שיטת הממשל ביהדות

שיטת הממשל ביהדות הוא נושא הלכתי השקפתי. הדיון לגבי ממשל ביהדות כולל בחינה וסקירה של המשטר הראוי והמשטר שניתן לקבל בדיעבד על פי ההלכה. הדיון עוסק הן בנוגע לחיים הרחנים ולחיי הדת התלויים במשטר, והן בנוגע לחלקים הגשמיים והאזרחיים התלויים בו.

החוק במשטר היהודי

המצוות ודיני התורה הם הסמכות העליונה והקובעת במשטר היהודי. ומחייבים כל אחד כולל את המלך, וכפי שמזהירה התורה:

והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. היתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל.

— ספר דברים, פרק י"ז, פסוקים י"ח-כ'

לפיכך יש שטענו שאפשר לדמות את שיטת הממשל היהודית לתיאונומיה - שלטון החוק הדתי.

בנוסף למצוות והדינים המפורשים בתורה, לחכמי ישראל ישנה הסמכות לתקן תקנות ולגזור גזירות נוספות כסייג לתורה וכפי שיראו שהשעה צריכה לכך, וכפי שכתב הרמב"ם:

בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן.

כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ואין לוקין על לאו זה מפני שניתן לאזהרת מיתת בית דין שכל חכם שמורה על דבריהם מיתתו בחנק שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון וגו' אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות.

— רמב"ם ממרים א, א-ב

כמו כן, לדעת רבים מהפוסקים רשאי גם המלך לתקן תקנות נוספות, כפי שעולה מהרמב"ם:

וכל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבין מיתת בית דין. אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו. וכן אם ראו בית דין להרגם בהוראת שעה. אם היתה השעה צריכה לכך יש להם רשות כפי מה שיראו.

— רמב"ם רוצח ב, ד

אולם, יש פוסקים שטענו שלמלך יש סמכות להעניש רק בהוראת שעה ולא כתקנה קבועה.

מערכת המשפט במשטר היהודי

במשטר היהודי מערכת המשפט מורכת מבתי דין, הפוסקים בהתאם להלכה ולדיני התורה, וכפי שנאמר בתורה (דברים יז, ח-יא):

כי ייפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו. ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.

בראש המערכת ניצב בית הדין הגדול - הסנהדרין. לסנהדרין ממנים רק מי שהינו תלמיד חכם ובקיא בדיני התורה (רמב"ם סנהדרין ב, א): "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחכמת התורה בעלי דעה מרובה, יודעים קצת משאר חכמות".

לגבי מינוי הדיינים ישנם מקורות סותרים. מצד אחד הרמב"ם (סנהדרין ב, ח) כתב שמינוי דיינים נעשה על ידי חכמי הסנהדרין, ומצד שני הוא עצמו כתב שמינוי נעשה על ידי המלך או על ידי ממלא מקומו (רמב"ם סנהדרין ד, יג-יד). לעומת זאת, האברבנאל (דברים יז, ח) כתב שהמינוי נעשה על ידי המלך בלבד. הרב שלמה דיכובסקי סקר את המקורות השונים וסיכם כך: "מעיון במקורות נראה כי היו שלוש דרכים למינוים של דיינים: על ידי בית הדין הגדול, על ידי סמכות שלטונית ועל ידי אנשי המקום".

אמנם, כבר הראשונים פסקו שבמקום בו הקהילה תיקנה תקנות, והתנו שבמקום מחלוקת ידונו בערכאות אחרות ולא בבית דין - יש לכך תוקף הלכתי.

מלוכה וסמכויותיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מצוות מינוי מלךהיא מצווה מהתורה:

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.

— ספר דברים, פרק י"ז, פסוקים י"ד-ט"ו

בעקבות משמעות פשט פסוקים אלה, שיש חיוב למנות מלך, מצווה זו שנויה במחלוקת החל מתקופת התנאים, האם מדובר על מצווה או רשות - להרחבה ראו: מצוות מינוי מלך.

ניתן לסכם את הדעות השונות כך:

מינוי מלך הוא מצווה - שיטת רבי יהודה והרמב"ם.

מינוי מלך הוא רשות - שיטת רבי מאיר, רס"ג ואברבנאל.

לדעת הרמב"ם סמכות המלך היא: הנהגת הצבא, להעניש עבריינים גם שלא ע"פ משפט התורה, חיזוק שמירת המצוות, ומינוי דיינים לבתי הדין. כלומר, למלך יש סמכות גם בעניינים גשמיים וגם בעניינים דתיים-רוחניים.

