התקיפה הצבאית הבין-לאומית בלוב (2011)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: התבנית מכילה טעויות ומידע שנכון לשבוע הראשון של התקיפה בלבד. ראו דף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: התבנית מכילה טעויות ומידע שנכון לשבוע הראשון של התקיפה בלבד. ראו דף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)
השמות שנתנו מדינות לחלקן בתקיפה:
  • ארצות הבריתארצות הבריתאיטליהאיטליהנורווגיהנורווגיהדנמרקדנמרק מבצע שחר האודיסיאה
  • צרפתצרפת מבצע ארמאטאן
  • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת מבצע אלאמי
  • קנדהקנדה מבצע מובייל
המשחתת האמריקאית USS Barry ‏(DDG-52) משגרת טיל שיוט טומהוק במסגרת התקיפה
המשחתת האמריקאית USS Barry ‏(DDG-52) משגרת טיל שיוט טומהוק במסגרת התקיפה
מערכה: חלק מאכיפת אזורים אסורים לטיסה בלוב
מלחמה: ההתקוממות בלוב (2011)
תאריכי הסכסוך 19 במרץ 2011 – 31 באוקטובר 2011 (32 שבועות ו־3 ימים)
מקום לוב
עילה החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות
תוצאה נפילת שלטונו של קדאפי וניצחון המורדים.
הצדדים הלוחמים

נאט"ונאט"ו נאט"ו
צרפתצרפת צרפת
קנדהקנדה קנדה
דנמרקדנמרק דנמרק
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
איטליהאיטליה איטליה
בלגיהבלגיה בלגיה
מצריםמצרים מצרים
יווןיוון יוון
הולנדהולנד הולנד
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
ספרדספרד ספרד
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
ירדןירדן ירדן
אלבניהאלבניה אלבניה
שוודיהשוודיה שוודיה
רומניהרומניה רומניה
כוחות קרקע:
לובלוב מועצת המעבר הלאומית

לוב (1977-2011)לוב (1977-2011) לוב של קדאפי

מפקדים

נאט"ונאט"ואנדרס פוג ראסמוסן
ארצות הבריתארצות הבריתברק אובמה
ארצות הבריתארצות הבריתסמואל ג'. לוקליר
ארצות הבריתארצות הבריתקרטר האם
צרפתצרפתניקולא סרקוזי
צרפתצרפתהאדמירל אדואר גיו
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתדייוויד קמרון
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתסר סטיוארט פיץ'
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתסר פיל אוסבורן
קנדהקנדהסטיבן הרפר
איטליהאיטליהסילביו ברלוסקוני
לובלובמוסטפא עבד אל-ג'ליל
לובלוב מחמוד ג'יבריל

לוב (1977-2011)לוב (1977-2011)מועמר קדאפי
לוב (1977-2011)לוב (1977-2011)סיף אל-אסלאם קדאפי
לוב (1977-2011)לוב (1977-2011)ח'מיס קדאפי

אבדות

חייל בריטי ו-4 מטוסים

מאות חיילים, 1,509 טנקים ונגמ"שים, 369 מתקני תחמושת, עשרות טנדרים, 550 מערכות טילי קרקע

התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב הוא מבצע בינלאומי שנועד לאבטח אזורים אסורים לטיסה בלוב, על פי החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 17 במרץ 2011, שהתירה למדינות החברות לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי למנוע מכוחות הביטחון הנאמנים למועמר קדאפי, שליט המדינה, לפגוע באזרחים באמצעות תקיפות אוויריות על רקע ההתקוממות בלוב (2011), במהלכה ניהלו מורדים חמושים קרבות עזים מול צבאו של קדאפי ואף כבשו ערים חשובות ואזורים נרחבים.

