מדריך הסגנון של AP

מדריך הסגנון של AP
AP Stylebook
מידע כללי
מאת	סוכנות הידיעות AP

מדריך הסגנון של AP (באנגלית: AP Stylebook) הוא מדריך סגנון מקיף מטעם סוכנות הידיעות AP לעיתונאות בארצות הברית.^[1] המדריך מכיל בו כמה מילונים למינוח מקצועי ועריכה לשונית, הנחיות דקדוק ופיסוק באנגלית, הסבר על חוק התקשורת בארצות הברית, אתיקה בתקשורת, המדיניות של AP, והנחיות שונות לכתבים ועורכים.

היסטוריה

בשנת 1909 סוכנות הידיעות AP הוציאה לראשונה מדריך סגנון לשימוש פנימי. המדריך עסק בעיקר בשימוש טלגרף.^[2] בשנת 1953, עקב בקשות רבות מעיתונאים, הסוכנות פרסמה בפעם הראשונה מדריך סגנון לציבור הרחב.^[3] בשנת 1977 יצאה לאור המהדורה הראשונה של המדריך הנוכחי.^[4] בשנת 2007 העורך הראשי של המדריך, נורם גולדשטיין, פרש מתפקידו כעבור 18 שנים.^[5] בשנת 2009 ו־2011 הסוכנות פרסמה את המדריך בשתי אפליקציות ל־BlackBerry^[6] ול־iOS.^[7] אך בשנת 2015 האפליקציות בוטלו לטובת פיתוח אתר שיגיש את המדריך באופן מקוון.^[8] בשנת 2012 המדריך יצא לאור גם בספרדית,^[9] אך מאוחר יותר הסוכנות ביטלה את המהדורה הספרדית.^[10] בשנת 2019 הסוכנות פרסמה את הארכיון שלה ברשת; בו זמינים כל שבע־עשרה המדריכים הישנים שהוציאה לשימוש פנימי וציבורי עד שנת 1977.^[11]

סגנון AP

מילון מונחים

מדריך הסגנון של AP מכיל בו מספר מילוני מונחים עכשוויים, והוא מתייחס בעיקר לצורת השימוש הנכונה במונחים מאשר להגדרתם.^[12] המדריך פותח במילון מונחים כללי בן 330 עמודים.^{[מדריך 1]} ולאחר מכן מציג מספר מילונים קצרים בני עשרות עמודים בפרקים נפרדים שמוקדשים לנושאים חשובים בעיתונות; אלה מכילים הסברים ומונחים עכשוויים בעסקים,^{[מדריך 2]} רפואה, מדע,^{[מדריך 3]} דת,^{[מדריך 4]} ספורט,^{[מדריך 5]} ושידור.^{[מדריך 6]}

פיסוק

המדריך מכסה באופן מקיף שימוש דקדקני בכל סימני הפיסוק בשפה האנגלית. עם זאת, שיטת הפיסוק בסגנון AP שונה מזו שמקובלת בכתיבה מדעית וכתיבה אקדמית. המדריך מצטט את סטראנק & וויט כהשראה מרכזית לגישתו.^{[מדריך 7]}

בהירות, בהירות, בהירות. כשאת שוקעת במשפט בחוסר תקווה, הכי טוב להתחיל מחדש. אל תנסי להילחם עם התחביר של המשפט, סיכוייך ירודים. בדרך כלל מה שהשתבש זה שמבנה המשפט הפך למסובך למדי. בשלב זה צריך לפרק או להחליף את המשפט בשניים קצרים ממנו, או יותר.

המקור באנגלית

Clarity, clarity, clarity. When you become hopelessly mired in a sentence, it is best to start fresh; do not try to fight your way through against the terrible odds of syntax. Usually what is wrong is that the construction has become too involved at some point; the sentence needs to be broken apart and replaced by two or more shorter sentences.

— ^[13]

גֶרֶש

המדריך קובע שבמקרי צירוף שייכות לצורת רבים של שמות עצם הנגמרים באות ”s” שמים את הגרש בסוף המילה ללא ”s” נוספת אחריו שבא לציין את השייכות. לדוגמה, ”states' rights” לעומת ”women's rights.”^{[מדריך 8]} בנוסף, המדריך קובע כי אין להשתמש בגרש על מנת לציין תכלית בצירוף שמני. לדוגמה, ”a writers guide” (במקרה זה המדריך "נועד" לכותבים, ואין הכוונה לשייכות).^{[מדריך 9]} עם זאת, המדריך מחריג מהכלל מקרים בהם צורת הרבים של הגרעין בצירוף השמני אינו נגמר באות ”s.” לדוגמה, ”children's hospital” כלומר, אף על פי שבמקרה הזה בית החולים "נועד" לילדים (ציון תכלית), המדריך מחייב להוסיף גרש במילה ”children's” מכיוון שהצורה ”childrens” נחשבת עילגת.^{[מדריך 9]} המדריך קובע דקויות נוספות מסביב לשימוש בגרש. רובן עקביות עם הפיסוק התקני בשפה האנגלית, והן מתייחסות לשימוש בגרש בשמות מסחריים, קיצורי מילים, וסלנג.