לדעת הר"ן (דרשות הר"ן, י"א) המלך אחראי על העניינים הגשמיים - ארציים בלבד, כגון, להעניש עבריינים גם שלא ע"פ משפט התורה. אולם, הר"ן עצמו כותב שלמלך היה ספר תורה שני שנועד להנחות אותו כיצד להשתמש בסמכותו (שם).

הראי"ה קוק (משפט כהן, סימן קמד) כתב שבהיעדר מלך סמכותו חוזרת אל העם שיכול להעניק אותה לכל מנהיג, משמעות הדברים היא שיש לגיטימציה הלכתית למשטר דמוקרטי. דבריו צוטטו על ידי רבים מפוסקי זמננו.

תקנות הקהל

מוסד שלטון נוסף הוא ה'קהל' אשר מוסמך לתקן את תקנות הקהילה. מדובר במוסד המבוסס על רעיון הדומה לדמוקרטיה, שבו חברי הקהילה משתתפים בהצבעות על קבלת תקנות או על מינוי נבחרי ציבור.

המקור הקדום לכך הוא בדברי התוספתא):

ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן. רשאין בני העיר לומר כל מי שיראה אצל פלוני יהא נותן כך וכך וכל מי שיראה אצל מלכות יהא נותן כך וכך, כל מי שתרצה או מי שתרעה פרתו בין הכרמים יהא נותן כך וכך, וכל מי שתראה בהמת פלנית יהא נותן כך וכך רשאין לעשות קיצתן.

רשאין נחתומין לעשות רגיעה ביניהן רשאין החמרין לומר כל מי שתמות חמורו נעמיד לו חמור אחר מתה בבוסיא אין צריכין להעמיד לו חמור דלא בבוסיא צריכין להעמיד לו ואם אמר תנו לי ואני לוקח לעצמי אין שומעין לו אלא לוקחין ונותנין לו.

— תוספתא מסכת בבא מציעא פרק יא, כג-כה

כאן מדובר על תקנות בתחומים שונים, הדומים במהותם לחוקים שונים בני זמנינו, כגון, פיקוח מחירים, שכר מינימום, הטלת קנסות שונים, יצירת מעין ביטוח קבוצתי בכפייה ועוד.

תקנות הקהילה משקפות מסגרת מעין דמוקרטית של ניהול ענייני הפנים של הקהילה, נושאים בהם לא נפסק שדווקא המלך מוסמך לעסוק. ואכן היו מפוסקי זמננו שראו במוסד זה בסיס לסמכות המדינה הדמוקרטית המודרנית, כגון הריא"ה הרצוג (תחוקה ישראל ב, עמ' 63).

שיטת הממשל בהגות התורנית של הדורות האחרונים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

על פי הרב חיים דוד הלוי אין צורת משטר ברורה לפי ההלכה. לא משטר מדיני ואף לא צורת חיים כלכלית, מפני שצורת המשטר משתנה לפי התקופות ולפי המצבים, ולא היה עניין לתורה לקבוע במסמרות צורת משטר אלא להשאיר אותה לרצונו ובחירתו של העם. התורה קבעה הלכות היוצרות מרחב מוגבל של אפשרויות מהן ניתן לבחור.

כך גם על פי הנצי"ב מוואלזין, צורת המשטר על פי ההלכה אינה יכולה להיות קבועה במצוות עשה מחייבת, כי הדבר נוגע לסכנת נפשות הדוחה מצוות עשה, ולכן תלוי הדבר ברצון העם, וכפי שיכריעו הסנהדרין.

בהקשר של שיטת הממשל נדונו שתי סוגיות עיקריות בדורות האחרונים.

תיאוקרטיה - יחסי דת ומדינה

לדעתם של הרב הראשי יצחק הרצוג, הרב שלמה גורן, והרב אליעזר וולדינברג. המשטר היהודי הרצוי הוא תיאוקרטיה שבו הדינים ומצוות התורה הם החוק העליון של המדינה, והתקנות שמתקנים המנהיגים ותלמידי החכמים כפופים לחוקיה. שלושת הרבנים האלה כתבו שתפקיד תלמידי החכמים הוא לכהן כשופטים ולדון ע"פ התורה, ולא להנהיג ולשלוט ע"פ דעת עצמם.

מנגד, בזרמים רבים בחברה הדתית והחרדית סוברים כי צורת השלטון האידיאלית היא על פי דעת תורה, שפירושה כפיפות של ההנהגה לרבנים ותלמידי החכמים, שיכריעו ע"פ דעתם את האופן בו יש לנהוג ע"פ התורה.