רקע

החלטת המועצה התקבלה לאחר סדרה של כישלונות מצד המורדים, שמחו ומרדו בקדאפי בעקבות אפקט דומינו שנוצר מההפיכות בתוניסיה ובמצרים במסגרת גל המחאות בארצות ערב (2011-2010). סדרת הכישלונות הביאה להשתלטות מחדש של כוחות הנאמנים לקדאפי על האזורים שנכבשו בידי המורדים, וכן לאיום מפורש של קדאפי שלא להראות "שום רחמים" כלפי המורדים, וזאת בטרם כניסתו למעוז המרכזי והאחרון של המורדים בבנגאזי[1].

דחיפה משמעותית נוספת לקבלת החלטה במועצת הביטחון הייתה הקריאה של הליגה הערבית, ימים לפני ההצבעה, בתמיכה באזור אסור בטיסה. לאחר קבלת החלטת האו"ם לאבטחת אזור אסור לטיסה בלוב, הודיע שלטון קדאפי בטריפולי על הפסקת אש, אולם דיווחים מהשטח הראו כי אינו מיישם אותה ואף מגדיל לעשות בתקיפה של בנגאזי, למרות שהכריז שלא ייכנס לשם.

ההחלטה ואכיפתה

מטוס קרב מסוג מיראז' 2000 של חיל האוויר האמירי של קטר מפקח על האזור האסור לטיסה בלוב

ההחלטה הוצעה על ידי לבנון והתקבלה בתמיכה של עשר מדינות חברות, והימנעות של חמש מדינות: ברזיל, סין, הודו, רוסיה שהתנגדו להתערבות צבאית במדינה ריבונית[2], וגרמניה שהצהירה כי אינה רוצה להשתתף במבצע צבאי בלוב, אך מכירה בצורך לפעול בנידון[3].

המועצה פירטה רשימה של פעולות שכוללות הקפאת נכסים ואמברגו על מכירת נשק, אך גם התירה שימוש בכח הזרוע, אם נחוץ[4]. בערב 18 במרץ, לאחר מתן אולטימטום קודם על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה מתוקף תפקידו כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, החלה התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב.

במהלך ליל ה-25 במרץ העבירה ארצות הברית את הפיקוד על אבטחת האזור האסור לטיסה לידי נאט"ו, כאשר הפיקוד לכוחות הקרקע נותר בידי כוחות הקואליציה[5]., שמו של מבצע נאט"ו הוא "מבצע מגן מאוחד" (Operation Unified Protector), הכולל אחריות על אמברגו נשק ואכיפת הסגר האווירי.

בנוסף לאכיפת אזור אסור לטיסה בלוב, הפגיזו מטוסי הקרב וספינות המלחמה של נאט"ו את בירת לוב ומעוז קדאפי ותומכיו, העיר טריפולי. ההפגזות נועדו לערער את היציבות של שליטת קדאפי בעיר ואף להורגו. במהלך ההפגזות נהרג אחד מבניו של קדאפי כשהופגז מתחם באב אל-עזיזיה, בו הוא שהה עם משפחתו.

ב-27 במאי הופעלו, בפעם הראשונה, מסוקי קרב של צרפת ובריטניה בתקיפה בלוב.

שם הקוד שניתן להשתתפות ארצות הברית במבצע, כמו גם של איטליה, נורווגיה ודנמרק, הוא "שחר האודיסיאה" (אנגלית: Operation Odyssey Dawn). השתתפותה של בריטניה בפעילות זו קרויה "מבצע אלאמי" (Operation Ellamy), בקנדה - "מבצע מובייל" (Operation MOBILE), והצרפתית "מבצע ארמאטאן" (Opération Harmattan).

התנגדות להתערבות הצבאית

בזמן המלחמה נטען כנגד כוחות נאט"ו וארצות הברית כי הן יוצאות להילחם נגד משטר קדאפי ממניעים כלכליים ואינטרסים משלהן (הקשורים באספקת נפט ובתוכנית הכלכלית של קדאפי ליצירת מטבע אפריקאי[6]) וכי מתבצעות תקיפות נגד אזרחים ומתקנים שאינם צבאיים[7] שגורמות להרס המדינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0