אבדילהמיט הראשון

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. אַבְּדִילְהָמִיט הָרִאשׁוֹן (עבד אלחמיד) (בטורקית: I. Abdülhamit; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد اول,‏ 20 במרץ 1725–7 באפריל 1789) היה הסולטאן ה-27 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-21 בינואר 1774 ועד מותו ב-1789.

ביוגרפיה

אבדילהמיט בנו של הסולטאן אהמט השלישי ואחיו של הסולטאן שקדם לו, מוסטפא השלישי.

מאחר שעלה לשלטון בגיל 49, בילה את מרבית חייו, כפי שהיה מקובל אז, בקפס, שם התחנך על ידי אמו. בשנת שלטונו הראשונה נאלץ להתמודד עם תבוסת קודמו במלחמה העות'מאנית-רוסית של 1768–1774 ולחתום על הסכם קוצ'וק קאינרג'ה. על פי תנאי ההסכם, הוענקה לחצי האי קרים אוטונומיה מן השלטון הטורקי, ורוסיה זכתה בפיצוי בסכום של 4.5 מיליון רובל ובשני נמלים, שאפשרו לה גישה ישירה אל הים השחור. יתר על כן, בשנת 1783 סיפחה יקטרינה הגדולה את חצי האי קרים לרוסיה.

אבדילהמיט היה רודף שלום ומוסלמי מאמין, עד כי זכה לכינוי "הקדוש" ("Veli") ונחשב לשליט מיטיב. הוא החל בהקמתו המחודשת של הצבא לאחר התבוסה, תוך שהוא מנסה להנהיג רפורמות בקרב חיל היניצ'רים והצי העות'מאני. הוא הקים חיל תותחנים חדש וסירב להעניק לחיילים הטבות כספיות נוספות בשל מצבו הקשה של אוצר המדינה. הוא פקח עין על המערכת הציבורית וניסה להנהיג רפורמות והתייעלות, בין היתר במערכת החינוך.

בשנות שלטונו האחרונות פתח שוב במלחמה נגד האימפריה הרוסית, במטרה להשיב לאימפריה העות'מאנית שטחים שאיבדה במלחמה הקודמת. המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1787–1792, שבה ניצבה אוסטריה לצד הרוסים, הסתיימה לאחר מותו של אבדילהמיט הראשון במפלתם של העות'מאנים.