דמוקרטיה מול מלוכה

הראי"ה קוק כתב שככל שהעם ברמה רוחנית גבוהה יותר כך יש פחות צורך בסמכות המלך (ובאופן שדומה יותר לצורת השלטון בדמוקרטיה):

מציאות מלך אמנם אפשרית בממשלה רחבה או מצומצמת. ונראה שכשהעם במצב יותר טוב מוסרי, ממילא ממשלת המלך מצטמצמת, על כן לעתיד לבא נאמר 'ודוד עבדי נשיא להם לעולם', נשיא תחת מלך, ובתורה נקרא מלך בשם נשיא, אלא שאין על גביו אלא ד' אלקיו. ואין זה חסרון למלך, כי אם עילוי לו מצד עילוי העם המונהגים על ידו.

— הראי"ה קוק, קבצים מכתב יד קדשו, כרך א – פנקס אחרון לבויסק, לד

הרב הרצוג והרב וולדינברג כתבו שבהיעדר צאצא ידוע לבית דוד יש עדיפות שלא לקיים מלוכה ולהשאיר את השלטון בלעדיה. הרב יעקב פילבר סובר שצורת השלטון בישראל על פי היהדות אינה חד משמעית, וצורתה תלויה בעיקר ברצונו של העם, הוא גם סובר שיש לתת משקל רב ליסודות בתורה שישנם גם בדמוקרטיה, כמו בפסוק "אחרי רבים להטות", גם כדי לקרב את העם לתורה.

על פי פרופ' שלום רוזנברג המשטר האידיאלי על פי היהדות, הוא דווקא מצב הדומה למתרחש באנרכיה אוטופית ואידילית בה החזון במלכות ה' עומד בבסיסה והיא איננה צריכה לכפייה שלטונית וכוחנית על אזרחיה. בדיעבד יש לראות בדמוקרטיה את צורת השלטון הפחות גרועה, כשלטון שמייצג את רצון העם ומונע מלחמה פנימית על צורת המשטר עצמה. "הדמוקרטיה איננה המשטר הטוב או המוצלח ביותר שקיים, אבל היא המשטר הפחות מסוכן". ולכן אף שאיננה ערך עליון לדעתו, היא מהווה אסטרטגיה בעלת ערך עליון, שאין לוותר עליה.

ראו גם

• שום תשים עליך מלך
• מצוות המלך
• הלכות מלחמה

לקריאה נוספת

• מהר"ץ חיות, דין מלך ישראל
• הרב יעקב ברמן, תורת המדינה בישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ד.
• נחום רקובר, שלטון החוק בישראל, תשמ"ט.
• מנחם אלון, חקיקה דתית בחוקי מדינת ישראל ובשפיטה של בתי משפט ובתי הדין הרבניים, הוצאת הקיבוץ הדתי, 1968.
• אלתר דוד רגנשברג, משפט הצבא בישראל, תש"ט (1949).
• ד"ר אברהם יעקבוס, חוקת התורה, הוצאת קריית ספר, תשי"ז.
• הרב נפתלי רוטנברג, 'משפט התורה ומשפט המדינה: השלמה או מסלול התנגשות', בתוך: אבי שגיא, עורך, ספר מיכאל, הוצאת כתר ירושלים 2007
• הרב נפתלי בר-אילן, משטר ומדינה בישראל על פי התורה, מהדורה שנייה בעריכה חדשה בהוצאת מכון ארץ חמדה, ירושלים תשע"ג 2013.

קישורים חיצוניים

ספרים מקוונים

• הרב ראובן מרגליות, טל תחיה, ירושלים, תש"י/1950, באתר היברובוקס
• הרב שמואל טוביה שטערן, ספר חוקת עולם, תש"י: כרך א, כרך ב, מהדורה שנייה תשס"ה, באתר היברובוקס.
• הרב אלתר דוד רגנשברג, משפט הצבא בישראל, ירושלים, תש"ט/1949,[ א. למדינת ישראל], באתר היברובוקס
• הרב אליעזר יהודה וולדנברג, ספר הלכות מדינה, חלק א', ירושלים תשי"ב; חלק ב', ירושלים תשי"ג; חלק ג', ירושלים תשט"ו; באתר HebrewBooks.org
• הרב נפתלי בר-אילן, משטר ומדינה בישראל על פי התורה, כרך א'; כרך ב'; כרך ג'; כרך ד', מהדורה שנייה בעריכה חדשה בהוצאת מכון ארץ חמדה, ירושלים תשע"ג/2013.
• הרב חיים דוד הלוי, ‏הספר דת ומדינה, תל אביב, תשכ"ט, בארכיון האינטרנט

מאמרים

• אסופת מאמרים בנושא מלוכה ושלטון, באתר אסיף
• ד"ר אברהם טננבוים, היש משטר מדיני הרצוי על פי ההלכה?, אתר דעת
• שלום רוזנברג, דמוקרטיה ויהדות, אתר דעת
• מלך אשר יבחר ה', מאת הרב דוד דב לבנון, באתר ישיבה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31416482שיטת הממשל ביהדות