לואי השמונה עשר, מלך צרפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואי השמונה עשר, מלך צרפת
Louis XVIII
לואי השמונה עשר
לואי השמונה עשר
לידה 17 בנובמבר 1755
ממלכת צרפתממלכת צרפת ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה 16 בספטמבר 1824 (בגיל 68)
הרסטורציההרסטורציה פריז, הרסטורציה הצרפתית
שם מלא לואי סטניסלאס זאבייה
מדינה הרסטורציההרסטורציה הרסטורציה הצרפתית
מקום קבורה צרפתצרפת בזיליקת סן-דני, סן-דני
בת זוג מריה ג'וספינה, נסיכת סבויה
שושלת בית בורבון
תואר מלך צרפת ונווארה
אב לואי, יורש העצר של צרפת
אם מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה
מלך צרפת ונווארה
6 באפריל 181420 במרץ 1815
(49 שבועות ו־6 ימים)
8 ביולי 181516 בספטמבר 1824
(9 שנים ו־10 שבועות)

לואי השמונה עשר, מלך צרפתצרפתית: Louis XVIII,‏ 17 בנובמבר 1755 - 16 בספטמבר 1824), מלך צרפת ונווארה מ-1814 עד מותו ב-1824, על אף שלפי הצהרתו החזיק בשלטון החל משנת 1795. מלכותו פסקה לתקופה קצרה בשנת 1815 בעקבות חזרתו של נפוליאון לצרפת בתקופת שלטון מאה הימים. הוא היה נצר לשושלת בורבון ונולד בארמון ורסאי שבמדרום לפריז.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

לואי סטאניסלא זאבייה, נולד בשנת 1755 כבנו הרביעי של יורש העצר הצרפתי לואי, בנו של המלך לואי החמישה עשר, וקיבל עם לידתו את התואר "רוזן פרובנס". לאחר מותו של אביו ומאוחר יותר של סבו המלך, עלה אחיו, לואי השישה עשר, לכס המלוכה בצרפת, מה שהעניק ללואי את התואר "מסייה", המציין את היותו אחיו המבוגר ביותר של המלך המכהן. בעקבות מותם של שני אחיו הגדולים, הפך לואי ליורש העצר הצרפתי, אולם, לאחר לידתם של שני בניו של המלך לואי השישה עשר, הוא הפך למעשה להיות שלישי בתור למלוכה.

נישואיו

ב-14 במאי 1771 לואי נישא למריה ג'וספינה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה ומריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד ונכדתו של מלך ספרד, פליפה החמישי. הנסיכה, שנקראה בצרפת מארי ז'וזפין, עברה שתי הפלות טבעיות, ב-1774 ו-1781, ולאחר מכן הזוג נותר חשוך ילדים.

המהפכה הצרפתית

במהלך המאורעות אשר הובילו לפרוץ המהפכה הצרפתית, נקט לואי בעמדה ליברלית והביע התנגדות לשלטונו של אחיו, אולם הקיצוניות הגוברת של המהפכנים הוסבה במהרה גם כלפיו בהיותו שייך לבית המלוכה. בשנת 1791 ברח לואי מהמדינה, באותו הזמן בו נכשל אחיו המלך בניסיון בריחתו. הוא נמלט למדינת וסטפאליה וחי שם בעוד אחיו הוצא להורג בשנת 1793. עם מותו של אחיו הכריז לואי על היותו העוצר של אחיינו לואי השבעה עשר, מלכה החדש של צרפת, אשר היה ילד ולמעשה מעולם לא שלט במדינה. כשהמלך בן העשר מת בכלאו ב-8 ביוני 1795, הוא הכריז על היותו מלך צרפת החדש ושינה את שמו ללואי השמונה עשר. בהצהרת ורונה, הכריז לואי על דחייתו את השינויים שהתרחשו בצרפת מאז 1789, אשר הרסו, לדעתו, את הסיכוי להקמת שלטון מונרכיה-חוקתית מתונה, אשר תוגבל על ידי חוקה המיישמת את מרבית תוצאות המהפכה.

