מודוס (מוזיקה)
מודוסים הם סולמות מוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס (מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית). בעידן הטונלי (החל מהמאה ה־17) השימוש בהם במוזיקה מערבית פחת. כיום משתמשים במודוסים בעיקר במוזיקה ערבית, בפלמנקו, בג'אז, בחזנות ובמוזיקה קלאסית מודרנית. מודוסים שונים שימשו בזמר העברי המוקדם. כמו כן, מודוסים משמשים גם במוזיקה לסרטים ויוצרים מצבי אווירה ייחודיים שלא קיימים בסולם מז'ורי או במינורי הרגילים.
פירוט רשימת המודוסים (ה"טבעיים" או הכנסייתיים)
כדי להבין את המודוסים, נתבונן לדוגמה בתוים דו, רה, מי, פה, סול, לה וסי המרכיבים את סולם דו מז'ור, שצליל הטוניקה שלו הוא דו. אם נשתמש באותם הצלילים של דו מז'ור, אך נתייחס לטוניקה שונה, יתקבל מודוס. לדוגמה, אם נתייחס לרה כאל הטוניקה במקום דו יתקבל מודוס בשם רה דורי.
סולם רה דורי הוא סולם מינורי שהדרגה השישית בו שונתה וכעת היא סקסטה גדולה (ראו גם: מרווח) מן השורש, ולא סקסטה קטנה כמו בסולם מינור טבעי.
אותה השיטה מייושמת גם לכל שאר המודוסים: כאשר מייחסים בנגינת צלילי הסולם דו מז'ור לדו כאל הטוניקה, מתקבל המודוס "יוני" (שהוא למעשה סולם מז'ורי); כאשר מתייחסים לרה כאל הטוניקה, מתקבל המודוס דורי; כאשר מתייחסים למי, מתקבל המודוס פריגי; כאשר מתייחסים לפה, מתקבל המודוס לידי; כאשר מתייחסים לסול, מתקבל המודוס מיקסולידי; כאשר מתייחסים ללה, מתקבל המודוס אאולי (מינור טבעי); וכאשר מתייחסים לסי, מתקבל המודוס לוקרי.
את המודוסים מחלקים לשתי קבוצות: מודוסים מז'וריים ומודוסים מינוריים. כך אפשר לאמוד את השינויים בהם לעומת הסולם המז'ורי והמינורי ביתר קלות. המודוסים המז'וריים הם: יוני, לידי ומיקסולידי; המודוסים המינוריים הם: דורי, פריגי ואאולי. מודוס יוצא דופן הוא המודוס הלוקרי, הוא נקרא "סולם חצי מוקטן", משום שהדרגה הראשונה, השלישית, החמישית והשביעית שלו יוצרות אקורד חצי מוקטן (המדרגה החמישית בלוקרי מונמכת).
| שם המודוס | שורש הסולם (ללא סימני היתק) | יחס למז'ור/מינור |
|---|---|---|
| יוני | דו־דו | מז'ור |
| דורי | רה־רה | מינור עם הגבהת מדרגה 6 |
| פריגי | מי־מי | מינור עם הנמכת מדרגה 2 |
| לידי | פה־פה | מז'ור עם הגבהת מדרגה 4 |
| מיקסולידי | סול־סול | מז'ור עם הנמכת מדרגה 7 |
| אאולי | לה־לה | מינור (טבעי) |
| לוקרי | סי־סי | (פריגי עם הנמכת מדרגה 5) |
קיימים 7 מודוסים כמספר צלילי הסולם הדיאטוני. להלן הגדרה כללית של המודוסים:
- המודוס הראשון הוא מודוס יוני, - הסולם המז'ורי הבסיסי שממנו נגזרים כל שאר המודוסים ושאליו מושווים שאר המודוסים המז'וריים במוזיקה הערבית הוא נקרא מקאם עג'אם. מרווחי הצלילים בסולם הם: טון - טון - חצי טון - טון - טון - טון - חצי טון ( כשהשורש לסולם הוא דו: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו). דוגמה:"הקנון של פכלבל" של פכלבל
- המודוס השני הוא מודוס דורי, - סולם מינורי עם דרגה שישית מוגבהת (סקסטה גדולה, במקום קטנה). מרווחי צליליו הם: טון - חצי טון - טון - טון - טון - חצי טון - טון (כשהשורש לסולם הוא רה: רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה).
דוגמאות: "האריה" מתוך "קרנבל החיות" מאת סן סנס, "שיר העמק" בלחן דניאל סמבורסקי, "כד קטן" בהלחנת יואל ולבה. - המודוס השלישי הוא מודוס פריגי, - סולם מינורי עם דרגה שנייה מונמכת (סקונדה קטנה במקום גדולה) במוזיקה הערבית הוא נקרא מקאם כורד. מרווחי צליליו הם: חצי טון - טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא מי: מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי).
דוגמה: דרור יקרא (בלחן התימני), "החיים שלנו תותים" של חנן בן ארי. - המודוס הרביעי הוא מודוס לידי, - סולם מז'ורי עם דרגה רביעית מוגבהת (קוורטה מוגדלת במקום קוורטה זכה). מרווחי צליליו הם: טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון (כשהשורש לסולם הוא פה: פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה).
דוגמה: נעימת הפתיחה של הסדרה "הסימפסונס", פרק שישי (ואחרון) מתוך "ריקודים רומניים" מאת בלה ברטוק.
