מחסום ד'אנפר
![]() | |
שני מבני השער. משמאל מוזיאון שחרור פריז ומימין שער הכניסה לקטקומבות של פריז | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | שער |
כתובת | כיכר ד'אנפר-רושרו |
מיקום | פריז |
מדינה |
צרפת ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1786–1787 |
אדריכל | קלוד-ניקולא לדו |
סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-קלאסית |
מידות | |
קומות | 4 |
קואורדינטות | 48°50′02″N 2°19′56″E / 48.8339°N 2.3321°E |
מחסום ד'אנפר (בצרפתית: Barrière d'Enfer, מילולית: "מחסום הגיהנום") הם זוג בניינים היסטוריים הנמצאים בכיכר ד'אנפר-רושרו (צר') ברובע הארבעה-עשר של פריז בדרום פריז ששימשו כשער ונקודת מכס בחומת פריז השישית החל מהמאה ה-18. עם התרחבות העיר הורחבו גבולותיה ומבנים, כמו מחסום ד'אנפר, שהיו חלק מחומות שהקיפו את העיר המצומצמת, שינו את יעודם.
כיום משמש אחד הבניינים (המזרחי) כשער הכניסה לקטקומבות של פריז ואילו הבניין השני (המערבי) משמש כאכסניה למוזיאון שחרור פריז.
רקע
ערך מורחב – חומות פריז
פריז הוקמה בתקופת האימפריה הרומית כעיר מבוצרת המוקפת חומה. לאורך השנים גדלה העיר ומדי תקופה נבנתה חומה חדשה שנתנה מענה להגנת העיר המתרחבת.
ארכאולוגים והיסטוריונים מונים שמונה חומות כאלו שנבנו לאורך ההיסטוריה וזאת על בסיס ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו ברחבי פריז וכן על בסיס מפות היסטוריות שנשמרו.
אחת מחומות אלו הייתה חומת הפרם ז'נרל או חומת המכס (צר') שנבנתה בין 1784 ל-1791. בניגוד לחומות הקדומות יותר, שנבנו להגנה על העיר, חומה זו נבנתה למימוש זיכיון פרם ז'נרל שאיפשר לבעלי הזיכיון לנתב את המגיעים לעיר ל-62 שערים בהם אולצו המגיעים לשלם מכס.
גביית מס זו גרמה למירמור בקרב תושבי העיר והיא בוטלה במהלך המהפכה הצרפתית אך הוחזרה ב-1798. החומה ושערי הגבייה בוטלו ונהרסו במסגרת תוכנית אוסמן להתחדשות פריז באמצע המאה ה-19.
אחד מאותם מחסומים של החומה, שנבנו בדרום פריז, היה מחסום ד'אנפר.
שם השער
שם השער ניתן לו משמו של רחוב ד'אנפר (צר') שעבר דרכו[א].
ההיסטוריונים מחזיקים מספר גרסאות לגבי משמעות השם ד'אנפר d'Enfer:
- השערה אחת טוענת שהשם נלקח מהכינוי "גיהנום" מאחר שאזור השער היה אזור מפוקפק בו פעלו גנבים ובתי הוללות.
- אחרים מפרשים את המילה Enfer כשיבוש של המילה voie inférieure "הדרך התחתונה" וזאת מול "הדרך העליונה" שהתייחסה לרחוב סן-ז'אק (rue Saint-Jacques) שהצטלב איתו בסמוך השער.
- דעה נוספת מפרשת את השם כנגזר משמו של שער נוסף בחומות פריז שנקרא "שער הברזל" (En Fer כשמשמעות המילה Fer בצרפתית זה ברזל).
מקום השער
שני המבנים של השער נמצאים בכיכר ד'אנפר-רושרו (צר') ברובע הארבעה-עשר של פריז בגדה השמאלית. בין שני המבנים עוברות שדרות אנרי רול-טנגי (צר') הקרויות על שם מנהיג המחתרת הצרפתית אנרי רול-טנגי[2]. רחוב זה ממשיך לשדרות גנרל פיליפ לקלרק (צר') שנקראות על שם הקצין הצרפתי שפיקד על דיוויזיית השריון השנייה ושחרר את פריז.
