כרזות פוליטיות בישראל
כרזה היא סוג של אמנות שימושית, שגויסה לצרכים חברתיים-יומיומיים בהם תעמולה, פרסום, ביקורת וקישוט. הכרזה הפוליטית מעוצבת בסגנונות שונים, צבעים וצורות. מטרת הכרזה היא לשקף את העמדה או השקפת העולם שאותה רצה להציג המעצב בדרך מעניינת ומשכנעת. והיא יכולה לשקף תנועות או מגמות פוליטיות, ביקורת חברתית או אידאולוגית. כרזות אלו מסייעות לחנך, ליידע או להעביר מידע רלוונטי למסע פוליטי מסוים בשפה נשכנית, בועטת ובעלת אמירה חזקה.
מאפייני הכרזות
לכרזה מספר מאפיינים בולטים אשר מייחדים אותה משאר התמונות, והופכים אותה לתמונה המשרתת צרכים מסוימים והם: סמלים, צורות וצבעים.
- כותרות וסיסמאות- אשר משקפות את נושא הכרזה באופן קצר, קולע, בהיר ומתומצת, כך שכל אחד יוכל להבין אותו ולהשתמש בו. לעיתים הכרזות מתומצתות מדי, ומוסרות מידע חלקי בלבד, אותו מידע שמטרתו לשכנע את הקורא בצדקת כותב הכרזה.
- סמלים- לרוב יופיו בכרזה סמלים מסורתיים אשר משמעותם כבר קיימת בצורה כלשהי בתודעת המתבונן. השימוש הוא בסמלים פשוטים ומובנים, המדברים אל אוכלוסייה רחבה ככל הניתן. דוגמאות לסמלים מקובלים: יונה = שלום; ילד מול קערה ריקה = רעב; אגרוף קפוץ = דיכוי חברתי; מכונה = קידמה טכנולוגית.
- צבעים- פעמים רבות בחירת הצבעים בכרזות פוליטיות יהיו של צבעי היסוד: שחור, לבן, אדום, צהוב וכחול. וגם של צבעים עזים. ויעוצבו במשטחים גדולים וברורים דרך הניגודיות ביניהם.
צורות-לרוב יעשה שימוש בצורות היסוד: מלבן, עיגול, משולש וריבוע. צורות הנדסיות אלו מאפשרות את הבלטת האותיות והתמונה המתלווה לכרזה.
היסטוריה
מעצבי הכרזות הפוליטיות בישראל הושפעו רבות בתחילת דרכם מעיצוב הכרזות של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ובמרביתן נעשה שימוש רב בצבע האדום, בפטיש ומגל או ברפרנסים שלהם, וכן בסמלי החיטה והשעורה. אלו נועדו להשפיע על הבוחרים בקמפיינים פוליטיים, ולאחד את הפועלים הרבים לשורות המפלגות ובפרט למפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).
וכך, בשנים שלפני שידורי הטלוויזיה ואף הרדיו, כרזות פוליטיות שהתנוססו ברחבי הארץ מילאו תפקיד בעיצוב דעת הקהל ובגיוסו להצבעה בקלפי.
שנות ה-70
בשנים אלו החלו מעצבים רבים לעצב כרזות פוליטיות ולפתח מאפיינים עיצוביים ייחודיים לישראל. לתופעות פוליטיות משמעותיות עוצבו כרזות התומכות ומקדמות אותן במטרה להשפיע על השיח בישראל. דוגמה בולטת לכך היא מחאת הפנתרים השחורים. בכרזה שעוצבה מתוך תמונת המחאה נעשה שימוש בצבעי שחור ולבן ובכיתוב בולט. בין המעצבים הבולטים של עשורים אלו ניתן למנות את דוד טרטקובר ויוסי למל אשר עיצבו מאות כרזות ותרמו רבות לפיתוח סגנון העיצוב הישראלי. כרזה בולטת שעוצבה בשנים אלו נקראת "קנטטה לפאשלה" ועוסקת במהפך בחירות 1977. וכרזה הנקראת "חופש ליהודי מדינות ערב", כרזה מטעם מועצת תנועות הנוער בישראל שעוצבה גם היא בשנים אלו.
שנות ה-80 וה-90
בין הכרזות הבולטות של תחילת שנות ה-80 ניתן למנות את הכרזה שעיצב דוד טרטקובר עבור תנועת שלום עכשיו. המייצגת את הרצון לשלום של מדינת ישראל עם שכנותיה בעקבות הסכם השלום עם מצרים. כרזה זו משלבת בין "אות קורן" לגופן "חיים". ערבוב הגופנים הוא שבירת הערך הנלמד בבתי הספר לעיצוב, שכן הוא משלב גופן יהודי-מסורתי בצבע שחור, עם גופן צעיר, חילוני ואדום המסמל דרישה למחאה ובשל כך קורא לשינוי. כרזה זו היא הפעם הראשונה שבשפה העברית השתרש סמל היברידי, השואף להעביר מסר עוצמתי בעזרת אמירה טיפוגרפית מרובדת בעלת ניגודיות מחד והרמוניה מאידך.
שנות ה-2000 והלאה
החל משנות ה-2000 החלו מעצבים רבים לעסוק בעיצוב כרזות פוליטיות, מתוך הבנה שלכרזות אלו השפעה רבה על עיצוב דעת הקהל, ובמיוחד בפרסומן ברשתות החברתיות שפותחו בשנים אלו והפכו למקור פרסום משמעותי. בין מעצבות הכרזות בשנים אלו ניתן למנות את המעצבת דנה אריאלי שאיגדה לכדי ספר יצירות וכרזות של אמנים רבים. הספר נקרא "פחד מוות", והוא עוסק בפחד שזורע הטרור המודרני. בספר, המשובץ בדימויים חזותיים, מוצגת התביעה לעורר את חשבון הנפש המאוימת לנוכח הטרור.
כמו כן ניתן למנות ספר נוסף של אריאלי, הנקרא "יוצרים בעומס יתר" ועוסק בתגובותיהם של עשרים ותשעה יוצרים ישראליים מובילים על אירוע טראומתי זה. מעצב בולט נוסף של שנים אלו הוא להב הלוי, אשר עוסק רבות בנושאים פוליטיים, ומתוך כרזותיו ניתן לראות אמירות רבות על המצב הפוליטי בישראל. הלוי עיצב כרזות בהשפעת יאיר לפיד, בנימין נתניהו ומירי רגב המתכתב עם תפיסותיה של מפלגת מפא"י.
כרזות משמעותיות שעוצבו בשנים אלו עוסקת בציון עשרים שנה לרצח רבין ומחוות לכרזות שעוצבו אחרי הרצח. כרזות אלו, שעוצבו בשנים האחרונות, מתייחסות לשכחה של הרצח בשנים אלו. המחאה החברתית והפוליטית הגדולה שהתקיימה בשנת 2015 נתמכה בכרזות פוליטיות והבולטת שבהן, אשר יצרה גל תמיכה גדול ברשתות החברתיות, והוציאה אלפים לרחובות הייתה הכרזה של "צדק חברתי".
קישורים חיצוניים
- עודד בן יהודה, "חבר, אתה פוסטר", אוקטובר 2015 להב הלוי, "עד היסוד נחריבה!", Time Out, מרץ 2015
- דוד טרטקוברכרזות בנושאים פוליטיים מסוף שנות ה-40 עד לאמצע שנות ה-80