סוגריים מרובעים

המדריך אוסר על שימוש בסוגריים מרובעים מכיוון שלא ניתן לשדר אותם בטלגרף.^{[מדריך 10]} במקום זאת, המדריך ממליץ על שימוש בסוגריים עגולים.^{[מדריך 10]}

סוגריים עגולים

המדריך מציין שהצורך להשתמש בסוגריים (מכל סוג) בטקסט רציף רומז על כך שהמשפט כנראה בנוי לא טוב, והכותב מנסה לדחוף מידע נוסף שאחרת היה ראוי להציג אותו במשפט נפרד.^{[מדריך 11]} המדריך אף ממליץ על שימוש בפסוקית זיקה כעדיפה על פני סוגריים.^{[מדריך 11]} המדריך מתיר את השימוש בסוגריים במספר מקרים חריגים, כגון הערות עריכה בתוך ציטוטים, מידע שחסר בו נשוא או נושא, ומקרים אחרים.^{[מדריך 11]}

נקודתיים

המדריך מציין שאחרי שימוש בנקודתיים חובה להתחיל באות גדולה בתנאי שבאה אחריו פסוקית שלמה.^{[מדריך 10]} בנוסף, המדריך מתיר שימוש בנקודתיים על מנת להדגיש מסר. לדוגמה, ”היה לו אך ורק תחביב אחד: לפתור משוואות.”^{[מדריך 10]} כפי שמקובל באנגלית, המדריך מעודד שימוש בנקודתיים בפתיחת רשימה, מבואה, ציון זמן בשעות ודקות, וציון פסוקים בתנ"ך והברית החדשה.^{[מדריך 10]} כמו כן, המדריך מחייב שימוש בנקודתיים בתיעוד שיחה על מנת לציין את הדובר.^{[מדריך 10]}

פסיק

המדריך חוזר ומדגיש את צורת השימוש המקובלת בפסיק בשפה האנגלית בהרחבה רבה. עם זאת, הוא מתיר לזנוח את שיטת הפיסוק של אוקספורד ברשימת פריטים.^{[מדריך 10]} בדומה לכתיבה אקדמית, המדריך מחייב להכניס פסיק לתוך המירכאות אם הוא בא מיד לאחר מכן אף על פי שאינו חלק מהציטוט.^{[מדריך 12]}

נקודה

המדריך מתיר השמטה של נקודות בשמות עצם מראשי תיבות. לדוגמה, ”US, JFK.”^{[מדריך 13]} בדומה לכתיבה אקדמית, וכמו עם פסיקים, המדריך מחייב למקם את הנקודה בתוך המירכאות אף על פי שאינה שייכת לשם אם הנקודה באה מיד לאחר מכן. לדוגמה, הנה נקודה שנבלעה בתוך הציטוט ”בסוף המשפט.”^{[מדריך 13]}

נקודה ופסיק

המדריך מתיר שימוש כללי בנקודה ופסיק כדי ליצור "הפרדה חזקה יותר מזו של פסיק, אך רצופה יותר מזו של נקודה."^{[מדריך 14]} לעומת זאת, בכתיבה אקדמית באנגלית קיים תפקיד ברור לסימון בנקודה ופסיק כדי לחבר בין שתי פסוקיות שלמות^[א] באמצעות מילות קישור בלבד.^[ב]^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]} המדריך מעודד גם שימוש זה.^{[מדריך 14]} בנוסף, המדריך מתיר שימוש בנקודה פסיק כדי להפריד בין פריטים ברשימה כשהפריטים עצמם מכילים פסיקים (למשל ברשימת ערים במדינות שונות^[ג]).^{[מדריך 14]}

