למה דווקא היהודים?

למה דווקא היהודים?
The Jewish State: From Opposition to Opportunity

מידע כללי
מאת	דורון פרץ
שפת המקור	אנגלית
הוצאה בעברית
הוצאה	סלע מאיר
תאריך	תשפ"ד (2024)
מספר עמודים	232

למה דווקא היהודים? מבט ישן-חדש על שנאת ישראל הוא ספרו של הרב דורון פרץ, העוסק בניתוח תופעות האנטישמיות והדמוניזציה של מדינת ישראל תוך שימוש במטאפורה ייחודית של נגיף. בספר נטען כי רעיונות הרסניים אינם חודרים אל הלב בקלות, משום שלבני אדם קיימת מערכת חיסונית מוסרית טבעית – המצפון. רק רעיון העומד במבחן הלגיטימציה המוסרית מסוגל לעקוף מערכת זו, ולהניע אנשים לפעול בשמו.

רקע

הרעיון המרכזי בספר הוא כי אנטישמיות אינה חודרת בקלות ללבם של אנשים, כיוון שהיא נבלמת על־ידי "מערכת חיסון מוסרית" טבעית (המצפון). כדי להתגבר על מחסום זה, טוען המחבר, על האנטישמיות להצטייר כצודקת או מוסרית, וכך לעקוף את ההתנגדות הפנימית ולזכות בלגיטימציה ציבורית.

המחבר משתמש בהקבלה ביולוגית: בדומה לנגיף הזקוק לגוף מארח כדי להתקיים, האנטישמיות זקוקה לאוכלוסייה בעלת מוכנות פנימית או הסכמה עקיפה להתפשטותה. בספר מוצגים מושגים כמו "קולטנים" ו־"DNA" של שנאה, הממחישים כיצד רעיונות אנטישמיים "מוחדרים" ו"משוכפלים" בתודעה הקולקטיבית.

לפי הספר, רעיון הרסני מצליח לחדור לתודעה הציבורית רק כשהוא עטוף בנימוקים מוסריים או ערכיים, כמו "הגנה עצמית" או "טובת הכלל". כך ניתן לגייס תמיכה לפעולות קיצוניות, מפני שהמצפון האנושי מנוטרל בעזרת הצדקה "נאצלת"־לכאורה של המעשה.

האתגר היהודי

הספר בוחן את תפקיד המדינה היהודית בעידן המודרני, ומציג כיצד חזונו של הרצל על סיום האנטישמיות באמצעות הקמת מדינת ישראל לא התממש. תחת זאת צמחה מוטציה חדשה של האנטישמיות בדמות שלילת זכות קיומה של ישראל (אנטי־ציונות). המחבר מדגיש את החשיבות שבמציאת נוסחה לערבות הדדית ואחדות פנימית, בלי לטשטש זהויות ושונוּת. בין השאלות הנדונות:

• תפקידו ההיסטורי של "מכתב הסטטוס קוו" ביצירת שותפות רחבה
• רעיון המנהיגות הפוליטית החדשה על פי דוד המלך
• היחס בין יהדות כדת לבין קיום לאומי ורעיוני
• האופן שבו מחלוקת עשויה לשמש בסיס לפתרון, במקום בעיה

המטאפורה של “הנגיף” והדמוניזציה

המחבר משווה בין נגיפים ביולוגיים לרעיונות אנטישמיים, ומראה כיצד "נגיף השנאה" עובר במהירות בין אנשים וקבוצות עד היווצרות גל דמוניזציה. בעידן המודרני הדבר בא לידי ביטוי גם באנטי־ציונות, המתבססת על טיעוני זכויות אדם נגד ישראל בצורה שלטענתו היא לא־פרופורציונלית ומתעלמת ממצבי עוול ואלימות אחרים בעולם.

פרק נוסף בספר עוסק בערכים אוניברסליים דוגמת זכויות אדם, שלפי המחבר משמשים לעיתים להצדקת שנאה לישראל וליהודים בטענה מוסרית. כך מתקבלת אנטישמיות "תמימה" למראה, העוטה נימוקים הומניטריים ומצליחה לשכנע את דעת הקהל הגלובלית.

המחבר מצביע על הקבלה בין מגפות עולמיות (כגון SARS-CoV-1, שפעת העופות והקורונה) לבין התפשטות האנטישמיות בעידן הגלובליזציה והרשתות החברתיות. הוא מדגיש כיצד בשלושת העשורים האחרונים הפכה האנטישמיות מתופעה אזורית לאיום גלובלי, כאשר יהודים בעולם כולו חווים שנאה ואיום גם לאחר פעולות הגנה או ויתורים פוליטיים של ישראל.

