המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, שבה עוצבה אנציקלופדיה בריטניקה מחדש, הופיעה ב-1974. תהליך יצירתה החל בשנת 1960, והשתתפו בו 300 עורכים, 200 יועצים, ולמעלה מ-4,000 כותבי ערכים. במהדורה זו עברה הבריטניקה שינוי רדיקלי, שבמסגרתו פוצלה לשלושה חלקים:
- פרופדיה (Propædia) בת הכרך היחיד
- מיקרופדיה (Micropædia) בת עשרה כרכים
- מאקרופדיה (Macropædia) בת תשעה-עשר כרכים.
בשנת 1985 עברה המהדורה החמש-עשרה ארגון מחדש, ששינה את תכולתה ואת מספר כרכיה:
- פרופדיה (Propædia) בת הכרך היחיד
- מיקרופדיה (Micropædia) בת שנים-עשר כרכים
- מאקרופדיה (Macropædia) בת שבעה-עשר כרכים.
שנים אחדות נמנעו עורכיה מהפיכתה לזמינה באינטרנט, אולם עקב התחרות הגוברת מצדן של אנציקלופדיות אחרות, ובפרט אנקרטה, הושק שירות אנציקלופדי מקוון בתשלום של אנציקלופדיה בריטניקה ולו מאות אלפי מנויים.
הפרופדיה
הפרופדיה (Propædia) בת הכרך היחיד היא הראשון מבין שלושת חלקי המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה. הפרופדיה תוכננה כסידור לפי נושאים של ערכי הבריטניקה, המשלים לסדר האלפביתי של שני החלקים האחרים.
הפרופדיה והמיקרופדיה תוכננו להחליף את מפתח העניינים של המהדורה הארבע עשרה של הבריטניקה; אולם, לאחר שספגה ביקורת רבה על מהלך זה, החזירה מערכת הבריטניקה את מפתח-העניינים האלפביתי בשני כרכים שיצאו לאור בשנת 1985. ליבת הפרופדיה היא "תרשים הידע" שלה, השואף לספק מסגרת לוגית לכל הידע האנושי; בנוסף, יש בה מספר נספחים המפרטים את שמות חברי הצוות, היועצים והכותבים של כל שלושת חלקי הבריטניקה.
תרשים כל הידע האנושי
בדומה לבריטניקה עצמה, מטרות תרשים הידע נחלקות לשלוש: אפיסטמולוגית, חינוכית וסידורית. בתחום האפיסטמולוגי, מטרת התרשים היא לספק סיווג שיטתי והיררכי לכל הידע האנושי, מקבילה בת המאה העשרים ל"שרשרת הגדולה של הקיום" והתרשים של פרנסיס בייקון ב-Instauratio magna.
בתחום החינוכי, הפרופדיה פורשת תוכנית לימודים לכל דיסציפלינה גדולה, מעין "מפת דרכים" לתלמיד המעוניין ללמוד תחום מסוים בשלמותו. לבסוף, הפרופדיה מתפקדת כתוכן עניינים מורחב בעבור המיקרופדיה והמאקרופדיה; לדברי מתכננה, מורטימר ג'. אדלר, כל ערכי הבריטניקה הותוו על בסיס "תרשים הידע".
ה"תרשים" כולל עשרה חלקים, ולכל אחד מהם מסה פותחת. עשרת מחברי המסות היו גם האחראים לפיתוח התרשים, איש איש בתחום התמחותו, תוך התייעצות ושיתוף פעולה עם כמה מלומדים אחרים; בסיכומו של דבר, שמונים ושבעה אנשים (בהם אישה אחת בלבד) היו מעורבים בפיתוח "תרשים הידע" (ראו הטבלה שלהלן).
