מדאאן סאלח
.jpg) | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 2, 3 | |
| מדינה |
 ערב הסעודית |
|---|---|
מדאאן סאלח (ערבית مدائن صالح - "עריו של סאלח"), המכונה גם אל-חג'ר (الحجر - "המסולע"), הוא אתר ארכאולוגי באזור צפון חג'אז שבצפון-מערבה של ערב הסעודית. בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 ישבו הנבטים במקום, והוא נודע בשם הגרה. העיר נחשבה לעיר הנבטית הגדולה ביותר מדרום לפטרה וליישוב הנבטי השני בחשיבותו בכלל. במקום נתגלו 111 קברים מונומנטליים מתקופה זו, 94 מהם מעוטרים, ובנוסף נחשפו בארות המעידים על ידע בהידראוליקה. עוד נמצאו במדאאן סאלח כ-50 כתובות ומספר ציורי מערות מוקדמים יותר. בשנת 2008 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית בשטח של 16,212 דונם, והיה בכך לאתר המורשת העולמית הראשון במדינה.
היסטוריה
אתר עתיק בשם "אגרה" ביוונית ו"הגרה" (Haegra) בלטינית נזכר מספר פעמים על ידי סטראבון (גאוגרפיקה, 16, 4, 24), פליניוס הזקן (תולדות הטבע, 6, 32) ובמקומות נוספים, אך אין ודאות כי מקורות אלה אכן התייחסו למדאאן סאלח. האתר שכן לאורך הדרך שקישרה בין פטרה לאל מדינה, והחל במאה ה-1 לפנה"ס הקימו בו הנבטים עיר חצובה בסלע, שנבנתה באופן דומה לאופן בו הוקמה פטרה.
העיר, ששכנה במרחק של כ-320 ק"מ דרומית לפטרה, סימנה את גבולה הדרומי של הממלכה הנבטית. בשנת 106, עת נוצרה הפרובינקיה הרומית ערביה, הייתה מדאאן סאלח למעוז בגבולה הדרומי של האימפריה הרומית, ושימשה כמחנה של הליגיון הרומי השלישי. מקור בעל אופי נבטי מאמצע המאה ה-4 מאזכר נסיך מקומי, דבר המעיד על כך שהיישוב עדיין היה נושב בתקופה זו.
מדאאן סאלח נזכרת בקוראן בסורת אל-אעראף 71–73 ובמיוחד בסורת אל-חג'ר (15), פסוקים 80–84, הנקראת על שמה. לפי הקוראן ניסה סאלח (صالح) להמיר את דתם של תושבי העיר התמודים (ثمود) לאסלאם, אך ללא הצלחה, והדבר המיט אסון על העיר:
"אנשי אל-חג'ר הכחישו את אזהרות השליחים;
נתנו להם את אותותינו, ואולם הם פנו להם עורף;
הם חצבו בתים בהרים וישבו לבטח;
אך עם בוקר הלם בהם קול שאגה;
כל מפעלותיהם לא הועילו להם".— סורת אל-חג'ר, 80-84[1]
השם "מדאאן סאלח", היינו "עריו של סאלח", הוענק לאתר על שמו של סאלח, ובעקבות האירועים המתוארים בקוראן. יש הרואים באתר מקום מקולל שעד היום ראוי להתרחק ממנו. לפי אחת המסורות קבור סאלח במסגד הלבן ברמלה.
חוקרים מערביים החלו לחקור את האתר ב-1876, ושוב בעשור הראשון של המאה ה-20. מאז נחקר במספר הזדמנויות, ולאחרונה בין השנים 2001 ו-2002[2]. האזור ידע התפתחות מסוימת עם סלילת מסילת הרכבת החיג'אזית. במדאאן סאלח הוקמה תחנת רכבת והאתר שכן בדרכם של עולי הרגל המוסלמים למכה.
האתר
בדומה לפטרה, מדאאן סאלח הייתה עיר גדולה בתקופתה, והיא הצטיינה במערכת נרחבת להובלת מים לצרכים חקלאיים וביתיים. האתר שוכן במישור רחב ידיים, כשבמרכזו מספר צוקים נמוכים ומרוחקים זה מזה, והוא נחלק לארבעה צברים:
- הנקרופוליס שבו 111 קברים, ובהם 94 מצטיינים בחזית מעוטרת, וכן כ-2,000 קברים פשוטים. כשלושים מקברים אלה נושאים כתובות נבטיות המתארכות אותם. התאריכים נעים בין תחילת הספירה לשנת 75 לערך.
- המתחם הדתי שכן במסיב הגבוה באתר, הנמצא בחלקו הצפון-מזרחי. אל המתחם ניתן היה להגיע דרך מעבר באורך של כ-40 מטר, המזכיר את הסיק בפטרה. בסלע חצובות מספר נישות המוקדשות לאלילים נבטים, ובחלקם כתובות הקדשה חצובות בלשון הנבטית.
- מתחם המגורים המשתרע על שטח של כ-600 דונם במרכזו של האתר. הבתים במתחם זה נבנו מלבנים ועל כן לא היטיבו להשתמר ביחס למבנים החצובים בסלע. המתחם מוקף בביצורים.
- מתחם השדות המעובדים שוכן בצפונו ובצפון-מערבו של האתר, ובו למעלה ממאה בארות, חלקן בקוטר של שבעה מטרים ובעומק של 20 מטרים.
קישורים חיצוניים
- מאמר אודות המקום באתר המרכז הלאומי למחקר מדעי (צרפתית)
- "הגרה" - אתר מקיף על המקום (צרפתית)
- מדאאן סאלח ב-nabataea.net
הערות שוליים
- ^ הקוראן, פרופ' אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005
- ^ L'exploration ancienne du site
26620511מדאאן סאלח