ניתוח אסטרטגי ומסר מסכם

בסיום דן הספר בדרכי הפעולה של האנטישמיות המודרנית, בעיקר ב"התחזות לטוב" – שימוש ברטוריקה של הגנה על הכלל כדי להצדיק עוולות מוסריות. הדוגמאות ההיסטוריות (דוגמת מזימותיו של פרעה על־פי הרמב"ן) ממחישות כיצד עוולות שנראות "הגיוניות" הופכות לאיום משמעותי על עם שלם. עם זאת, המחבר מצביע על תקווה: איחוד פנימי, מנהיגות מאחדת וערבות הדדית עשויים לאפשר התמודדות מוצלחת עם ה"נגיף" האנטישמי ולשמור על חוסן החברה בישראל ומחוצה לה.

רקע המחבר

הרב דורון פרץ, יו"ר תנועת המזרחי העולמי, כתב את הספר לקראת יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל. עבודתו על המהדורה העברית נעשתה בתקופה אישית קשה, כאשר בנו הוגדר כחלל צה"ל, וכחייל חטוף בעזה. חוויותיו האישיות מוסיפות עומק למסריו ולניתוחיו בנוגע לאתגרים המוסריים והחברתיים העומדים בפני העם היהודי.

מבנה הספר – פתיחה

הספר נפתח במספר קטעים המביאים את הקורא להיכרות עם תמות הספר ולרקע ההיסטורי והאישי של המחבר. בהקדמה מציג המחבר עשר שאלות עקרוניות סביב נושא האנטישמיות, הקשר שבין העם היהודי למדינת ישראל, והדילמות הנובעות מהעימות הממושך עם תופעות של שנאה ודעה קדומה.

חלק ראשון: התנגדות

בחלק זה עוסק הספר בהיבטים השונים של האנטישמיות – הן בהיבט ההיסטורי והן בהיבט העכשווי – ובמיוחד במוטציה המודרנית שלה כ״אנטי־ציונות״. המחבר מציג את האנטישמיות כנגיף המשתנה כדי לעקוף את מערכת החיסון המוסרי של החברה.

הספר נפתח עם סקירה היסטורית של ביטויי האנטישמיות לאורך הדורות: האנטישמיות הנוצרית, הגזעית/מדעית והמודרנית-אנטי־ציונית. המחבר מדגיש כיצד כל זן שואב לגיטימציה ממערכות מוסריות ואידאולוגיות שולטות – מהכנסייה בימי הביניים, דרך המדע בעידן הנאציזם ועד לשיח זכויות האדם של ימינו. בנוסף מוצגת בחינת של הטקטיקות בהן משתמשות תנועות אנטישמיות להצדיק יחס עוין כלפי היהודים וישראל, באמצעות הצגת היהודים כ״איום ביטחוני״ או מוסרי.

המחבר מתאר כיצד הסכסוך הישראלי־פלסטיני הפך לכלי בידי זרמים אנטי־ישראליים ברחבי העולם ומתייחס להבדל שבין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין שלילת זכות קיומה של מדינת ישראל – מאפיין מובהק לאנטישמיות החדשה. בסיום חלק זה של הספר ישנה סקירה של ההשלכות הגאופוליטיות של האנטישמיות, ונושאי רוח אשר מדבר על הקשר היהודי "בין שמיים וארץ".

חלק שני: ההזדמנויות

בחלק זה מציג המחבר חזון לאחדות יהודית, מנהיגות מתחדשת והעמקת הערבות ההדדית, כחלופה לגישת ההתגוננות מול האנטישמיות. הספר מציע כלים מעשיים לבניית תשתית חברתית מחודשת שתאפשר התמודדות אפקטיבית עם אתגרי השנאה והדמוניזציה.

החלק נפתח עם עיון בהגותם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ותיאודור הרצל, וביחסם למדינה יהודית מודרנית. הפרק מציג את העמדות השונות בנוגע לשילוב קודש וחול ודגם מנהיגותי המגשר על פערים תרבותיים. לאחר מכן סוקר המחבר ניסיונות לחזק את הזהות והערבות ההדדית בקרב העם היהודי בישראל ובעולם. מודלים של שיתוף פעולה בין זרמים שונים – דתיים, חילוניים ומסורתיים – סביב מטרות לאומיות וחברתיות משותפות מובילים לרעיון ה״ברית״ כבסיס לחיבור בין חלקי העם היהודי והחברה הישראלית, תוך בחינת דרכים מעשיות ליישום ערכי הברית בשיח הציבורי ובחיי היום־יום.

בהמשך ובר המחבר לבחינת האתגר של הנהגה פוליטית המשלבת ערכים יהודיים עם צרכים מדיניים עכשוויים, תוך התייחסות לדגמי מנהיגות מההיסטוריה היהודית כגון משה, דוד המלך וחז"ל, והשפעתם על הציונות המודרנית.

מדינת ישראל מוצגת כגשר תרבותי ופוליטי בין עולמות שונים – מזרח התיכון מול מערב, דת מול חילון, מסורת מול קדמה, שיש לו תרומה ייחודית לעולם. ירושלים כעיר שהיא סמל למחלוקת אך גם לאיחוד ולשאיפה לאחדות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

למה דווקא היהודים?40724690Q132221501