ההיסטוריה של המבנים
שני המבנים שעמדו מצידי המחסום תוכננו ונבנו ב-1787 על ידי האדריכל הצרפתי קלוד-ניקולא לדו בסגנון נאו-קלאסי. הם עוטרו באפריזים בידי ז'אן גיום מויט (צר').
השער היה חלק מ"חומת הפרם ז'נרל" (או "חומת המכס") (צר') והנכנסים לעיר דרך השער נדרשו לשלם מכס למוכסים שעבדו במקום[3].
ב-1844 הוקמה "חומת טייר" שהקיפה שטח גדול יותר של פריז ובכך הפכה את חומת הפרם ז'נרל לחלק מהעיר הפנימית כך שמחסומיה (כולל מחסום ד'אנפר) לא שימשו עוד לגביית מכס.
ב-1907 הוכרזו המבנים כאתרי מורשת על ידי ארגון המונומנטים ההיסטוריים של צרפת (צר')[4].
בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה נחפרו מתחת לפריז כ-200 מקלטים תת-קרקעיים להגנה בפני התקפות אוויר. אחד מאותם מקלטים נחפר תחת המבנה המערבי של המחסום. בשלהי הכיבוש הגרמני של צרפת שימש מקלט זה כמפקדתו של אנרי רול-טנגי שהיה אחד ממנהיגי תנועת ההתנגדות הצרפתית ומוביל ההתנגדות הפעילה באוגוסט 1944 שהובילה לשחרור פריז.
ב-1953 הוגשה תוכנית להריסת שני המבנים ההיסטוריים כדי לשפר את דרכי הגישה לאוטוסטרדה חדשה שנבנתה (6A)[5]. כנגד התוכנית הוגשו התנגדויות של ארגוני שימור ומועצת העיר פריז ותוכנית ההריסה בוטלה.
עד 2017 שכנו בבניין המזרחי משרדי המפקח על המחצבות בצרפת אז פונה הבניין והפך לשער הכניסה לקטקומבות של פריז
ב-2019 הועבר מוזיאון שחרור פריז לבניין המערבי וזאת לאחר שפעל 25 שנה במבנה מעל תחנת מונפרנאס[6].
אזכורים באומנות
ב-1895 השלים ג'אקומו פוצ'יני את כתיבתה של האופרה לה בוהם כשבסצנה השלישית יוצאת הגיבורה את העיר דרך מחסום ד'אנפר[7].
גלריה
-
מבט נוסף על שני המבנים
-
רישום של השער מ-1860. ניכרת הגדר שחיברה בין הבניינים ואיפשרה לבקר את העוברים בשער
-
תחריט מ-1843 המראה את התנועה הערה של העגלות בכניסה לשער
-
המבנה המערבי המאכלס את המוזיאון לשחרור פריז
ביאורים
- ↑ רחוב ד'אנפר לא קיים כיום לאחר שעל חלקו נסללו שדרות סן-מישל[1] ושמו של חלק אחר שונה לרחוב ד'אנפר-רושרו (צר') (ובהמשך לשדרות ד'אנפר-רושרו (צר'))
קישורים חיצוניים
- שער ברייר-ד'אנפר, באתר paris1900.lartnouveau.com (בצרפתית)
- מחסום ד'אנפר, באתר paris-promeneurs.com (בצרפתית)
- מחסום ד'אנפר, באתר eutouring.com
- מחסום ד'אנפר, באתר archinform.net
הערות שוליים
- ↑ Paris au diable Vauvert, ou la Fosse aux lions, באתר shs.cairn.info
- ↑ רחוב אנרי רול טנגי, באתר v2asp.paris.fr (בארכיון)
- ↑ מפת פריז, חומת הפרם ז'נרל ומחסום ד'אנפר מ-1790, באתר paris-atlas-historique.fr
- ↑ הכרזת המבנה כאתר היסטורי, באתר "משרד התרבות של צרפת"
- ↑ Bulletin municipal officiel de la ville de Paris, באתר gallica.bnf.fr, 4 בפברואר 1954
- ↑ מעבר מוזיאון שחרור פריז, באתר lesechos.fr, 7 בדצמבר 2016
- ↑ Puccini, Giacomo (1917). La Bohème Vocal Score. New York: G.Ricordi. p. 187.
מחסום ד'אנפר40562854Q2885653