להרוג טורקי ולנוח

להרוג טורקי ולנוח הוא ביטוי בעברית מדוברת שמשמעו להתקדם אט-אט, שלב אחר שלב, בביצוע משימה. גרסה מקוצרת ומרומזת של הביטוי היא "טורקי טורקי". הביטוי עלול להתפרש באופן גזעני, ויש הרואים את הצירוף "פרה פרה" כביטוי תקין פוליטית שמשמעותו זהה.

מקור הביטוי

אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה מספר 2715

מקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית שבה אומרת אֵם לבנהּ, היוצא למלחמת רוסיה-טורקיה, שישמור נפשו, ולכן הרגת תורכי – דַּיֶּךָ, שֵׁב וְהִנָּפֵשׁ. בתגובה עונה לה הבן, כי אם ינוח, חייל טורקי אחר יהרגהו, ותשובתה של האם: "בני ובר בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?" (הבדיחה מופיעה גם בספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב).

רעיון זה מופיע גם בשיר של נתן אלתרמן ושלמה שמולביץ', "מכתב מאמא", שבאחד מבתיו נאמר:

ואם בשבי טנקים יש לקחת
אל תעשה את זה בבת אחת
אל תתאמץ לסחוב שני טנקים יחד
מוטב תסחב אותם אחד אחד

אלתרמן השתמש בבדיחה על הריגת הטורקי גם באחד משירי "הטור השביעי":

תקלע בתורכי, ותשכב קצת לנוח,
תקלע בתורכי, ותלך קצת לשוח,
תקלע בתורכי, ותשב לאכול,
וזכור: הבריאות היא למעלה מכל.

דוגמאות לשימוש

• אריה אבנרי, יו"ר עמותת אומ"ץ, השתמש בביטוי על מנת לתאר את אופי מאבקו בשחיתות: "נהוג להגיד להרוג טורקי ולנוח. אני עומד על מגדל מרסס את הטורקים וממש ממש לא נח".
• אורי אבנרי השתמש בפרפרזה "תהרוג מאה תורכים ותנוח" במאמר שכתב על הרג פלסטינים ברצועת עזה.
• בתקשורת הספורט הישראלית משמש הביטוי (לעיתים רחוקות) בעת סיקור משחקים שבהם מעורבות קבוצות ספורט טורקיות.
• בספרה של גבריאלה אביגור-רותם "אדום עתיק", כאשר המספרת יוצאת לתל אביב כדי לבצע כמה משימות, היא אומרת: "ואני נוסעת לי לתל אביב כדי להרוג כמה תורכים בסופשבוע אחד".

תקינות פוליטית

השימוש במינוח "להרוג טורקי" קיים לפחות משנותיה הראשונות של האימפריה העות'מאנית. עוד לפני כן הייתה נהוגה בקרב הצלבנים במסעות הצלב האמרה "אם אינך יכול להרוג טורקי, הרוג יהודי". ההצלחה המוסלמית במלחמה נגד הצלבנים, ולאחריה עליית העות'מאנים, כיבושיהם באסיה הקטנה ונפילת האימפריה הביזנטית, עוררו פחד ושנאה בקרב האוכלוסייה הנוצרית כלפי הטורקים.

המלומד הנוצרי ארסמוס כתב במאה השש עשרה כי

"טועים המוני הנוצרים בסוברם כי מותר להם להרוג טורקי כמו היה כלב שוטה, רק משום שהוא טורקי. אם זה היה נכון, כי אז כל אחד היה מורשה להרוג יהודי, אך אז הוא לא היה חומק מעונש..."

— ארסמוס, "על המלחמה בטורקים"

אף שבניגוד לשימושים בשפות אחרות, השימוש בביטוי בעברית אינו גזעני כלל, הוא עשוי להתפרש ככזה כאשר הוא מחוץ להקשרו. השימוש בביטוי בשפת היומיום מנותק לחלוטין מכל קשר לטורקים, קל וחומר להריגת טורקים, אך לאוזניים טורקיות הוא עלול להישמע כפוגע.

במהלך טיסה לביקור רשמי לטורקיה השתמש נשיא המדינה עזר ויצמן בביטוי וגרם לתקרית דיפלומטית זוטא.

בטורקיה

הביטוי "להרוג טורקי ולנוח" (טורקית: Bir Türk öldür, rahat et - "הרוג טורקי (ו)נוח") מוזכר בספרו של ד"ר ג'מאל אנאדול "טורקיה בצבתות ישראל והציונות". לפי אנאדול, זמן קצר לאחר הפצצת הכור הגרעיני בעיראק הזכיר ראש ממשלת ישראל מנחם בגין את הביטוי בראיון שהעניק למגזין הלונדוני "מידל איסט רוויו". ההתבטאות גרמה לסערה בקרב בכירים במשרד החוץ הטורקי, שדרשו לדעת את משמעות הביטוי. מיופה הכוח של ישראל באנקרה באותם הימים הוזמן למשרד החוץ ונשאל למה הכוונה ב"תהרוג טורקי, ותנוח!". תחילה טען מיופה הכוח כי לא ייתכן שבגין אמר זאת, אבל כשהציגו לפניו את המגזין, נאלץ להודות: "זה ביטוי", הוא אמר, "זו אמרה ישראלית!".

לביטוי Bir Türk öldür, rahat et מספר מופעים רב ברשת האינטרנט, בחלקם בהקשרים אנטי-ישראליים.