לוחמת כטב"מים
לוחמת כטב"מים היא סוג של לוחמה אווירית בה נעשה שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) או כלי טיס מסחריים בלתי מאוישים (כטמב"מ). כטב"ם או רחפן יכול לשמש לתצפית והשגת מודיעין קרבי, לאכן ולסמן מטרות לכלי אחר (כגון מסוק קרב) או לביצוע התקיפה עצמה – או על ידי שיגור חימוש (כגון טיל אוויר-קרקע) או על ידי ריסוק הכלי עצמו על המטרה כחימוש משוטט ("כטב"ם מתאבד").
נכון לשנת 2019 היה ידוע כי ארצות הברית, בריטניה, ישראל, סין, קוריאה הדרומית, איראן, איטליה, צרפת, הודו, פקיסטן, רוסיה, טורקיה ופולין[1][2] היו מעורבות בייצור כטב"מים לצורך מבצעים צבאיים. החל משנת 2022, הקונצרן האוקראיני אוקראובורונפרום וקבוצת והארגון החוץ-ממשלתי (NGO) אירורוזווידקה (אנ') בנו מל"טים בעלי יכולת תקיפה בהם אוקראינה עשתה שימוש במהלך הלחימה בכוחות הרוסים במסגרת מלחמת אוקראינה–רוסיה.[3]
התקפות רחפנים יכולות להתבצע על ידי הסבת כטמ"בים מסחריים שמפילים פצצות, יורים טילים או מתרסקים על מטרות.[4] מאז תחילת המאה ה־21 רוב תקיפות המל"טים בוצעו על ידי צבא ארצות הברית במדינות כמו אפגניסטן, פקיסטן, סוריה, עיראק, סומליה, תימן ולוב באמצעות טילי אוויר-קרקע[5], אך לוחמת המזל"טים הפכה הרבה יותר נפוצה בשנים שלאחר מכן על ידי רוסיה, אוקראינה, טורקיה, אזרבייג'ן ועל ידי ארגוני טרור כמו חזבאללה או החות'ים.[6] ישנן מספר מדינות בעולם שעושות שימוש בתקיפות מל"טים ככלי להוציא לפועל התנקשויות או סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור[7][8]. נכון לשנות העשרים של המאה ה־21 עיקר תפקידה של כלים אלה בשדה הקרב הוא לתקיפות לצורך סיוע אווירי קרוב ותקיפות ממוקדות בעיקר בעצימות נמוכה, כמו כן ידוע כבר על שימוש בהם על כלי שיט ייעודיים המוגדרים כנושאות כטב"מים על ידי מדינות כמו טורקיה איראן ועוד.
היסטוריה
במסגרת המלחמה העולמית בטרור, שהחלה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, התרחב השימוש הצבאי בכטב"מים. צבא ארצות הברית וה־CIA השתמשו רבות בכטב"מים MQ-1 פרדטור ו-MQ-9 ריפר באפגניסטן, עיראק, פקיסטן ותימן אשר הפכו לכלים מרכזיים בפעולות סיכול טרור, ביון, וחיסולים ממוקדים.
במהלך העשור השני של המאה ה־21 לוחמת הכטב"מים הפכה נפוצה עוד יותר כאשר מדינות שונות בהם ארצות הברית, ישראל, סין וטורקיה פיתחו והחלו לעשות שימוש בכטב"מים מתקדמים. במהלך עשור זה הטכנולוגיה החלה התפשטה ברחבי העולם וארגונים שונים ומדינות קטנות יותר רכשו או פיתחו כטב"מים משלהם.
שימוש בכטב"מים במלחמת אוקראינה–רוסיה
במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022 שני הצדדים השתמשו בכטב"מים בלחימה ולצורך ביון, והכטב"מים מילאו וממשיכים למלא תפקיד מרכזי במתקפות. לאורך המלחמה הכוחות האוקראינים עשו שימוש נרחב בכטב"ם באירקטאר TB 2 מתוצרת טורקיה בתקיפות נגד הכוחות הרוסים. הכוחות הרוסים עשו שימוש נרחב בכטב"ם שאהד 136 אשר הינו מתוצרת איראנית. התפקידים העיקריים של הכטב"מים במלחמה, לעומת זאת, הם בביון ובאיתור ארטילריה. לטענת מקורות רוסים הכוחות הרוסים משתמשים במהלך המלחמה ב"רובה נגד כטב"מים" אשר משבש את בקרת הרדיו של הכטב"מים האוקראינים.
במהלך המלחמה פורסם גם שישנם חיילים רוסיים שנכנעים בסיוע כטב"מים אוקראינים אשר.
מספטמבר 2022 לכל המוקדם אוקראינה משתמשת בכטב"מים המסתייעים במערכת האינטרנט הלווינית סטארלינק על מנת לבצע התקפות על צי הים השחור בבסיס הצי הרוסי בסבסטופול. בסוף אוקטובר 2022 האוקראינים השתמשו בשבעה כטב"מים שנשאו תחמושת לביצוע מתקפה מוצלחת בבסיס הצי הרוסי בסבסטופול.
החל מאפריל 2024 החלה אוקראינה לעשות שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג Aeroprakt A-22 Foxbat (אנ') ו-Yakovlev Yak-52 (אנ') בהם מותקנים מקלעים שנשלטים מרחוק במטרה להפיל כטב"מים רוסיים.
שימוש בכטב"מים במלחמת חרבות ברזל
ב־7 באוקטובר 2023 פלש חמאס לדרום ישראל, תוך הסתייעות ברחפנים מסחריים על מנת להפציץ מטרות ישראליות.
