insititute of Religion, עמ' 74
- ^ Mackalister, R. A, The Excevations of Gezer II, 1912
- ^ 12.0 12.1 Gitin, S., & Golani, A, כרך Hacksilber to Coinage: New Insights into the Monetary History of the Near East and Greece, The Tel Miqne - Ekron Silver Hoards: The Assyrian and Phoenician Connections, New York: M. S. Balmuth, 2001, עמ' pp. 27-48
- ^ 13.0 13.1 יבין, ז׳, מטמון הכסף מאשתמוע, עתיקות 17, 1990, עמ' 53-23
- ^ Kletter, R., & De Groot, A, The Iron Age Hoard of "Hacksilber" from Ein Gedi Ein Gedi', En Gedi Excavations I, E. Stern, 2007, עמ' pp. 367-376
- ^ 15.0 15.1 15.2 Thompson, C. M, Sealed Silver in Iron Age Cisjordan and the 'Invention' of Coinage., Oxford Journal of Archaeology 22/1, 2003, עמ' 67-107
- ^ Powell, M. A, Money in Mesopotamia, Journal of the Economic and Social History of the Orient, 1996, עמ' 224-242
- ^ 17.0 17.1 Aubet, M.E, The Phoenicians and the west; Politics, colonies and trad., 2001
- ^ Katzenstein, J. M, The History of Tyre, 1973
- ^ איילת, מ׳, קשרי כלכלה בין ארצות המקרא בימי בית ראשון, ירושלים: מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1977
34460708מטמון כסף