ארתור ג'יי דיקמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור ג'יי דיקמן 
לידה 27 בספטמבר 1929 (גיל: 95)
ניו יורק
ענף מדעי פסיכיאטריה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים

אוניברסיטת הרוורד

פקולטה לרפואה, הרווארד
מוסדות אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו
תרומות עיקריות
The Wrong Way Home: Uncovering the Patterns of Cult Behavior in American Society

ארתור ג 'יי דייקמן (27 בספטמבר 1929 - 2 בספטמבר 2013) היה פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, וחבר מערכת של "כתב העת לפסיכולוגיה הומניסטית".[1] הוא גם פרסם את מחקריו בכתב העת Journal of Nervous and Mental Disease.

חיים ועבודה

נולד ב ניו יורק שבארצות הברית, בנו של איש עסקים וגדל בלונג איילנד, דיקמן למד פיזיקה באוניברסיטת הרווארד.[2] לאחר מכן עבר לתחום המתמטיקה והרפואה.[2] דיקמן קשר את בחירתו של המקצוע הפסיכיאטריה למפגש עם רופא שבדק אותו גופנית לפני כניסתו לבית הספר לרפואה בהרווארד: "כשאמרתי לו שאני אוהב את רילקה ואת ייטס, הוא אמר לי שאני הולך להיות פסיכיאטר. זה נתן לי חופש והיה לי קל להשיג מענקי מחקר, כי כל דבר יכול להיחשב חלק של המוח."[2] פעם כאשר בילה חודשיים בחופשת הקיץ בקמפינג לבד בהרים, אירעה חוויה נוספת שהשפיע על כיוון החיים שלו: "ישבתי על סלע ליד אגם וניסיתי להתקרב להרגשה שיש לי בשמיעת מוזיקה ושירה. אחרי שבועיים של התנסות, צבעים הפכו חזקים יותר ונרה לי שמשהו נבע מן השמיים והעצים. ידעתי שאנשים אחרים לא חווים את זה. זה נראה מאוד חשוב".[2]

דיקמן הסתקרן בעקבות חויית שינוי תודעתו, והפך חוקר חלוצי של מצבים מיסטיים בשנות ה -50. בעשור הבא פיתח גישה ייחודית פסיכותרפויתי לחולים הסובלים מפסיכוזה.[2] הוא נעשה תלמיד של זן ומדיטציה תחת סוזוקי רושי ושל סופיות תחת אידריס שאה, וחקר את התנועת הפוטנציאל האנושי שמנהיגיה היו ג'ורג לאונרד ומייקל מרפי .[2]

התרדמה של החיים הרגילים היא כה מורגלת שאפשר להגיד שבני אנוש הם גזע שישן ומתעורר, אבל לא ער לגמרי. מפני שלרוב משימותינו מספיק להיות חצי ער, מעטים מאוד מאתנו מודעים לבעייתיות המצב שלנו.

ארתור ג'יי דיקמן[3]

בתחילת שנות ה -70, דיקמן זיהה את התסמונת ה"פסיכוזה המיסטית " כדי לאפיין תיאורים של חוויות פסיכוטיות, הדומות להפליא לדיווחים על חוויות מיסטיות. לדברי דיקמן, הניסיון הפסיכוטי אינו צריך להיחשב פתולוגי, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הערכים והאמונות של הפרט. דייקמן סבר כי החוויה המיסטית נוצרת באמצעות "דהאוטומטיזציה" או ביטול של מבנים פסיכולוגיים רגילים המארגנים, מגבילים, בוחרים ומפרשים גירויים תפיסתיים. גורמים אפשריים "לדהאוטומטציה" כזו, כוללים חשיפה ללחץ חמור, שימוש בסמים או גמילה והפרעות במצב הרוח .[4]

דייקמן השתתף בסמינר מחקרי בן שנה על תנועות דתיות חדשות, כדי להבין טוב יותר את המשיכה שהפעילו התנועות הללו על אמריקנים רבים בשנות ה -60 וה -70.[2] בשנת 1990, הוא כתב את הדרך הלא נכונה הביתה: גילוי דפוסי התנהגות פולחן בחברה האמריקנית. במבוא לספר, דייקמן ציין כי "התנהגות דומה לזו המתרחשת בכתות קיצוניות מתרחשת בכולנו", והציע כי "הכמיהה להורים נמשכת עד לבגרות ומביאה להתנהגות פולחן השוררת בחברה הנורמלית".

ארתור דיקמן נפטר ב -2 בספטמבר 2013 בביתו במיל ואלי, קליפורניה לאחר "מפגש אמיץ וסבלני" עם מחלת פרקינסון . לצדו (מאז שנות החמישים) הייתה אשתו, ציירת המופשט אטה דיקמן.[5]

חינוך

עבודות שפורסמו

ספרים

  • Personal Freedom: On Finding Your Way to the Real World, 1976
  • The Observing Self, 1983
  • Evaluating Spiritual and Utopian Groups, 1988
  • The Wrong Way Home: Uncovering the Patterns of Cult Behavior in American Society, 1990
  • Them and Us: Cult Thinking and the Terrorist Threat, 2003, קטעים

מאמרים

קישורים חיצוניים (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ "JHP website", מארכיון, ‏10 לאוקטובה 2007 (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Futcher, Jane, Demystifying cults: Psychiatrist analyzes why people join groups, Marin Independent Journal
  3. ^ Chang, Larry (2006). Wisdom for the Soul. Gnosophia Publishers, p. 66 מסת"ב 978-0-9773391-0-5.
  4. ^ Deikman, A.J., כרך 25, Bimodal Consciousness, Archives of General Psychiatry, 1971, עמ' 481-489
  5. ^ כתבי העיתון, הודעת פתירה של ארתור ג'יי דיקמן, San Francisco Chronicle, 6 אוקטובה 2013
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29771105ארתור ג'יי דיקמן