בית המאירי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון היסטורי |
| כתובת | רחוב קרן היסוד 158, העיר העתיקה, צפת |
| בעלים | פרטית |
| מייסדים | יחזקאל המאירי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1980 |
בית המאירי הוא מוזיאון היסטורי המתעד את קורות היישוב היהודי בצפת מן המאה ה-19 ועד המאה ה-20. המוזיאון ממוקם בתחתית העיר העתיקה בצפת, בסמוך לקריית ברסלב אשר מעל בית הקברות. הוא נוסד על ידי יחזקאל המאירי, ונחנך בשנת 1980 כמוזיאון וכמרכז לפעילות חינוכית מגוונת. ייעודו - לקרב את הקהל הרחב לקורותיה של צפת דרך המוצג והסיפור, ולהאיר פרק חשוב בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל.
המבנה
מבנה המוזיאון בנוי חדרים רבים, המתפרסים על פני מפלסים וקומות, אשר שימשו בתקופות שונות. בצפת, למודת רעידות האדמה, היו מבנים רבים שנקברו תחת ההריסות, ומפלסי מבנים אחרים שנבנו על גבם. בשנות חייו עמל המאירי על חשיפת האולמות הרבים באזור ועל חיבורם לקומפלס אחד, הכולל חדרים, מסדרונות, מעברים מקומרים ואולמות גדולים.
הקומה התחתונה כוללת חדרי מגורים מהמאה ה-16, לצד מקווה טהרה קטן (סגור למבקרים). בקומה זו מצויים גם שרידיו המשוחזרים של בית כנסת של בני העדה הפרסית, אשר הוקם בידי ראשוני משפחת המאירי, במחצית הראשונה של המאה ה-19.
מעל לקומה הקדומה, ששרדה כמעט בשלמותה, מצויה חצר ובה שרידי מבנים שחרבו בשתי רעידות האדמה הקשות שפקדו את צפת: ב-1759 וב-1837. מבנים אלה שימשו כבתי מגורים טיפוסיים ברובע הספרדי בצפת.
המבנה ניזוק במהלך עבודות בנייה במבנה סמוך שהתבצעו בשנים 1974-1977 ללא הקמת קיר תומך. בשנים 2005-2009 המבנה שופץ, בעיקר במימון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומשרד החינוך, כדי לחזק את המבנה ולמנוע את הסכנה מהנזקים שנגרמו[1].
התצוגה
בלב הבית שני אולמות גדולים, אשר שימשו את בית הדין הרבני ששכן בסמוך, מאמצע המאה ה-18 ועד לראשית המאה ה-20. בימי מלחמת העולם הראשונה כונסו בהם מאות ילדים יתומים, אשר נותרו בודדים בעקבות הרעב וטיפוס הבהרות שפשטו בה. באולמות אלה מוצגים היום דיוקנאות זקני צפת בדורות האחרונים, ובהם דמויות, בגדים, תעודות שד"רים וכלים ישנים הממחישים את אופי היישוב הישן. הכניסה לאולמות אלה הייתה דרך המסדרון המוביל היום אל הקומה העליונה.
בקומה העליונה שכן בית הספר העברי הראשון בצפת, שנוסד בימי הברון רוטשילד. בית הספר נסגר בתקופת מלחמת העולם הראשונה מחמת הרעב והמגפה. חדריו שמשו למגורים, ובאחד מהם גר רבה הראשי של צפת באותם הימים, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי. במאורעות 1936 הוקמה במרפסת עמדת תצפית, ששמשה את מגיני צפת גם בקרבות תש"ח. חדרי בית הספר משמשים כיום לתצוגה. האחד מדגים בית צפתי מראשית המאה ה-20, על פינותיו השונות; החדר "צפת בקדושתה" מציג אוסף תשמישי קדושה, אבנים חקוקות, תעודות מעוטרות, פמוטות ופרוכות; החדר "צפת בגבורתה" כולל מסמכים ומוצגים, על מאבק בני הרובע היהודי בפגעי טבע ואדם עד שחרור העיר בתש"ח. החדר שימש כעמדה קידמית במלחמת השחרור, חלונותיו נאטמו – ובקירות נפערו חרכי ירי, לבלום פשיטה מנגד. החדר הרביעי מנציח את מייסד המוזיאון, יחזקאל המאירי, ובו כתבותיו העיתונאיות, ספריו ומחקריו וכן תיעוד מפעל חייו – הקמת המוזיאון.
מהמרפסת שבקומה העליונה ניתן לצפות לכוון מערב, אל הר מירון. למרגלות הבית בית הכנסת האר"י הספרדי, בית העלמין העתיק בצפת, מקווה האר"י ושרידי הרובע הערבי מדרום.
בסמוך למבנה המוזיאון נבנה בית כנסת של חסידות ברסלב כחלק מקרית ברסלב שנבנתה באזור הרובע העתיק של צפת החל משנות ה־60. הבניה שנעשתה ללא התחשבות בתוואי המדרון התלול הובילה לגלישת קרקע ולערעור מבנים סמוכים, ובתוכם מבנה המוזיאון. בעקבות ערעור המבנה הוחל בפעולות הנדסיות שונות ויקרות לייצובו.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- מוזאון בית המאירי - אתר המוזאון
- יואב בירנברג, בית המאירי, באתר ynet, 23 בפברואר 2004
- בית המאירי, באתר המועצה לשימור אתרים