טבלה: עשרת חלקי "תרשים הידע האנושי"
| חלק | שם | נושאים מרכזיים | # החטיבות | # המחלקות | # כולל | כותב ראשי |
|---|---|---|---|---|---|---|
| חלק א' | חומר ואנרגיה | פיזיקה, כימיה, אסטרונומיה | 3 | 2,8,3 | 13 | נייג'ל קולדר |
| חלק ב' | כדור הארץ | גאולוגיה, גאוגרפיה, אוקיינוגרפיה | 4 | 4, 3, 2, 3 | 12 | פיטר ג'ון ויילי |
| חלק ג' | החיים על כדור הארץ | טקסונומיה, ביולוגיה מולקולרית וביולוגיה תאית, פיזיולוגיה, מדעי המוח, אקולוגיה | 5 | 3, 3, 9, 2, 5 | 22 | רנה דובוש |
| חלק ד' | חיי האדם | התפתחות האדם, רפואה, פסיכולוגיה | 3 | 2, 4, 6 | 12 | לורן אייזלי |
| חלק ה' | החברה האנושית | סוציוביולוגיה, כלכלה, פוליטיקה, משפטים, חינוך | 6 | 4, 4, 6, 4, 3, 2 | 23 | הרולד ד. לזוול |
| חלק ו' | אמנות | סיווג; ביקורת; אמנויות שונות | 2 | 3, 9 | 12 | מרק ואן דורן |
| חלק ז' | טכנולוגיה | תולדות ויסודות הטכנולוגיה; טכנולוגיות שונות | 3 | 2, 5, 8 | 15 | הלורד פיטר ריצ'י קולדר |
| חלק ח' | דת | הערות כלליות; דתות שונות | 2 | 2, 9 | 11 | וילפרד קנטוול סמית' |
| חלק ט' | תולדות המין האנושי | ההיסטוריה לפי יבשות ועידנים | 7 | 2, 4, 7, 5, 2, 11, 8 | 39 | ז'אק ברזן |
| חלק י' | ענפי הידע | לוגיקה, מתמטיקה, מדע, מדעי הרוח, פילוסופיה, מדעי המידע | 6 | 2, 3, 7, 2, 3, 1 | 18 | מורטימר ג'. אדלר |
כל אחד מהחלקים מחולק ל-2-7 חטיבות, המחולקות בתורן ל-2-11 מחלקות. מחלקות אלה יוצרות את הקטגוריות הבסיסיות של הידע בתרשים, ולכל אחת מהן ניתן קוד מספרי בן שלוש ספרות, המסמל את מיקומה בהיררכיה של התרשים. למשל, המחלקה "טכנולוגיה צבאית" קיבלה את הקוד "736" שמשמעו שהיא המחלקה השישית בחטיבה השלישית ("תחומים טכנולוגיים עיקריים") בחלק השביעי ("טכנולוגיה").
לוכסן מופיע כאשר הקוד של החלק, החטיבה או המחלקה הוו בן יותר מספרה אחת; לדוגמה, המחלקה "היסטוריה ופילוסופיה של הלוגיקה" נושאת את הקוד "10/11" המציין כי היא המחלקה הראשונה בחטיבה הראשונה ("לוגיקה") בחלק העשירי ("ענפי הידע").
אנציקלופדיות אחרות סיפקו תרשימי ידע דומים. במבוא לאנציקלופדיה הגדולה המפורסמת (שיצאה לאור בין השנים 1751 ו-1766), דני דידרו הציג מפת-דרכים של הידע שרווח בתקופתו. תחת ההשראה של דוגמה זו, במכתב מ-15 בנובמבר 1812, דוגאלד סטיוארט הציע לארצ'יבלד קונסטבל, הבעלים והמוציא לאור של הבריטניקה, שהתוֹסף למהדורתה החמישית ייפתח בסדרה של דיסרטציות שיסדרו ויארגנו את הידע האנושי.
דוגמה מאוחרת יותר היא ויקיפדיה, העושה שימוש במערכת של קטגוריות כדי להציג את רשת הקשרים ההדדיים בין ערכיה; על אף הדמיון לפרופדיה בייעודה ותמציתיותה, רשת הקטגוריות הוויקיפדית איננה היררכית לגמרי. כמו כן, בוויקיפדיה יש פורטלים, שכל אחד מהם מיועד לספק לקהל הקוראים סקירה של תחום ידע מסוים.
ה"תרשים" היה הפרויקט האישי של מורטימר ג'. אדלר, העבודה עליו ארכה שמונה שנים, והוא יצא לאור שלושים ושתיים שנים לאחר סיום העבודה על פרויקט דומה של אדלר, הסינטופיקון, שניסה לספק סקירה על יחסי-הגומלין בין "הרעיונות המופלאים" מסדרת "הספרים המופלאים" שלה היה אחראי (גם את סדרת "הספרים המופלאים" הוציאה לאור חברת "אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ".) אדלר מדגיש בספרו, "ספר-הדרכה ללמידה: לחיים של מרדף אחר החכמה", שאין לראות בעשר הקטגוריות היררכיה כי אם מעגליות:
מן הראוי לקרוא בזהירות את מכלול "תרשים הידע" התמציתי של הפרופדיה. הוא מייצג תוכנית בת המאה העשרים לארגון הידע, שאין מקיפה ממנה, אך בו זמנית שומר מקום גם לעיקרי הכפירה האינטלקטואלית בת זמננו.
