מגע עור לעור
מגע עור לעור לאחר לידה (באנגלית: Kangaroo care, מוכר גם בשם Skin to skin) היא דרך לטיפול בתינוקות לאחר לידתם.
עיקרי הרעיון
דרך הטיפול מבוססת על זו של הקנגורו, שהוא כנראה המפורסם ביותר בקבוצת החיות שנקראות "חיות כיס", שהמאפיין המשותף להן הוא שאחרי ההמלטה הגור נמצא צמוד לאמו, במגע עור לעור אליה ובהנקה מלאה, עד שהוא הופך בוגר ועצמאי. האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים וארגון הבריאות העולמי, ממליצים לכל התינוקת היונקים לשהות עור לעור עם אמם מיד לאחר הלידה. מחקרים רבים הוכיחו כי מגע עור לעור בין האם לתינוק משפיע לטובה על בריאות התינוק, יכולת ויסות מערכות גופו בשעות הראשונות לחיים וכן על הנקה יעילה יותר.[1]
בעבר, בתרבויות רבות תינוקות התערסלו עם לידתם, חשופים במגע עור לעור עם אמם ונשארו צמודים לגופה. מבחינה התפתחותית, הדבר היה חיוני להישרדות התינוק. בעשורים האחרונים, במיוחד בתרבות המערבית, הלידות עברו מבית היולדת אל בתי החולים, שברובם נהוג כי לאחר הלידה התינוק מופרד מאימו ומוחזר לה רק לאחר שטופל, נרחץ ונעטף בשמיכה. התנהלות זו, בה נעטפים התינוקות ולא מונחים עור לעור על אמם מביאה לתוצאות המזיקות לקשר אם ילוד.[2]
במהלך החיים התוך רחמיים, העובר נמצא בסביבה חמה ובטוחה. טמפרטורת מים קבועה וחמימה, והוא שומע את צלילי קולה של אמו ופעימות ליבה. מערכות גופו מאוזנות ורמות החמצון שלו אופטימליות. עם הלידה והמעבר לחיים החוץ רחמיים, התינוק עובר שינויים רבים ובראשם הצורך לאזן את מערכות גופו באופן עצמאי. בחדר הלידה המודרני הוא נולד לאור גדול ומסנוור, צלילים חזקים, ריחות חדשים, ומופרד במהירות מאימו. כל השינויים הללו, ובראשם הפרידה מהאם, מהווים גורמי דחק ליילוד: הוא חש לא בטוח, בסכנה, הורמון הדחק קורטיזול עולה בדמו, קצב הלב והנשימה מתגברים, והוא מגיב בבכי ובהפעלת תגובת תגובת הילחם או ברח, מופעלת מערכת העצבים המביאה בסופו של דבר להאטה בדופק הלב, ירידה בטמפרטורת הגוף ובפעילותו. תגובות אלו מובילות לעיכוב בהסתגלות של התינוק לסביבה החוץ רחמית וביכולתו לינוק. (ברגמן, 2009) מגע עור לעור לאחר הלידה מייצב את טמפרטורת הגוף, לחץ הדם, קצב הלב ורמות הסוכר של היילוד, מפחית בכי ומאריך את משך ההנקה.[3]
במגע עור לעור, התינוק מונח מיד לאחר לידתו על החזה החשוף של האם, כשהוא על בטנו. המיילדת מנגבת אותו ומכסה בשמיכה. התינוק מתמקם על חזה של האם בתנוחה אנכית שמאפשרת לו לכוון ולהיערך לחפש בעצמו את השד. כשהתינוק במגע עור לעור עם אימו, הוא שומע את הדופק שלה ואת קולה, בדיוק כפי ששמע אותם ברחם, מריח את ריחה ומסוגל ליצור עמה קשר עין. יילודים מכוונים מרגע לידתם, והגירויים הללו יוצרים עבורם את הסביבה שמסמנת להם את השד להיצמד אליו. הקולוסטרום (החלב הראשוני) המופרש מהשד דומה בריחו לריח המוכר של מי השפיר, ומכוון את היילוד בדרכו אל השד.[4]
התינוק מנוגב היטב לייבוש ומונח על האם. מלבד זאת אין בדרך כלל צורך להתערב ולנסות לעזור לו בדבר, גם לא להגיע לשד[דרוש מקור]. גם אם התינוק אינו יונק במהלך השעות הראשונות, מגע עור לעור עדיין יעיל, חשוב ובעל יתרונות משמעותיים לאם ולתינוק.