רשתות חברתיות ופרטיות

המדריך מתייחס לבעיות שונות שעיתונאים מתמודדים איתן ברשתות חברתיות. בין היתר פרטיות, סחיטות, נייטרליות, ותדמית ציבורית.^{[מדריך 15]} המדריך ממליץ נגד הבעת דעות אישיות, אפילו בשיחה פרטית. בנוסף, המדריך מזהיר ומסביר איך להתגונן מפני פגיעות ידועות כמו צילומי מסך של שיחות פרטיות, רוגלות, דיוג, גנבת מחשב (וציוד רגיש אחר),^{[מדריך 16]} ומשתמשים מתחזים.^{[מדריך 17]} המדריך נוקט בעמדה כי לא קיימת באמת פרטיות ברשת, ולכן על עיתונאים לדעת כיצד להימנע מהפקרת תדמיתם ופרטיותם מלכתחילה.^{[מדריך 18]}

אתיקה

המדריך דן בהרחבה בסוגיות שקשורות לאתיקה תקשורתית בעיתונאות, והוא מציג את המדיניות שבה נוקטת סוכנות הידיעות AP בכל אחת מהן. המדריך נוקט בגישה מחמירה וקפדנית נגד אי־דיוק, רשלנות, הטיה, גנבה ספרותית, ומידע כוזב.^{[מדריך 19]}

דיווח אנונימי

המדריך קובע תנאים נוקשים בהם הוא מתיר שימוש במידע ממקור אנונימי בכתבה. לדוגמה, המדריך מציין שאף על פי שזהות המקור לא תיחשף בדיווח אל הציבור, הסגל הבכיר מוכרח לדעת את זהות המקור. במסגרת יחסים זו, צוות הכתבה חייב לשמור את זהות המקור בסודיות מפני חשיפה לציבור. בנוסף, על צוות הכתבה להסביר לציבור מדוע המקור דרש להישאר אנונימי. אם מדובר במסמכים ממקור לא ידוע, המדריך מחייב את הצוות להסביר בדיוק כיצד הגיעו המסמכים לידיהם, ומידע נוסף שיאשר את אמינותם.^{[מדריך 20]} המדריך מרחיב בדקויות משפטיות ואתיות על סוגיות שקשורות לאנונימיות ומהימנות המקור.^{[מדריך 21]}

הקלטות

המדריך אוסר על השמטה של קטעי דיבור מהקלטות באופן כזה שמעוות את המשמעות, ההקשר, או את הרושם שנוצר מהשיחה. עם זאת, המדריך מאפשר השתקה קולית של מילים גסות במקרים מסוימים. בנוסף, המדריך אוסר הוספת אפקטים או כל רעש אחר שאינו חלק מההקלטה המקורית.^{[מדריך 22]}

תאריך ומקום

המדריך מחייב כל כתבה בתאריך מלא ומיקום האירוע (או הצוות) על מנת למנוע מצבים בהם נעשה שימוש לרעה מחוץ להקשר של כתבות ישנות לטובת דיסאינפורמציה ותעמולה.^{[מדריך 22]}

ניגודי עניינים

המדריך מכסה בהרחבה סוגיות שקשורות לניגודי עניינים בקרב צוות החדשות שעלולות לערער את אמינותם כתוצאה מנסיבות שונות. לדוגמה, תדמית ארגונית, טובות הנאה, השקעות אישיות, השקעות של קרובים, פעילות פוליטית, ועוד.^{[מדריך 23]}

תיקונים

המדריך מחייב את צוות הכתבה, ואף את הסוכנות, להוציא תיקונים לשגיאות עובדתיות באופן מיידי ובהקדם האפשרי, ולהצהיר על התיקונים באופן שקוף וציבורי לפי תאריכים בסוף הכתבה. בנוסף, המדריך אוסר מפורשות על השימוש בלשון סגי נהור לציון התיקונים בעזרת מילים כלליות כמו "שינויים," "הבהרות," ו"גרסאות" בניסיון לשמר את התדמית הארגונית או האישית של כל הצדדים המעורבים בכתבה.^{[מדריך 24]}

בימוי

המדריך אוסר במפורשות על בימוי הכתבה, אפילו למטרת המחשה.^{[מדריך 25]} בנוסף, המדריך מזהיר מפני שימוש תעמולתי במוזיקה בכתבה שעלולה להטות את דעת הצופים.^{[מדריך 26]}

תרשימים, תמונות, ותצלומים

המדריך נוקט בגישה מחמירה מאוד ביחס למקוריות ודיוק תמונות, תרשימים, ותצלומים. לדוגמה, המדריך מגביל מאוד את השימוש בעיבוד תמונה, ובהסתרת תוכן פוגעני^[ד] מהכתבה (וזאת בתנאי שישנה אזהרה לקהל והתוכן הפוגעני אכן נחוץ לאמינות הכתבה).^{[מדריך 26]} כמו כן, המדריך מדגיש שיש להיזהר בהטיית תרשימים לטובת הכתבה, והוא מחייב את הכתבה לחשוף את מקור הנתונים בכל תרשים.^{[מדריך 27]}

