כליזמר (מסורת מוזיקלית)

כְּליזְמֶר (הלחם של המילים כלי־זמר) היא מוזיקה יהודית שמקורה ביהדות מזרח אירופה, ושורשיה מצויים גם במסורות מוזיקליות מקומיות.

פסלון של להקת כליזמרים. ניתן לראות את הנגנים אוחזים בכלים אופייניים לסגנון הכליזמר; כינור, תוף וכלי נשיפה. לבושם של הנגנים כולל כובעים ומעילים ארוכים, המייחסים להם הקשר דתי.

כלי הנגינה העיקריים המשמשים במוזיקה זו הם קלרינט, כינור, תוף, קונטרבס, ואקורדיון. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים. ניגון הכליזמרים נעשה לעיתים על ידי נגן בודד אך לרוב מאורגן כלהקה הכוללת בין שלושה לשלושה עשר נגנים. להקות קטנות של כליזמרים כוללות כלי סולו (קלרינט/כינור), כלי בס (הקונטרבס) וכלי הקשה (תוף) ששימש למקצב. בלהקות גדולות היו שני כינורות כאשר אחד מהם משמש כינור שני, וכן שני חלילים או חצוצרות, קונטרבס וכלי הקשה מסוגים שונים: צימבאַל, תוף או מצלתיים.

נגינת הכליזמרים במזרח אירופה ליוותה את מרבית אירועי מחזור החיים בקהילות השונות ובכלל זה אירועי שמחה ואבל. כיום, מוזיקת הכליזמרים מנוגנת בעיקר בחתונות וכן בשמחות קהילתיות וכלל־יהודיות אחרות, דוגמת הכנסת ספר תורה ואירועי ל"ג בעומר במירון. מתחילת שנות האלפיים ישנה עדנה מחודשת למוזיקת הכליזמרים בישראל, ומתקיימים פסטיבלים ואירועי כליזמר רבים ברחבי ישראל, שאורכם מערב אחד ועד שלושה ימים. פסטיבלים כאלו יש מדי שנה בצפת, ברעננה, בעמק חפר, ועוד.

נגני כליזמרים מפורסמים כיום הם גיורא פיידמן, ישראל זוהר, מוסא ברלין, חיליק פרנק, ברני מרינבך, אנדי סטטמן חנן בר סלע נחמן צוקר ואברהם בלטי.

תקופה

רובה של פעילות של להקות הכליזמרים היה בסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, אך עד היום ישנה מסורת כליזמרים משתמרת.

מהמאה ה-15 והלאה היו להקות הכליזמר מצויות כמעט בכל ערי התפוצות באירופה, והיו מוזמנות אף לחגיגות של נוצרים ומועדפות עליהם - בשל צניעותם ופיקחותם של הכליזמרים. העדפה זו גררה בעקבותיה פעולות מצד הנגנים הנוצריים והרשויות המקומיות, אשר התבטאו בגזירות, הגבלות, הטלת קנסות ומיסים כבדים, אשר הכליזמרים היהודים בערי גרמניה נאלצו לעמוד בהם.

כליזמרים בחתונה באוקראינה מנגנים בזמן הגעת החתן, בערך 1925.

במאות ה-16–18 הרשויות אף הגבילו את מספר חברי הלהקה והימים והשעות בהם הותרו לנגן. לעיתים, היו אלו רבני הקהילות עצמם שהטילו הגבלות על הכליזמרים מטעמים הלכתיים. למרות זאת, להקות הכליזמר היו רבות ונגנים מערים שונות כגון פראג, וורמס ואופנבך על המיין התפרסמו ברחבי אירופה.

באירועים יהודיים, לעיתים רבות הופיעו הכליזמרים כשהם מלווים בבדחנים.

מאפיינים מוזיקליים

שורשי מוזיקת הכליזמר צמחו מתוך התרבות היהודית-אירופאית, והושפעו בעיקר מניגונים מסורתיים, חזנות יהודית ומוזיקת תיאטרון יידיש. למרות זאת, מוזיקת הכליזמר נשענת גם על הרפרטואר המוזיקלי של אותה התקופה במזרח ובמרכז אירופה, כגון מוזיקה בלקנית, צוענית ויוונית, שאומצו על ידי נגני כליזמר יהודים.

