לואיוויל
 | |
| פוטומונטז' של לואיוויל | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 קנטקי |
| מחוז | מחוז ג'פרסון |
| תאריך ייסוד | 1778 |
| שטח | 1,032 קמ"ר |
| גובה | 142 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 713,460 (2008) |
| ‑ במטרופולין | 1,245,941 (2008) |
| ‑ צפיפות | 720.60 נפש לקמ"ר (2008) |
| קואורדינטות | 38°13′44″N 85°44′58″W / 38.22889°N 85.74944°W |
| אזור זמן | UTC -5 |
| www.louisvilleky.gov | |
לואיוויל (באנגלית: Louisville[1]) היא הגדולה שבערי מדינת קנטקי אשר בארצות הברית ועיר מחוז של מחוז ג'פרסון. לפי מפקד התושבים שנערך בשנת 2008 חיו בעיר 713,887 תושבים ומעל מיליון במטרופולין שלה. יותר מכול, מפורסמת העיר בזכות הדרבי של קנטקי - מרוץ הסוסים הנצפה ביותר ברחבי ארצות הברית, אשר נערך בה.
היסטוריה
לואיוויל נוסדה על ידי ג'ורג' רוג'רס קלרק בשנת 1778 ונקראה על שם מלך צרפת, לואי ה-16 אשר חייליו עזרו לאמריקאים במלחמת העצמאות של ארצות הברית.
תחילה חיו תושבי היישוב במצודות מחשש לתקיפות של האינדיאנים אך בשנות ה-80 של המאה ה-18 עזבו את המצודות והקימו בתי מגורים. העיר שימשה כנמל חשוב לספינות שעברו בנהר אוהיו. בגלל שלואיוויל הייתה הנמל האחרון לפני מפלי אוהיו הספינות נאלצו לעגון בנמל ולפרוק את הסחורה בו ומשם להמשיך יבשתית לפחות עד שיעברו את המפלים. כתוצאה מהיותה עיר נמל חשובה החלו להצטרף אליה עוד ועוד תושבים עד שבשנת 1828 חיו בה כבר כ-7,000 תושבים והיא הוכרזה רשמית לעיר.
אחד ממקורות הפרנסה הגדולים בעיר היו סחר בעבדים. לתקופה מסוימת לואיוויל אף נחשבה לבירת הסחר בעבדים ונהרו אליה אנשים מערים רחוקות בזכות ההיצע הגדול של עבדים שהיו בה. בעקבות כך פעל בעיר ארגון רכבת המחתרת אשר סייעה לעבדים לברוח מבעליהם ולחצות את נהר אוהיו לאינדיאנה אשר בה הסחר בעבדים היה בלתי חוקי. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית העיר הייתה מעוז של צבא מדינות האיחוד אשר היה נחוש בדעתו לשמור את קנטקי באיחוד.
ב-27 במרץ 1890 העיר נהרסה כמעט לחלוטין כאשר טורנדו בדרגת F-4 עבר במרכז העיר והרס כל שנקלע בדרכו. בין 74 ל 120 אנשים נהרגו, מאות נפצעו ואלפים נשארו ללא קורת גג. ממשלת ארצות הברית שלחה סיוע רב לאזור ותוך שנה העיר שוקמה כמעט לגמרי. זאת לא הייתה מכת הטבע האחרונה שנחתה על העיר. בינואר 1937 70% מהעיר הוצפו לאחר גשמים קשים שגרמו לנהר אוהיו לעלות על גדותיו. כתוצאה מכך 175,000 תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם. לאחר האסון נבנו חומות גבוהות על מנת למנוע מהצפה כזאת לקרות שוב.
במהלך מלחמת העולם השנייה חברת קארטיס-רייט הקימה מפעל ליצור מטוסים לצבא ארצות הברית בנמל התעופה של לואיוויל. החשוב בין המטוסים שהומצאו במפעל היה מטוס המטען C-46 קומנדו.
במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 החלה נהירה מהעיר לפרברים. חלקים מהעיר הישנה נהרסו בשביל לבנות כבישים רחבים, מחלפים, גורדי שחקים ועוד. בגלל המס הגבוה אנשים שהחליטו לפתוח עסק העדיפו לבנות אותו במבנה חדש במקום לחדש בניינים מה שגרם לעזובה במרכז הישן של העיר.
בשנת 1974 לואיוויל נפגעה מהתפרצות הטורנדו הגדולה, התפרצות הגדולה ביותר של סופות טורנדו שידעה ארצות הברית כאשר במהלך 24 שעות נוצרו 148 סופות טורנדו כאשר החזקה שבהן הייתה F-5 ופגעו ב 13 מדינות במרכז ארצות הברית. הטורנדו שפגע בלואוויל היה בעוצמה F-4. כתוצאה ממנו שני אנשים נהרגו, עשרות נפצעו ומאות נשארו ללא בית. הטורנדו הותיר אחריו נזק רב בעיר. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 עיריית לואיוויל החלה בשיקום העיר העתיקה. כיום מרכז העיר משגשג לאחר שרוב הבתים שופצו.
גאוגרפיה
לואיוויל ממוקמת בגבול המדינות קנטקי ואוהיו, על המכשול הטבעי היחיד שישנו בנהר אוהיו - מפלי האוהיו. בשל קרבתה למדינת אינדיאנה, אזור המטרופולין שמסביב לעיר זו נקרא בשם קנטקיאנה. תושב לואיוויל מכונה בשם לואיוויליאני. לואיוויל בנויה על שטח משורי לגדה הדרומית של נהר אוהיו. חלק גדול מהעיר היה בעבר ביצה אשר יובשה. היא מוקפת בגבעות מדרום, מזרח ומערב.
