סולם פריגיש
סולם פריגיש הוא סולם מוזיקלי פופולרי במוזיקה היהודית, היוונית, הטורקית, הערבית ובפלמנקו.
שם הסולם
שמו המקובל של הסולם בתאוריית המוזיקה הוא "Harmonic Minor 5th Below", או "דומיננט פריגי". בחזנות ובחסידויות מזרח אירופה מוכר המודוס כ"אהבה רבה שטייגער" או "פריגיש שטייגער", על שם נעימה חזנית ישנה על תפילת אהבה רבה.[1][2] במוזיקה המזרחית שמו הוא "מקאם חיג'אז". במוזיקת הג'אז נהוג לכנותו ספאניש ("סולם ספרדי") או ג'יואיש סקייל ("סולם יהודי").
הסולם
הסולם הוא למעשה סולם מינור הרמוני המבוסס על הדרגה החמישית של הסולם. שמו ניתן לו בשל היותו מבוסס על מודוס פריגי, שגם בו ההפרש בין הדרגה הראשונה לשנייה הוא חצי טון אך בפריגיש הדרגה השלישית מוגבהת בחצי טון. מבנה זה של הסולם יוצר כאמור מרווח של טון וחצי (סקונדה מוגדלת/טרצה קטנה) בין הצליל השני לצליל השלישי, שהוא מרווח שנשמע זר וחריף לאוזן, במיוחד כשהוא מופיע עם פתיחת הסולם. הסולם נחשב לסוער, ומבטא רגשות שמחה ועצב מהולים יחד. מבנה הסולם הוא חצי טון, טון וחצי, חצי טון, טון, חצי טון, טון, טון. למשל: לה, סי במול, דו דיאז, רה, מי, פה, סול, לה.
שירים רבים בעולם היהודי מבוססים על סולם זה, בין המפורסמים שבהם נמנה הניגון הבה נגילה (המילה "נגילה" בפתיחת השיר מורכבת מצלילים בהפרש של טון וחצי, המאפיין ה"מזרחי" של הסולם), וכן ניגונים חסידיים רבים, ובהם "ני'ה זורצ'י חלופצי", "צמאה", "ארבע בבות" וניגונים אחרים של חסידות חב"ד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עדין אבן-ישראל, הסדור והתפלה ב': מילון מושגים ונספחים, ידיעות ספרים 1994
הערות שוליים
- ^ אבי בר-איתן, השטייגער אהבה רבה בהופעתו במוסיקה הכליזמרית במחצית הראשונה של המאה העשרים בארץ ישראל ובארה"ב (עבודת מ"א), ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002
- ^ כרמלה גולדמן, שטייגר אהבה רבה בנוסחי תפילות, בחזנות, בשירי חסידים ובזמר עם אצל יהודי מזרח אירופה (עבודת מ"א), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1991
28847231סולם פריגיש