המאפיינים המוזיקליים המרכזיים של הכליזמר כוללים שימוש במודוסים (למשל מודוס אהבה רבה ומי שברך), מלודיות מורכבות שדורשות יכולת טכנית גבוהה, ומקצבים מהירים. מאפיינים אלו מעצבים את מוזיקת הכליזמר כסוערת, סוחפת ומלאת רגש, בהתאם לשימושה באירועי שמחה ואבל.

כמו כן, מוזיקת הכליזמר מתאפיינת במעבר בין סולמות שונים ואלתורים ספונטניים של המנגן, שגורמים למוזיקה להישאר אותנטית יותר, ומאפשרים פרשנות אישית ומגוונת של המוזיקה. זאת כיוון שעיקר אומנותם של הכליזמרים הייתה מבוססת על שמיעה מוזיקלית טובה ועל כושר האלתור, מהסיבה שרובם כלל לא ידעו לקרוא תווים. לרוב, רק הנגן הראשי בלהקה היה מיומן בקריאת תווים, ואילו שאר הנגנים ליוו אותו בהתבסס על חוש מוזיקלי מפותח.

כליזמרים בישראל

בירושלים

העדויות הראשונות להימצאותם של כליזמרים בישראל הן כבר ממחצית השנייה של המאה ה-19, בתקופת היישוב האשכנזי בירושלים. העדויות מצביעות לפחות על להקה אחת, שחבריה היו: אלטער פיולער בכינור, חיים פייפער טשערנאוויצער שניגן בכלי נשיפה הדומה לקלרינט, ומתופף אלמוני. כמו כן, ידוע על כמה כנרים כליזמרים נוספים שניגנו בירושלים באותה התקופה. האירועים בהם ניגנו הכליזמרים בירושלים היו בעיקר סביב אירועי החתונה, החל מהובלת הכלה אל המקוה וכלה בחגיגות השבע ברכות. הכליזמרים בירושלים לא נהנו ממעמד כלכלי וחברתי גבוה יותר, ואין אף עדות על כליזמרים שנגינתם הייתה להם למקור פרנסה. ניתן לייחס זאת לעובדה שהקהילה הייתה ענייה, ורק מעטים יכלו לשלם בעבור נגינתם של הכליזמרים. בנוסף, בשל תקנה שנקבעה בשנות השישים והשבעים, נאסר לנגן בירושלים בחתונות לאות אבל על חורבן העיר, ובשל ערבוב בין המינים, שנגרם בשל העובדה שמופעי כלייזמר בירושלים היו נדירים ולכן משכו קהל רב.

ביפו ובמושבות הדרום

בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 פעלה במושבות הדרום להקת כליזמרים מיפו. בלהקה היו חברים שלושה נגנים: אברהמל שניגן בכינור, שייקה "פייפער" - בקלרינט, ובערל - בתוף. הלהקה השתתפה באירועי הכנסת ספר תורה ובחתונות. ישנו תיעוד כי בשנת 1902 הלהקה ניגנה ב"חתונה שחורה" - חתונה של יתום ויתומה המתקיימת בבית עלמין כסגולה לעצירת אסונות. באותה תקופה השתוללה בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, מגפת הכולרה - והחתונה התקיימה בבית הקברות הישן בתל אביב, ביום הקמתו, כסגולה לעצירת המגפה.

תחיית הכליזמרים

בעולם

מאמצע שנות השבעים עד סוף המאה הקודמת התרחשה תחיית כליזמרים בארצות הברית ובאירופה, בהובלתם של מוזיקאים רבים, כמו גיורא פיידמן, להקת הכליזמורים, זאב פלדמן, אנדי סטטמן ולהקת קונסרבטוריון הכליזמר. הם שאבו את הרפרטואר שלהם מהקלטות ומוזיקאים שנותרו בז'אנר הכליזמר האמריקאי. נגני קלרינט כמו דייב טאראס ומקס אפשטיין הפכו להשראה לדור של מוזיקאים בסוגת הכליזמר המתחדש. בשנת 1985, הנרי ספוזניק ואדריאן קופר הקימו את KlezKamp - פסטיבל כליזמר במדינת ניו יורק על מנת לשמר את מוזיקת הכליזמר ואת תרבות היידיש בכלל.