הסתה ודברי שנאה

כשהכתבה עוסקת בהסתה ודברי שנאה, המדריך ממליץ לתת אזכור קצר בלבד ולא לחשוף את דברי ההסתה בפרטים שמא יקבלו חשיפה ויגרמו לאלימות.^{[מדריך 26]} בנוסף, המדריך ממליץ נגד ציטוט מפורש של דברי ההסתה במקרה שנעשה שימוש בשפה גזענית.^{[מדריך 26]} במקום זאת, המדריך מורה למצוא דרך להציג את חומרת ההסתה בדרך מהימנה מבלי לחשוף את הדברים עצמם.^{[מדריך 26]}

פרטיות

המדריך מציג את גישת סוכנות הידיעות AP בכל הקשור לפרטיות. בין היתר, הוא ממליץ נגד חשיפת זהותם של קרבנות פשיעה, חשודים, ועדים לפשיעה.^{[מדריך 28]} עם זאת, המדריך אוסר על שימוש בשמות בדויים (למעט מחמת התפקיד או התדמית הציבורית, כגון זהות מרגל, שם עט, או שם במה).^{[מדריך 25]} בד בבד, המדריך מסביר כיצד להסוות את חזותם וקולם של המרואיינים כדי להגן על פרטיותם או על סודיות זהותם במידת הצורך מבלי להמציא זהויות בדויות.^{[מדריך 29]}

חוק התקשורת

המדריך מקדיש פרק ייעודי עם מעל 40 עמודים בו הוא מסביר בקצרה על חוק התקשורת בארצות הברית.^{[מדריך 30]} בפרק זה הוא דן בין היתר בגישה למידע ממשלתי, התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית,^{[מדריך 31]} זכויות כתבים,^{[מדריך 32]} פרסום ודיבה,^{[מדריך 33]} פרטיות,^{[מדריך 34]} וזכויות יוצרים.^{[מדריך 35]}

מהדורות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

משנת 1980 עד שנת 1984 יצאו שתי מהדורות חדשות כל שנה.

מהדורות מדריך הסגנון של AP
מהדורה	שנה	עמודים	הערות	מקור
1	1977	310	המהדורה הראשונה.	^[4]
...
30	1995	320		^[14]
31	1996	332		^[15]
32	1997	334		^[16]
33	1998	334		^[17]
34	1999	406		^[18]
35	2000	413		^[19]
36	2001	424		^[20]
37	2002	383		^[21]
38	2003	426		^[22]
39	2004	378		^[23]
40	2005	416		^[24]
41	2006	426		^[25]
42	2007	419		^[26]
43	2008	434		^[27]
44	2009	409	הרחבה על רוגלות, אייפון, הפרדה גבוהה (HD), פודקאסטיג, רשתות חברתיות, וויקיפידה.	^[28]
45	2010	461		^[29]
46	2011	427		^[30]
47	2012	478		^[31]
48	2013	494	הרחבה על מהגרים לא חוקיים, הפרעות נפשיות, כלי נשק, והפלות.	^[32]
49	2014	503		^[33]
50	2015	599		^[34]
51	2016	591	הרחבה על אמוג'י, קנאביס, וסמים קלים.	^[35]
52	2017	611		^[36]
53	2018	628		^[37]
54	2019	639		^[38]
55	2020	619	הרחבה על הטרדות, התחממות עולמית, נייטרליות מגדרית, פרטיות ברשת, מגפת הקורונה, רובים חצי־אוטומטיים,^[ה] וטכנולוגיה עכשווית.	^[12]

ראו גם

לקריאה נוספת

The Associated Press. (2021). Associated Press Stylebook 2020–2022 (Spiral-Bound) (55th ed.). The Associated Press.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מדריך הסגנון של AP בוויקישיתוף
אתר האינטרנט הרשמי של מדריך הסגנון של AP (באנגלית)
מדריך הסגנון של AP, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מבוא לסגנון AP באתר הכתיבה של אוניברסיטת פורדו (באנגלית)

ביאורים

^ באנגלית, פסוקית שלמה ("independent clause") חייבת להכיל בה נושא ונשוא.
^ לדוגמה, "יורד גשם בחוץ; לכן, יצאתי עם מטרייה."
^ לדוגמה, "ניו יורק, ניו יורק; נווארק, ניו ג'רסי; פרובידנס, רוד איילנד."
^ מראות דם, אלימות, סמלי שנאה, פציעות, גופות, ושאריות.
^ זאת לאור תופעת הירי בבתי הספר והאלימות בנשק חם בארצות הברית.

הערות שוליים