מתקפת הכטב"מים הגדולה בהיסטוריה
מתקפת הכטב"מים הגדולה בעולם בהיסטוריה התרחשה ב־14 באפריל 2024 במסגרת המתקפה האיראנית על ישראל כאשר מעל ל־185 כטב"מים תקפו בו־זמנית מטרות שונות ברחבי ישראל. התקיפה הייתה תגובה לתקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים לפני כן שיוחסה לישראל.
סוגי כטב"מים
בעבר כלי טיס בלתי מאוישים שימשו בעיקר להשגת מודיעין קרבי, תצפית, השגת מודיעין חוזי באמצעות צילום אוויר וסימון מטרות בלייזר עבור מטוסי קרב ומסוקי קרב.
בתחילת המאה ה-21 החלו כטב"מים גם לביצוע התקיפה עצמה, כאשר הם חומשו בטילי אוויר קרקע ופקודת הירי ניתנה על ידי המפעיל הקרקעי של הכלי. כטב"ם תקיפה הוא רב־פעמי ואחרי ירי החימוש ניתן להחזיר אותו לבסיס על מנת לחמש אותו מחדש. ישראל השתמשה בכטב"מי תקיפה עוד בתקופת האינתיפאדה השנייה, כולל לביצוע סיכולים ממוקדים בפעילי טרור מכל הדרגים (כולל מפקדים בכירים), אך נתנה לכך אישור רשמי רק ב־2022.
סוג נוסף של כטב"מים תוקפים הם כטב"מים מתאבדים שנכנסים גם לקטגוריה של חימוש משוטט. בכלי טיס אלה, הכלי הוא עצמו החימוש כאשר הוא חמוש בחומר נפץ ומתפוצץ על המטרה. כטב"מים אלו הם חד-פעמיים וזולים יותר מטילים רגילים. בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-21 השימוש בכטב"מים מתאבדים נהייה נפוץ מאוד, בעיקר על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה, הסכסוך האיראני-ישראלי ומלחמת חרבות ברזל.
רחפנים – שהם לרוב כלים קטנים יותר מסוג רב־להב – משמשים אף הם ללחימה. רחפנים רבים משמשים להשגת מודיעין קרבי ותצפית – אך בהמשך הוסבו גם לתקיפה. קיימים רחפנים שמטילים פצצות, רחפנים שחמושים בנשק קל או מטול רימונים ורחפנים מתאבדים חד־פעמיים. בשל מחירם הנמוך, זמינותם הרבה והיכולת להסב בקלות רחפן אזרחי לרחפן תוקף – נעשה שימוש רב ברחפנים שכאלו, גם בידי מיליציות וארגוני טרור. במלחמת אוקראינה-רוסיה השתמש הצבא האוקראיני ברחפנים מטילי פצצות כדי לפגוע בטנקים רוסיים.
תקיפות כטב"מים בולטות
- התקיפה האווירית בדמדולה (2006) (אנ')
- התקיפה האווירית במיראמשהאה (2008) (אנ')
- התקיפה האווירית במאקין (2009) (אנ')
- התקיפה האווירית בדאטה חל (2011) (אנ')
- תקיפת הכטב"ם בבסיס חיל האוויר אנאד (2019) (אנ')
- התקיפה באבקאיק-ח'וראיס (2019)
- חיסול קאסם סולימאני (2020)
- הריגת איימן א-זוואהירי (2022)
- תקיפות הכטב"מים הפקיסטניות באפגניסטן (2022) (אנ')
- תקיפת הכטב"ם על הקרמלין (2023)
- מתקפת הכטב"ם על תל אביב (2024)
תקיפה באמצעות כטב"מים קטנים בעלי נשק מונחה שמשוטט ומחכה מסביב למטרתו
- התקפות נחיל הכטב"מים על בסיס חמיימים בסוריה (2018)
- מתקפת הכטב"ם בקראקס ב-2018, לכאורה על ידי כטב"מים מסחריים עם נשק אשר בוצע בעת שניקולאס מדורו, נשיא ונצואלה (אנ'), נאם בפני המשמר הלאומי הבוליברי (אנ').
- מתקפת הטילים על אוקראינה באוקטובר 2022
חיסולים בולטים שבוצעו באמצעות כטב"מים
גלריית תמונות
-
הוספה של כלי נשק על גבי כטב"ם מסחרי מסוג DJI Phantom אשר מיועד במקור לצורך צילום אווירי בלבד -
באירקטאר TB 2 מתוצרת טורקית במצעד ניצחון באזרבייג'ן, 2020
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Sabak, Juliusz (18 במאי 2017). "AS 2017: Warmate UAV with Ukrainian Warheads". Defence24.com. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Baykar Technologies (17 בדצמבר 2015). 17 Aralık 2015—Tarihi Atış Testinden Kesitler (YouTube). נבדק ב-18 בנובמבר 2018.
{{cite AV media}}: (עזרה) - ^ Borger, Julian (28 במרץ 2022). "The drone operators who halted Russian convoy headed for Kyiv". The Guardian. נבדק ב-16 באוקטובר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Agence France-Presse (14 במרץ 2017). "US military deploys attack drones to South Korea". Defence Talk. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Haltiwanger, John (18 בדצמבר 2018). "America at war: The countries where the US took or gave fire in 2018". Business Insider. Insider Inc. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Azerbaijan-Armenia conflict hints at the future of war". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-9 באוקטובר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The global targeted killings bandwagon: who's next after France?". theconversation.com. 8 בפברואר 2017. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Byman, Daniel L. (17 ביוני 2013). "Why Drones Work: The Case for Washington's Weapon of Choice". Brookings.edu. נבדק ב-23 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
לוחמת כטב"מים39735693Q30588142