בשנות ה-80 נרשם גל שני של תחייה, כאשר גבר העניין בביצועי כלי-מיתר בעלי השראה מסורתית יותר, דווקא בקרב לא-יהודים מארצות הברית וגרמניה. מוזיקאים החלו להתחקות אחר כליזמרים אירופאים ותיקים יותר על ידי האזנה להקלטות, מציאת תווים והקלטתם של הכליזמורים המעטים שנותרו במזרח אירופה. מבצעים מובילים בסגנון זה הם ג'ואל רובין, ייל שטרום, אנסמבל הכליזמרים של שיקגו, להקת הכליזמרים Maxwell Street, הכנרים אלישיה סוויגלס, סטיבן גרינמן ואלי רוזנבלט, והחלילן אדריאן גרינבאום.

בשנות ה-90, מוזיקאים מאזור מפרץ סן פרנסיסקו עזרו להרחיב את ההתעניינות במוזיקת כליזמרים על ידי הוצאתה לתחום חדש. קבוצות כמו ה-"New Klezmer Trio" היוו השראה לגל חדש של להקות המשלבות כליזמר עם סגנונות מוזיקה שונים. להקת "כוכבי הכליזמר של ניו אורלינס" הוקמה גם היא ב-1991 עם תערובת של סגנונות פאנק, ג'אז וכליזמר של ניו אורלינס.

העניין סביב כלייזמר נתמך על ידי מוזיקאים ידועים בסגנון ג'אז אוונגרד, כגון ג'ון זורן ודון ביירון, שלעיתים משלבים כליזמר עם ג'אז.

בשנת 2008, פרויקט "The Other Europeans", במימון מספר מוסדות תרבות של האיחוד האירופי, התקיימה שנת מחקר שדה אינטנסיבי במולדבה בהובלתם של אלן ברן והחוקר זאב פלדמן, שרצו לחקור שורשי כליזמר ומוזיקה רומנית, ולמזג את המוזיקה של שני הסגנונות האלו. הלהקה שנוצרה בעקבות המחקר מופיעה כעת בעולם.

בארץ

מוסא ברלין וחיליק פרנק בנגינת כליזמר במירון, 2005.

כיום אפשר למצוא פעילות כליזמר בל"ג בעומר במירון ובחצרות חסידים, באירועים בקהילות חרדיות שמרניות, ובאירועים שעורכים נגני כליזמר. מסורות כלי זמר עוברות ממנגן למנגן, וישנם מספר מכונים העוסקים בשימור מוזיקת כליזמר, כמו הפונוטקה, הספרייה הלאומית למוזיקה ואחרים.

הקלרינטיסט אברהם לייב בורשטיין, אחד מנגני הכליזמר הידועים בישראל, הקים את אגודת הכליזמרים בירושלים, על מנת לשמר ולקדם את מוזיקת הכליזמרים בישראל, והמקום הפכך למרכז ללמידה וביצוע של מוזיקת כליזמר.

החל משנת 1987 נערך פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת. כמו כן, החל מהעשור השני של המאה ה-21, נערך מדי קיץ פסיטבל הכליזמרים הבינלאומי של ירושלים, בהשתתפות נגני כליזמר מכל העולם, בניהולו המוזיקלי של חנן בר סלע.

בעקבות התעוררות ההתעניינות במוזיקת כליזמרים בארץ ובעולם, הוקמו מספר להקות כליזמר, ביניהן להקת Flying Bulgar Klezmer Band בקנדה, ותזמורת הכליזמר הצועני של ברצלונה.

ראו גם

• כליזמר (נגן)
• ניגוני מירון
• ניגונים חסידיים

לקריאה נוספת

• יעקב מזור, "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל", המרכז לחקר המוזיקה היהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א.
• walter zev feldman, "klezmer - music, history & memory",Oxford University Press, 2016
• Mark Slobin, "Fiddler on the Move: Exploring the Klezmer World", Oxford University Press

קישורים חיצוניים

• אברהם לייב בורשטיין והכליזמרים הירושלמיים
• אתר פסטיבל הכליזמרים בצפת
• עולים למירון על מוסא ברלין ואברהם סגל
• "הכליזמר כתת-תרבות יהודית", שיחה עם פרופסור זאב פלדמן, חוקר מוזיקת הכלזמר
• כליזמר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מוזיקה של כליזמרים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35674164כליזמר (מסורת מוזיקלית)