— מורטימר ג' אדלר, בתוך ספר הדרכה (עמ' 91-2).
המיקרופדיה
המיקרופדיה (Micropædia) היא החלק השני של האנציקלופדיה בריטניקה. השם "מיקרופדיה" הוא חידוש לשוני שהגה מורטימר ג'. אדלר כהלחם של המילים "קטן" ו"הוראה" ביוונית עתיקה; אפשר שהתרגום הטוב ביותר של המונח הוא "שיעורים קצרים".
המיקרופדיה הושקה בשנת 1974 בעשרה כרכים שבהם 102,214 ערכים קצרים, שכולם עד האחרון שבהם הוגבלו ל-750 מילים. ההגבלה הוגמשה בארגון מחדש הגדול שעברה המהדורה החמש עשרה; או-אז אוחדו ערכים רבים זה עם זה, מה שהוביל לקיצוץ מספרם לכ-65,000 שהתפרשו על פני שנים עשר כרכים. עם זאת, מכבדים בדרך כלל את גבול 750 המילים, ורוב הערכים אינם עולים באורכם על שתי פסקאות; בגרסת 2007 של המיקרופדיה ניתן למצוא כמה ערכים ארוכים יותר, כדוגמת הערך על האינטרנט, המתפרש על פני עמוד שלם.
למעט חריגות נדירות (פחות מ-3% מהערכים), 65,000 הערכים שמונה המיקרופדיה אינם כוללים מקורות ואינם חתומים. ייעודה של המיקרופדיה הוא בעיקר בדיקת עובדות מהירה ומדריך ל-700 הערכים הארוכים יותר של המאקרופדיה, שמחבריהם מזוהים והם כוללים רשימה ביבליוגרפית.
המאקרופדיה
המאקרופדיה (Macropædia) בת שבעה-עשר הכרכים היא החלק השלישי של האנציקלופדיה בריטניקה. השם מאקרופדיה הוא חידוש לשוני שטבע מורטימר ג'. אדלר כהלחם של המילים "גדול" ו"הוראה" ביוונית עתיקה, שתרגומו הטוב ביותר יהיה אולי "הוראה מלאה". תרגום שכזה יתאם לכוונתו המקורית של ד"ר אדלר לכך שהמאקרופדיה תשרת סטודנטים המעוניינים ללמוד תחום כלשהו לעומקו; לשם השוואה, הערכים הקצרים של המיקרופדיה נוצרו בעבור בדיקת-עובדות מהירה.
המאקרופדיה, על תשעה-עשר כרכיה ו-4,207 ערכיה הושקה בשנת 1974, יחד עם המהדורה החמש עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה. בשנת 1985, במסגרת תהליך הארגון מחדש הגדול של המהדורה החמש-עשרה, ערכים אלה אוחדו ורוכזו לשבעה-עשר כרכים שמנו 700 ערכים בקירוב, ונעו באורכם מ-2 עמודים ועד ל-310 עמודים. כך למשל, הערך הארוך ביותר, זה על ארצות הברית, נוצר כתוצאה מאיחודם של 50 ערכי מדינותיה. לרוב, ערכי המאקרופדיה חתומים וכוללים רשימה ביבליוגרפית, בניגוד לכ-65,000 הערכים במיקרופדיה שאינם כוללים שם ורשימת מקורות בצד כל אחד מהם. אולם, חלק מערכי המאקרופדיה נכתבו על ידי צוות העורכים של הבריטניקה; ערכים מערכתיים שכאלה חתומים במילית ".Ed".
מאז הארגון מחדש של 1985, עברה המאקרופדיה שינויים תכופים. ערכים חדשים נוספו, בעוד שערכים מיושנים פוצלו, אוחדו לתוך ערכים חדשים, קוצרו מאוד, או אף נעלמו כליל. כך למשל, הערך "דבקים" ארך שבעה עמודים בגרסה משנת 1989 של המאקרופדיה, אך קוצץ לעמוד אחד בלבד בתוך ערך אחר בגרסת שנת 1991.
לקריאה נוספת
- Adler, Mortimer J.. (2007). "Circle of Learning". The New Encyclopædia Britannica, 15th edition. Chicago: Encyclopædia Britannica Inc..
קישורים חיצוניים
- אנציקלופדיה בריטניקה, האתר הרשמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה21994004