בשנים שלאחר מכן נסע לואי ה-18 ברחבי אירופה והתגורר בארמון הדוכס בילגבה שבקורלנד בשנים 1801-1798 וכן 18041807. בתקופה זו הוא זכה לחסותו של הצאר. לאחר מכן קבע את משכנו באנגליה. באותה העת, הכח העולה בצרפת, כוחו של נפוליאון אשר העניק לעצמו את התואר קיסר צרפת, הפך את רעיון השיבה של בני משפחת בורבון לכס המלכות בצרפת ללא סביר.

לואי מלך צרפת

בשנת 1814, עם הגלייתו של נפוליאון לאי אלבה, תפס לואי ה-18 את מקומו כשליט צרפת ונהיה למלכה באופן רשמי. מטרתו הראשונה הייתה החזרת המצב במדינה לקדמותו, כפי שהיה בתקופת אחיו לואי ה-16. ניסיונו זה לבטל את תוצאות המהפכה הפך אותו במהרה ללא אהוד במיוחד. הוא חתם על הסכם שלום עם בעלות הברית והכל היה נראה כאילו צרפת תקום שוב. אולם כעבור שנה בלבד חזר נפוליאון מגלותו ויצא למלחמה נוספת בבעלות הברית. נפוליאון ניצח בכמה קרבות אך בקרב האחרון, קרב ווטרלו, הובס והוגלה שוב, הפעם לאמצע האוקיינוס האטלנטי. לואי ה-18 שב ותפס את המלוכה במה שמכונה הרסטורציה השנייה. זמן מועט לאחר שובו של המלך לכס המלכות החלה בצרפת תקופת הטרור הלבן, תקופה בה רצחו תומכיו של המלך אלפים מתומכיו של נפוליאון. עוד הסכם שלום נחתם לפיו צרפת תוותר על כמה חבלי ארץ ותשלם כספי פיצויים.

הוא היה אדם מתון ונבון, ולכל אורך מלכותו הצליח לשמור על האיזון בין הפלגים השונים באוכלוסייה. מדיניותו של לואי ה-18 הייתה מלוכנית קיצונית אך בעזרתו הרבה של המרקיז וייל הצליח לשמור על המדיניות באופן מאוזן מבלי ליצור עימות עם הפרלמנט.

המלוכה החדשה נשענה על אותם אנשים שעמדו בראש המשטר הישן (של לואי ה-16), וגרמה לתקופה של שמרנות מסוימת הנוגדת את דעות המהפכה, שסיומה הגיע כאשר מינה לואי ה-18 ראש ממשלה חדש ושר משטרה חדש, שם קץ למשטר הישן והתחיל במדיניות ליבראלית חדשה משלו. אנשי צרפת ביקשו שקט תעשייתי על מנת לתקן את נזקי המלחמה ולואי ניצל זאת והגיע ליציבות מסוימת. היציבות לא נמשכה זמן רב ולאחר התנקשות באחינו של לואי ומינויו של וייל לראש הממשלה החזירו את צרפת אחורה, לתקופה שמרנית. בתקופה הבאה החל לואי מאבד את כוחו כשאחיו, שארל, צובר עוד ועוד כוח. ב-1824, עם פטירתו של לואי, הוכתר אחיו כשארל העשירי, מלך צרפת.

בימי לואי חל שיפור ניכר בניהול ענייני הכספים של צרפת, החלו להתגבש מוסדות ממשלתיים, החלה התעוררות אינטלקטואלית והופיעו כתבי עת חשובים.

אילן יוחסין

לואי, דוכס בורגונדיה
 
מריה אדליידה, נסיכת סבויה
 
סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין
 
קתרז'ינה אופאלינסקה
 
אוגוסט השני, מלך פולין
 
כריסטיאנה אברהרדינה מברנדנבורג-ביירוית
 
יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
וילהלמינה אמליה מבראונשווייג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי החמישה עשר, מלך צרפת
 
 
 
 
 
מריה לשצ'ינסקה
 
 
 
 
 
אוגוסט השלישי, מלך פולין
 
 
 
 
 
מריה יוזפה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי פרדיננד, דופן צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי השמונה עשר, מלך צרפת


ראו גם

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0