יתרונות מגע עור לעור
הנקה
מגע עור לעור לאחר הלידה, לפחות לשעה, משפר משמעותית את יכולתו של היילוד להתחבר לשד ללא עזרה ולינוק היטב, במיוחד בלידה ללא משככי כאבים. התחברות עצמאית של התינוק לשד מפחיתה כאבים, דלקות וקשיי הנקה נוספים. בימים הראשונים לאחר הלידה כמות החלב מועטה באופן יחסי, ויניקה יעילה ונכונה מסייעת ליילוד לקבל את מירב הקולוסטרום לו הוא זקוק.[5]
עור לעור בלידה מעלה את שיעורי ההנקה המוקדמת והנקה בלעדית בעת השחרור מבית החולים. הקרבה הפיזית של התינוק, מגרה את השדיים לייצר יותר חלב, ולשחרר אותו ביתר קלות ומהירות. מעורבות האם עוזרת לה לזהות סמני רעב מוקדמים, והנקה תכופה מסייעת לבניית תהליך יצור החלב.[4]
תצפיות על יילודים ואימותיהם בשעה הראשונה לאחר הלידה, הראו את יכולת הזחילה של היילוד אל השד (בלועזית: Breast crawl), המתרחשת כ-40 דקות מהלידה. במהלך פרק זמן זה היילוד מכין את עצמו לקראת היניקה, ובסופו מגיע בכוחות עצמו אל השד, נצמד ומתחיל לינוק. תופעה זו נצפתה ב-15 מתוך 16 יילודים שהונחו במגע עור לעור על אימותיהם מיד לאחר הלידה. בלידות בהם לא בוצע מגע עור לעור נצפה עיכוב של 30–40 דקות במציאת הפטמה והתחלת היניקה.[3]
חום גוף
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של עור לעור הוא שמירה על חום הגוף של היילוד. מחקרים הראו כי מגע עור לעור יעיל לשמירת חום גוף היילוד אף יותר מהנחת התינוק בעריסת חימום. יתרה מכך, גוף האם מסוגל לווסת את עצמו בהתאם לטמפרטורת גוף היילוד.[6] במידה והאם לא יכולה לשהות עם התינוק, למשל לאחר ניתוח קיסרי, אותו אפקט שמירת חום נשמר גם במגע עור לעור עם גוף האב מיד לאחר הלידה.[4]
מערכת הלב והנשימה
המעבר לחיים החוץ רחמיים מלווה בשינויים במערכת הלב, כלי הדם והנשימה וגורם לתגובת דחק אצל היילוד. מגע עור לעור מסייע להשגת קצב לב ונשימה סדירים יותר ולחץ דם תקין ויציב, וכן לוויסות הרמה של הורמוני הדחק לאחר הלידה.[1]
זמן בכי קצר יותר
מחקרים מראים כי זמן בכי ממוצע של יילודים ששהו במגע עור לעור הוא שבע דקות, לאחריו הם עוברים למצב של ערנות שקטה, ומתרכזים בפניה של האם והשד. נמצא כי ב-90 דקות לאחר הלידה, יילודים ששהו עור לעור עם אימם כמעט ולא בכו כלל, לעומת תינוקות שיובשו, כוסו ונעטפו בשמיכה והונחו בעריסה.[1]
המערכת המוטורית והעצבית
לאפקט מגע עור לעור לאחר הלידה השפעה על התגובות ההתנהגותיות והעצביות של היילוד הבריא. במחקרים שונים נמצא כי יילודים ששהו עור לעור עם אמם הגיעו במהירות למצב שינה שקט ורגוע ואף ישנו זמן ממושך יותר. המסקנה הייתה כי מגע עור לעור משפיע על התארגנות המערכת המוטורית והמעבר לחיים החוץ רחמיים. המלצת החוקרים הייתה שהצוות הרפואי יאפשר וימליץ על מגע עור לעור לאחר הלידה.[1]
שיכוך כאב
יילודים ותינוקות שחווים כאב מגיבים בעלייה בקצב הלב, תנועות גוף ערות ובכי. הטיפול המקובל הוא מתן סוכרוז ותרופות נוגדות כאב. מחקרים שנעשו בנושא מצאו כי מגע עור לעור מפחית כאב אצל יילודים בריאים ומפחית ואף מעלים את התגובה הפיזית לכאב.[3]
איזון הסוכר בדם
