מונדיאל 1978
 | |
| סמל מונדיאל 1978 | |
| מארחת |
 ארגנטינה |
|---|---|
| מספר משתתפות |
16 (מתוך 101 משתתפות שנרשמו) |
| הזוכה |
ארגנטינה (זכייה ראשונה) |
| מספר משחקים | 38 |
| מספר שערים | 102 (2.68 בממוצע למשחק) |
| מספר צופים | 1,610,215 (42,374 בממוצע למשחק) |
| מלך השערים |
מריו קמפס (6 שערים) |
| השחקן המצטיין |
מריו קמפס |
מונדיאל 1978 נערך בארגנטינה בין ה-1 ביוני ל-25 ביוני. בתואר זכתה המארחת, ארגנטינה, שניצחה במשחק הגמר את הולנד 3-1 בתום הארכה. הייתה זו הזכייה הראשונה של ארגנטינה במונדיאל, ובכך הפכה לנבחרת השישית בכל הזמנים שזוכה בתואר (אחרי נבחרות אורוגוואי, איטליה, גרמניה המערבית, ברזיל ואנגליה).
מבנה הטורניר נשאר כפי שהיה במונדיאל 1974. 16 נבחרות העפילו לטורניר לאחר טורניר מוקדמות, וחולקו לארבעה בתים של 4 קבוצות בכל בית. שתי הנבחרות עם המאזן הטוב ביותר בכל בית העפילו לסיבוב השני, שבו היו שני בתים של 4 נבחרות בכל אחד. שתי הנבחרות שיסיימו את הבית במקום הראשון העפילו למשחק הגמר, ושתי הנבחרות שסיימו במקום השני התמודדו ביניהן במשחק על המקום השלישי.
נבחרת הולנד הפסידה את הגביע במשחק הגמר של הטורניר בפעם השנייה ברציפות, ושוב לנבחרת המארחת, אחרי שנוצחה במשחק הגמר של מונדיאל 1974 על ידי המארחת גרמניה המערבית. בהיעדרו של יוהאן קרויף הנהיג את הנבחרת רובי רנסנברינק, וכן התבלט בבעיטותיו מרחוק ארי האן.
הארגנטינאי מריו קמפס הוביל את נבחרתו לזכייה בגביע תוך שהוא מבקיע שישה שערים במהלך הטורניר. כן בלטו באותה נבחרת אוסבלדו ארדילס, לאופולדו לוקה, אלברטו טרנטיני וריקרדו ויז'ה. בדרכה לזכייה הפגינה ארגנטינה, למרות הפסד לאיטליה בבית המוקדם, תצוגות כדורגל משכנעות. אחת מהן הייתה בניצחון 2-1 על צרפת, מה שנחשב לאחד המשחקים הטובים ביותר אי פעם.
באחד המשחקים בסיבוב הראשון, בין נבחרות סקוטלנד והולנד, הבקיע הסקוטי ארצ'י גמיל שער מפורסם שהפך בעתיד לחלק בלתי נשכח מהסרט טריינספוטינג. סקוטלנד הייתה צריכה לנצח בהפרש של שלושה שערים על מנת להעפיל לשלב הבא, אך ניצחה רק 3-2. הולנד הייתה מעורבת בתצוגת כדורגל מרהיבה נוספת, והפעם כמנצחת, עת גברה 5-1 על אוסטריה בשלב הבתים השני. להוציא משחק זה, היה לאוסטריה טורניר מוצלח יחסית, בכיכובו של הנס קרנקל. היא סיימה ראשונה את שלב הבתים הראשון, ובשלב הבתים השני ניצחה ב"דרבי" דוברות הגרמנית את מערב גרמניה, אלופת העולם היוצאת.
מחלוקות רבות היו במונדיאל זה, והבולטת בהן הייתה המחלוקת סביב המשחק האחרון בסיבוב השני בין נבחרות ארגנטינה ופרו. עקב העובדה שמשחקה של ברזיל, יריבתה של ארגנטינה במאבק על העלייה לגמר, נגד פולין הסתיים מספר שעות לפני המשחק בין ארגנטינה ופרו, נבחרת ארגנטינה ידעה שהיא צריכה לנצח את פרו בהפרש של לפחות ארבעה שערים על מנת להעפיל למשחק הגמר. שוער נבחרת פרו, ראמון קירוגה, שנולד בארגנטינה וגם שיחק בליגה הארגנטינית, ספג עד לאותו משחק שישה שערים בחמישה משחקים, וארגנטינה הבקיעה רק שישה שערים עד אותו משחק. ארגנטינה הבקיעה את אותו מספר שערים במשחק נגד פרו, ניצחה אותה בתוצאה 6-0, ועלתה למשחק הגמר על חשבון ברזיל. היו שמועות על כך שנבחרת פרו קיבלה שוחד ולא התאמצה במשחק כדי להקל על ארגנטינה את המלאכה, אך הן מעולם לא הוכחו.
בעקבות שערורייה זו ושערורייה נוספת במונדיאל 1982 במשחק גרמניה-אוסטריה, החליטה פיפ"א שכל המשחקים במחזור הסיום של שלב הבתים ייערכו בשעה אחידה, ושלב הבתים השני הוחלף בשיטת נוק אאוט.
מחלוקת נוספת סביב מונדיאל זה הייתה בעובדה שבארגנטינה שלטה אז חונטה צבאית, שדיכאה ביד קשה את מתנגדי המשטר ונודעה לשימצה בהפרות קשות של זכויות האדם.[1] מדינות רבות, בייחוד הולנד, לא ששו לשלוח את נבחרותיהן לארגנטינה, ואף הצהירו על כך בפומבי. כוכבה של הולנד, יוהאן קרויף, סירב לנסוע לארגנטינה. למרות זאת, כל הנבחרות השתתפו בטורניר בסופו של דבר.
מונדיאל 197836014061Q46943
- ^ דני בלר, מונדיאל הדמים: פליטי הדיקטטורה בארגנטינה שהגיעו לארץ לא שוכחים, באתר "שיחה מקומית", 10 ביוני 2014