הערה: מודוס זה בשימוש מועט בשל הקוורטה המוגדלת (טריטון) פה־סי. - המודוס החמישי הוא מודוס מיקסולידי, - סולם מז'ורי עם דרגה שביעית מונמכת (ספטימה קטנה במקום גדולה). מרווחי צליליו הם: טון - טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון (כשהשורש לסולם הוא סול: סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול).
דוגמאות: פרק רביעי מתוך "כוכבי הלכת" מאת הולסט, "סלינו על כתפינו" בלחן ידידיה אדמון. - המודוס השישי הוא מודוס איולי, - הסולם מינור טבעי (אליו מושווים שאר הסולמות המינורים). מרווחי הצלילים בסולם הם: טון - חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא לה: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה).
דוגמה: "על שפת ים כנרת" בלחן חנינא קרצ'בסקי. - המודוס השביעי הוא מודוס לוקרי, שדומה לסולם המינורי, עם דרגה שנייה וחמישית מונמכים במוזיקה הערבית והטורקית הוא נקרא מקאם לאמי. מודוס זה נקרא גם מודוס "חצי מוקטן", מרווחי צליליו הם: חצי טון - טון - טון - חצי טון - טון - טון - טון (כשהשורש לסולם הוא סי: סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי).
דוגמה: "שלושה ריקודים פנטסטיים" (Three Fantastic Dances Op.5) מאת דימיטרי שסטוקוביץ'.
הערה: מודוס זה אינו משמש בפועל במוזיקה המערבית הקלאסית בשל הקווינטה המוקטנת סי־פה.
מודוסים הנגזרים מסולם מינור מלודי
בדומה לאופן בו ניתן לגזור מודוסים מהסולם המז'ורי, ניתן לגזור מודוסים גם מסולם מינור מלודי. המודוסים הללו נמצאים בשימוש בעיקר במוזיקת ג'אז, ונקראים בדרך כלל על שם המודוס המקביל להם הנגזר מהסולם המז'ורי בתוספת השינוי היחסי (לעיתים, מטעמי דמיון, השם נגזר דווקא תוך התייחסות למודוס שאינו מקביל. בכל מקרה לחלק מהמודוסים הללו יש יותר משם מקובל אחד). כך אם נתייחס למדרגה השנייה של מינור מלודי כצליל הראשון בסולם נקבל את המודוס דורי במול 2; אם נתחיל מהדרגה השלישית של המלודי, נקבל לידי דיאז 5; מהרביעית, לידי במול 7 (מודוס זה מכונה גם מיקסולידי־לידי); מהדרגה החמישית נקבל מיקסולידי במול 6; מהדרגה השישית נקבל לוקרי 9 בקר; ומהדרגה השביעית נקבל מודוס הנקרא אולתרד ומשמש כסולם דומיננטי מרכזי בג'אז.
| שם המודוס | יחס למז'ור/מינור |
|---|---|
| מינור מלודי | מינור עם הגבהת המדרגה השישית והמדרגה השביעית |
| דורי במול 2 | מינור עם הגבהת המדרגה השישית והנמכת המדרגה השנייה |
| לידי דיאז 5 | מז'ור עם הגבהת המדרגה הרביעית והחמישית |
| מיקסולידי־לידי (לידי במול 7) | מז'ור עם הגבהת המדרגה הרביעית והנמכת המדרגה השביעית |
| מיקסולידי במול 6 | מז'ור עם הנמכת המדרגה השביעית והמדרגה השישית |
| לוקרי בקר 2 | מינורי עם הנמכת המדרגות השביעית השישית וחמישית |
| אולתרד | מז'ור עם מדרגה שנייה מוגבהת ומונמכת, מדרגה רביעית מוגבהת (או חמישית מונמכת), מדרגה חמישית מוגבהת (או שישית מונמכת) ומדרגה שביעית מונמכת |
מודוסים נוספים
מודוסים נוספים אשר לא ניתנים לגזירה מתוך סולמות המז'ור או המינור ההרמוני, נמצאים לעיתים קרובות בשימוש במוזיקת הג'אז.
המודוס הסימטרי (הנקרא גם סולם מוקטן לעיתים קרובות) הוא סולם בן שמונה צלילים ( אוקאטוני) הבנוי מתבנית של טון, חצי טון, טון, חצי טון לכל אורכו. לדוגמה: דו, רה, מי במול, פה, סול במול, לה במול, לה, סי, דו. או בצורתו השנייה: חצי טון, טון, חצי טון, טון (לדוגמה: דו, רה במול, רה דיאז, מי, פה דיאז, סול, לה, סי במול, דו). בצורה הראשונה משמש המודוס כסולם לאלתור ובנייה על אקורד מוקטן ובצורתו השנייה משמש לעיתים קרובות באלתור ובנייה על גבי אקורד דומיננטי מסוג שבע תשע מונמך.
סולם טונים שלמים הוא מודוס בן שישה צלילים הבנוי כולו מרווחים של טונים שלמים. לדוגמה: דו, רה, מי, פה דיאז, סול דיאז, סי במול, דו. לעיתים קרובות משמש גם מודוס זה לאלתור על אקורד דומיננטי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- כהן, דליה, שמע וידע של המרכיבים המוזיקליים, אקדמון, תש"ם.
קישורים חיצוניים
