מהמט החמישי

ערך זה עוסק בסולטאן האימפריה העות'מאנית. אם התכוונתם לסולטאן מרוקו, ראו מוחמד החמישי.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.

Click to Shrink Back

מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה ומנהיגיהן. למידע על מעצמה או מנהיג, לחצו על החלק המתאים בתמונה

מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 - 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית.

ביוגרפיה

מהמט היה אחיו של הסולטאן עבדול חמיד השני, שמלך לפניו. בדומה ליורשי עצר מיועדים אחרים, הוא חי את שלושים שנותיו הראשונות מסוגר בארמוני אביו. בתשע משנים אלו הוא חי בבדידות מוחלטת, ובמהלכן למד שירה פרסית ופיתח את יכולת הפיוט שלו, שזכתה מאוחר יותר לשבחים.

תקופת שלטונו החלה באופן רשמי ב-27 באפריל 1909 לאחר שאחיו הודח בהפיכת הטורקים הצעירים, אולם הוא לא נהנה מכל כוח משמעותי. מקבלי ההחלטות האמיתיים היו גורמים שונים במשטר העות'מאני, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה היה זה טריומווירט שהורכב מבכירי מועצת האיחוד והקידמה שהפכה לסיעה המרכזית בטורקים הצעירים, שר הפנים טלעת פאשה, שר המלחמה אסמאעיל אנוור פאשה ושר הצי אחמד ג'מאל פאשה, שנודעו כשלושת הפאשות.

ב-11 בנובמבר 1914 הכריז ג'יהאד נגד מדינות ההסכמה. הייתה זו הכרזת הג'יהאד המחייבת האחרונה, לאור התפרקות הח'ליפות ב-1924. אף על פי שמוסלמים רבים חיו בשטחי האימפריה העות'מאנית, להכרזה לא הייתה השפעה משמעותית על מהלך המלחמה. למעשה, במרד הערבי של 1916 הערבים לחמו דווקא נגד העות'מאנים, בהצטרפם לכוחות הבריטים במלחמה.

מהמט החמישי נפטר כשהיה בן 73, ב-3 ביולי 1918, ארבעה חודשים בלבד לפני כניעת מעצמות המרכז, ולפיכך הוא לא נאלץ לחזות בהתפרקות האימפריה העות'מאנית. הוא בילה את מרבית חייו בארמונות דולמאבהצ'ה (Dolmabahçe) וילדז (Yıldız) באיסטנבול, ונקבר בעיר זו.