מדינת המסדר הטווטוני
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | מארינבורג, קניגסברג | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | מסעות הצלב הצפוניים | ||
| תאריך | 1230 | ||
| פירוק | הקמת דוכסות פרוסיה | ||
| תאריך | 1525 | ||
| ישות קודמת | הפרוסיים הבלטיים | ||
| ישות יורשת |
דוכסות פרוסיה  פרוסיה המלכותית _Lob.svg){kind=small} | ||
מדינת המסדר הטבטוני (בגרמנית: Deutschordensstaat) הייתה ישות מדינית אשר הוקמה במאה ה-13 על ידי המסדר הטבטוני לאחר מסעות הכיבוש שערכו באזור הבלטי כחלק ממסעות הצלב הצפוניים.
רקע היסטורי
"פרוסיה העתיקה" הייתה ישות מדינית שהתקיימה באזור ליטא, אסטוניה ולטביה של ימינו. היא שימשה במשך תקופה ממושכת כיעד לניסיונות הכיבוש וההתפשטות של שכנותיה. בולסלאב הראשון מלך פולין ניסה לכבוש אותה ולנצר את תושביה כבר בסוף המאה ה-10 לאחר ששלח למשימה את המיסיונר אדלברט ה"קדוש" מפראג אשר נכשל במשימתו. בולסלאב הרביעי, מלך פולין במאה ה-12, ניסה גם הוא לתקוף בפרוסיה, והפעם הסתייע בכוחות רוסיים שהצטרפו לצבאו אך גם הוא נכשל. ניסיונות הכיבוש הפכו לאינטנסיביים יותר ויותר במהלך המאה ה-13 בהנהגתו של קונראד הראשון ממזוביה, כאשר בתקופה זו קיבלו גם תוספת אופי של מסעות צלב נגד בעלי האמונה הפאגאנית.
השבטים היוטבינגיים (Yotvingians) ששכנו בחלקה הדרומי של פרוסיה (צפון פולין של ימינו), נכבשו, איבדו את נחלותיהם ונטמעו באוכלוסייה, אולם הפרוסים הבלטיים הצליחו לשמור על שלמות נחלותיהם והצליחו לגרש את הפולנים ובני בריתם הצלבנים דרומה עד לאזור הדרומי של פולין של ימינו, תוך שהם משאירים אחריהם שממה לא מאוכלסת. קונראד המובס והמושפל פנה לעזרת האפיפיור בבקשה לארגן מסע צלב נוסף לאזור הבלטי והפעם בסיועם של האבירים הטבטונים.
בשנת 1224 הכריז פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" על האזור הבלטי כחלק ממלכתו, ובכך הכפיף את תושביו בעלי האמונה הפגאנית, למרותה של הכנסייה הקתולית. תחת שלטונו החל פיתוח של האזור. יערות וביצות הוכשרו להתיישבות ונוסדו ערים חדשות ובהן מריינבורג וקניגסברג. בשנת 1225 גרש אנדראש השני, מלך הונגריה את האבירים הטבטונים מאזור טרנסילבניה והם נאלצו לנדוד צפונה לכיוון הים הבלטי.
התפתחות והתבססות
העשורים הראשונים של המאה ה-13 עמדו בסימן התבוללות והטמעה של מסדרי אבירים מקומיים בקרב אבירי המסדר הטבטוני. המסדר השתלט על השטחים הבלטיים המוכרים כיום כמדינות לטביה ואסטוניה.
בתחילת המאה ה-14 פרצו עימותים צבאיים בין הנסיכויות פומרניה, בוהמיה וברנדנבורג השוכנות ממערב לאזור הבלטי. הטבטונים ניצלו את ההזדמנות ובשנת 1308 השתלטו על דנציג לאחר מצור, וטבחו בתושבים. בשנת 1309 מכר דוכס ברנדנבורג שטחים שהיו בשליטתו למסדר הטבטוני במסגרת הסכם סולדין. הסכם זה היווה מקור לסדרת עימותים עתידיים בין מדינת המסדר הטבטוני לפולין. בשנת 1343 הושג הסכם בתיווך האפיפיור אשר לפיו קיבלו הפולנים את השליטה בפומרניה במעמד של פייף ומלך פולין קיבל גם את התואר של דוכס פומרניה.
בשנת 1402 רכשה מדינת המסדר הטבטוני את ברנדנבורג-נוימרק והחזיקה בה עד אמצע המאה ה-15. בשנת 1410 עם מותו של המלך הגרמני רופרט, פרצה מלחמה בין המסדר הטבטוני לבין ברית פולנית-לטבית אשר נתמכה בכוחות רותניים וטטרים. המלחמה הסתיימה בניצחון גדול של הברית הפולנית-לטבית בקרב גרונוולד, ובמסגרת הסכם טורון שלאחריו נאלצו להחזיר שטחים רבים לשליטה פולנית.
בשנת 1440 יסדו מספר ערים בפרוסיה ביחד עם ערי ההנזה, את "הקונפדרציה הפרוסית" בדרישה להשתחרר מעולה של מדינת המסדר הטבטוני. הסיבה העיקרית להתקוממות הייתה עול המיסים הכבד שהושת עליהן כתוצאה מן הצורך לממן את הפסדי המלחמה מול הברית הפולנית-לטבית. ערי הקונפדרציה הפרוסית פנו לקז'ימייז' הרביעי, מלך פולין בבקשה לתמיכה ולסיפוח פרוסיה לממלכת פולין. מלך פולין נענה לבקשת הערים ובכך נפתחה מלחמת שלוש עשרה השנים אשר הסתיימה ב-1466, עם הסכם השלום השני של תורן. במסגרת הסכם זה נאלצה מדינת המסדר הטבטוני לוותר על שטחיה המערבים לטובת פולין, ואילו פרוסיה הפכה לפייף של ממלכת פולין.
שקיעה והיעלמות
במהלך המאה ה-16 עבר האזור הבלטי מלחמות ותהפוכות רבות בהשפעת הרפורמציה הפרוטסטנטית ומלחמות הדת שנילוו אליה. בשנת 1525 הסכים אלברט דוכס ברנדנבורג-אנסבך לבקשת זיגמונד השני מלך פולין, להתפטר מתפקידו, לאמץ את האמונה הלותרנית ולקבל את התואר דוכס פרוסיה. המדינה הטבטונית של פרוסיה מן הזרם הקתולי הפכה לדוכסות פרוסיה, והייתה למדינה הפרוטסטנטית הראשונה.
בית הבסבורג הקתולי אשר שלט בברנדנבורג המשיך לתבוע את השליטה בפרוסיה, וב-1618 החיל את שליטתו התאורטית על פרוסיה. למרות שמעשית לא ניתן היה לבצע איחוד גבולות, הרי שההתייחסות אליהן הייתה כאל ישות מדינית אחת. הסכם ברומברג משנת 1657 יצר ברית עוצמתית בין שוודיה ופרוסיה אשר כפתה על פולין את ההכרה בריבונות פרוסיה. בשנת 1701 לאחר כמעט מאתיים שנות שליטה פולנית בפרוסיה, זכתה האחרונה בהכרה ריבונית.
קישורים חיצוניים
24966312מדינת המסדר הטווטוני