לב אורקני הנאוליתית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| אחד המבנים בתל | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4 | |
 | |
לב אורקני הנאוליתית (באנגלית: Heart of Neolithic Orkney) הוא השם הקבוצתי שניתן למספר אתרים מהתקופה הנאוליתית, הממוקמים באי מיינלנד, הגדול שבאיי אורקני בצפונה של סקוטלנד שבממלכה המאוחדת. מכלול אתרים זה, אשר כונה בכינוי זה על ידי ארגון אונסק"ו, מוכרז כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1999.
המכלול כולל ארבעה אתרים:
- מיס האו (Maes Howe) - מבנה תל ייחודי שגובהו כ־7 מטרים וקוטרו כ־35 מטרים. התל נבנה מאבנים ומלט. במבנה הייחודי צוהר קרני אור - ביום אמצע החורף, עוברות אחרונות קרני השמש דרך הצוהר ופוגעות בקיר האחורי. האתר נבנה לראשונה על ידי בני תרבות הכלים המחורצים סמוך לשנת 2750 לפנה"ס. האתר נבזז על ידי הויקינגים אשר כתבו על קירותיו את אוסף כתובות הרונות הגדול בעולם.
- האבנים הניצבות בסטנס (Stone of Stenness) - אתר נאוליתי מרשים הנמצא בלוך סטנס והכולל ארבעה מגליתים שגובהו של הגדול בהם מגיע ל-6 מטרים.
- טבעת ברודגאר (Ring of Brogar) - מעגל אבנים הממוקם במצר היבשה החוצץ בין לוך סטנס ולוך האראי. עד כה לא נערכו במרכז המעגל חפירות ארכאולוגיות או תיארוך מדעי, אולם משערים כי נבנה בשנת 2500 לפנה"ס (בקירוב בן זמנם של סטונהנג').
- סקארה ברי (Skara Brae) - התיישבות בנוית־אבן מהתקופה הנאוליתית, הנחשבת לכפר הנאוליתי שהשתמר בצורה הטובה ביותר באירופה. בכפר השתמרו 10 מבנים.
בין הנימוקים להכללת האתרים ברשימת אתרי המורשת העולמית, נכתב:
"...קבוצת האתרים מצטרפת לנוף תרבותי פרהיסטורי חשוב, המעניק תיאור גרפי של החיים לפני 5,000 שנים, בארכיפלג מרוחק זה השוכן בצפון הרחוק של סקוטלנד."
— לב אורקני הנאוליתית באתר אונסק"ו
קישורים חיצוניים
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
