ישראל קסל
ישראל קסל (תר"ל 1870[1] – 23 בפברואר 1936) היה תעשיין ופעיל ציוני.
קורות חיים
קסל נולד בקוידנוֹב (קוידענאָוו; כיום דזרז'ינסק, Дзяржынск) שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), למשפחה "ליטאית" (אברהם ושרה). למד בפוליטכניקום של דרזדן בגרמניה, ושם התקרב לפעילי ציונות כשמריהו לוין וליאו מוצקין. לאחר סיום חוק לימודיו, התמחה וחזר למינסק (עיר המחוז של עיירת ילדותו) והקים וניהל שני מפעלים של "יעקובסון את ליפשיץ".
פעילות ציונית במינסק
במינסק התחבר עם העסקן הציוני ד"ר צבי ברוק, ודרכו הכיר את אחותו של ברוק, רבקה, ונשא אותה לאישה. במסגרת פעילותו הציונית בעיר היה פעיל בשורות חברי ההגנה.
פעילותו בארץ ישראל
ב-1911 ביקר בארץ ישראל ורכש קרקעות בתל אביב על מנת שיוכלו לשמשו כשיעלה. בשל מלחמת העולם הראשונה עלה ארצה רק ב-1920 והשתקע בחיפה, בבית שתוכנן על ידי ברוולד ברחוב הגיא בהדר הכרמל. עד מהרה הצטרף לפעילות בוועד השכונה (שהיה מעין מורשון) והיה חבר הקוּרָטוֹרְיוֹן (חבר נאמנים) של בית הספר הריאלי העברי.
קסל תכנן בתל אביב תחנת כוח והמשיך לעזור לפנחס רוטנברג בפיתוחה של חברת החשמל.
מאחר שהתמחה בניצול משאבים טבעיים, יעץ קסל לחברות רבות נוספות כנשר, חברת אשלג ארץ-ישראלית, קק"ל ועוד. גולת הכותרת של עבודתו הייתה הקמת חברת המלח בארץ-ישראל ביחד עם מרדכי סורדין בעתלית, שם עבד עד מותו.
הנצחה
שמו של רחוב הגיא, שהסתיים בביתו, הוסב לאחר מותו על שמו. הזכויות על ספרו "ספר המהנדס" הועברו על ידי משפחתו לטכניון על מנת שיממנו מלגה על שמו.
ספרו
- ספר המהנדס (Engineer's Handbooks) / מאת י. קסל, תל אביב: דפוס סעדיה שושני, 1932. (מהדורה ב', בשינויים קלים בלבד: תל אביב, מסדה, תש"ה.)
לקריאה נוספת
- המהנדס ישראל קסל ז"ל, [תל אביב?: חמו"ל, תרצ"ז].
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "ישראל קסל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2819
- אמציה פלד, רחוב קסל, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- ישראל קסל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
הערות שוליים
- ^ על פי הרשום על מצבתו.
30060366ישראל קסל