העיר גובלת בנהר אוהיו מצפון ומעבר לו הערים ג'פרסונוויל וקלארקסוויל שבמדינת אינדיאנה. שישה גשרים מקשרים בין לואיוויל לשתי הערים הללו באינדיאנה מתוכם שניים לרכבת. מפלי אוהיו נמצאים בחלקה המערבי של העיר.
נוף עירוני
מרכז העסקים של לואיוויל בנוי על מה שהיה פעם לואיוויל הישנה, לגדותיו הדרומיות של נהר אוהיו, אך עם זאת חלק ניכר מהעיר הישנה השתמר. במרכז העסקים בנויים גורדי שחקים כאשר 12 מהבניינים הגבוהים ביותר בקנאקי נמצאים בעיר. נמל התעופה העירוני ואזור התעשייה נמצא בדרום-מזרח העיר ורוב שכונות המגורים דרומית, דרומית-מערבית ומזרחית למרכז העיר. הנוף העירוני של לואיוויל אמור להשתנות כאשר יבנה גורד שחקים בן 62 קומות 'מוזיאון לואיוויל' ומגרש כדורסל 'ווטרפרונט ארנה'.השלמתם הסתיימה.
כלכלה
בתחילת דרכה לואיוויל הסתמכה על מסחר בעיקר בזכות הנמל שלה על נהר אוהיו ומאוחר יותר גם על מסילת הרכבת של יוניון פסיפיק שעברה בה. כיום נתח שוק גדול בעיר מתבסס על מסחר אך לא רק. לואיוויל נחשבת לאחת הערים המובילות בארצות הברית בתעשיית התרופות ושירות רפואי בין הטובים בצפון אמריקה. מחלקות לב בבתי החולים של לואיוויל הן בין הטובות בארצות הברית. בעיר יש גם מספר מעבדות ניסויים מהגדולות והנחשבות בארצות הברית. החברה הבולטת ביותר בכלכלת העיר היא הומאנה, חברת ביטוח בריאות בין הגדולות בארצות הברית שהמפקדה שלה נמצאת במרכז העיר. להלן רשימה של תאגידים שמפקדות שלהן ו/או משרדים/מחסנים נמצאים בעיר:
- Brown-Forman Corporation (חברה ליצור יין ואלכוהול הגדולה בארצות הברית)
- Kindred Healthcare (חברה העוסקת ברפואה ומפעילה בתי חולים).
- Norton Healthcare (חברת תרופות המתמחה בקרדיאולוגיה, רפואת ילדים, אורטופדיה, רפואת נשים ועוד).
- SHPS (חברת תרופות)
- Papa John's Pizza (רשת פיצריות השלישית בגודלה בארצות הברית אחרי פיצה האט ודומינוס פיצה).
- טקסס רוד האוס (רשת מסעדות ארצית)
- רפובליק בנק
- Brown & Williamson (חברת טבק השלישית בגודלה בעולם)
- מפעל ליצור חלקים חשמליים לרכבים של ג'נרל אלקטריק
- שני מפעלי פורד
אקלים
בלואיוויל שורר אקלים סובטרופי גשום. האביב מתחיל באמצע מרץ, קיץ מאמצע מאי עד אמצע ספטמבר, סתיו באוקטובר-נובמבר וחורף מדצמבר ועד מרץ. הטמפרטורה הממוצעת בעיר היא 13 מעלות צלזיוס. ינואר הוא החודש הקר ביותר כאשר הטמפרטורה הממוצעת היא 5 מעלות צלזיוס ויורדת ל -5 מעלות. חודש יולי הוא החם ביותר עם טמפרטורה ממוצעת של 21 מעלות צלזיוס. ב-14 ביולי 1936 נרשמה הטמפרטורה הגבוה ביותר בעיר עד היום, 42 מעלות. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה בעיר, נרשמה ב-19 בינואר 1994 כאשר הטמפרטורה צנחה ל -30 מעלות.
לואיוויל מדורגת במקום ה-38 בין הערים עם הזיהום האוויר הגבוה ביותר. העיר גם סובלת מהתופעה האקלימית של אי חום עירוני.
חינוך
בלואיוויל ישנם 9 מוסדות להשכלה גבוהה מתוכם 5 אוניברסיטאות: אוניברסיטת לואיוויל, אוניברסיטת בלרמיין (על שם רוברטו בלרמינו), אוניברסיטת ספלדינג, אוניברסיטת סאליוואן, קמפוס של אוניברסיטת סטרייר בעלת קמפוסים בכל רחבי ארצות הברית, מכללת ספנסריין, המכון הטכנולוגי ITT, והמכון הטכנולוגי של לואיוויל.
יהדות לואיוויל
בלואוויל חיים כ-8,500 יהודים ויש בה 5 בתי כנסת. רוב המשפחות היהודיות היגרו לארצות הברית ממזרח אירופה במהלך המאה ה-20. הקהילה היהודית בעיר הקימה בית חולים יהודי ומרכז קהילתי.
ערים תאומות
ג'יאויאנג, הרפובליקה העממית של סין
טמלה, גאנה
לה פלטה, ארגנטינה
לידס, בריטניה
מיינץ, גרמניה
פרם, רוסיה
קיטו, אקוודור
