פסוקית
פְּסוּקִית היא מונח המתייחס להיגדים מילוליים מוגדרים. המונח פסוקית משמש במספר דיסציפלינות. הוראתו היסודית, המשותפת כמעט לכל הדיסציפלינות,[1] היא פסוק משנֶה ('משפט משנה'); חלקו של פסוק ('חלקו של משפט'); פסוק קטן ('משפט קטן'). המילה 'פסוקית' היא תוצאת הקטנה על פי גזירה קווית של בסיס + סופית של הצורן הסופי xִית – 'פסוקית', פסוק קטן ומשני ביחס לפסוק הרגיל.
פסוקית בלשונות
בתורת התחביר (סינטקסיס), הפסוקית מתארת את תפקיד החלקים שבמשפט המשועבד. לדוגמה: במשפט "ידוע ש-העישון מזיק לבריאות", פסוקית הנושא היא "העישון מזיק לבריאות"[2] למשפט המשועבד קיימות מספר פסוקיות: פסוקית נושא; פסוקית נשוא; פסוקית מושא; פסוקית תיאור (פסוקית תיאור כוללת בתוכה: פסוקית זמן; פסוקית מקום; פסוקית מידה; פסוקית סיבה; פסוקית תכלית; פסוקית תנאי; פסוקית ויתור; פסוקית מצב; פסוקית אופן); פסוקית לוואי.
פסוקית בפרוזה ושירה (ספרות)
בפרוזה, הפסוקית מתארת חצי פסוק או צלע של פסוק, ומשמעות המונח היא פסוק קטן ומשני ביחס לפסוק הרגיל.[3]
ראו גם
לקריאה נוספת
- אפרים חזן, פרקים בתולדות הלשון העברית, אוניברסיטה הפתוחה, אוגוסט 2003, עמ' 63 (פסוקית בפרוזה).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פסוקית |
הערות שוליים
- ^ אך ראו להלן "לוגיקה פסוקית".
- ^ ראו גם הערך משפט משועבד.
- ^ מתוך אבן שושן ערך פסוקית: "הפרוזה השקולה מפוסקת לפסוקיות על ידי סימן הפסק".
22752623פסוקית