הדרך הטובה ביותר לשמירת רמת סוכר מאוזנת ביילוד בריא במועד היא שמירה על חום גוף במגע עור לעור והנקה.[5] נמצא באופן מובהק כי רמת הסוכר בדם אצל יילודים ששהו במגע עור לעור הייתה גבוהה ויציבה מאשר אצל יילודים ששהו בעריסה.[3] במידה ומתרחשת ירידה ברמות הסוכר מסיבות שונות, הנקה היא האידיאלית ביותר כטיפול במצב, שכן בקולוסטרום יש פי 4 גלוקוז מאשר בתחליף חלב אם.[4]
הגנה חיסונית
מחקרים מצאו, כי מגע עור לעור מיד לאחר הלידה מאפשר התרבות של חיידקים "טובים", שמקורם מהעור של האם אצל התינוק. תופעה זו נמצאה כמגנה ומפחיתה רגישות, זיהומים ובעיות אכילה בשנה הראשונה לחיים.[5]
קשר אם תינוק
מגע עור לעור משפיע על ההתקשרות של האם לתינוקה. מחקרים בהם צפו באימהות ותינוקות בימים הראשונים לאחר הלידה, הראו שאימהות נטו לחבק ולגעת בתינוקות יותר לאחר ששהו עמם עור לעור לאחר הלידה.[2] כמו כן הנקה בשעות הראשונות לאחר הלידה נמצאה כמעודדת התקשרות האם לתינוק. הורמון האוקסיטוצין המופרש אצל האם ואצל התינוק במהלך ההנקה יוצר אצל האם ישנוניות קלה, מצב רוח טוב ושיכוך כאב ומחזק את ההתקשרות ליילוד (בלועזית: Bonding)[5]
לקריאה נוספת
- Golant.K,S., Ludington-Hoe.M.,S. Kangaroo care: the best you can do for your preterm infant. Bantam Books: New york, 2012
- Newman,J,. pitman,T. Dr. Jack Newman's Guide To Breastfeeding. Harper Collins, 2014
- Lawrence.A,R., Lawrence.M,R. Brestfeeding: A guide for the medical profession (8th ed). Elsevier Health sciences: Philadelphia, 2015
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Boundy,O.Ellen,.Dastjerdi,R,.Fawzi.W,W,.Chan.J.G.,Kajeepeta,S,.Lieberman,E Et al, Kangaroo Mother Care and Neonatal Outcomes: A Meta-analysis, PEDIATRICS, 1 137, 2016
- ^ 2.0 2.1 Moore ER, Anderson GC, Bergman N, Dowswell T, Early skin-to-skin contact for mothers and their healthy newborn infants (Review), Cochrane Database of Systematic Reviews 2012, Issue 5. Art. No.: CD003519., 2012
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Bergman NJ, Linley LL, Fawcus SR, Randomized controlled trial of skin-to-skin contact from birth versus conventional incubator for physiological stabilization, Acta Paediatrica 6, 2004, עמ' 779-85
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Mannel,R., Martens,P.,Walker,M., Core Curriculum for Lactation Consultant Practice, 3, MA:burlington: Jones & Bartlett Learning, 2013
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Newman,J,. pitman,T, Dr. Jack Newman's Guide To Breastfeeding, Harper Collins, 2014
- ^ Nimbalkar, S. M.; Patel, V. K.; Patel, D. V.; Nimbalkar, A. S.; Sethi, A.; Phatak, A, Effect of Early Skin-to-Skin Contact Following Normal Delivery on Incidence of Hypothermia in Neonates More Than 1800 g: Randomized Control Trial, Obstetrical & Gynecological Survey: August 2014 - Volume 69 - Issue 8 - p 458–459
33036916מגע עור לעור