יקיר הר-זהב
יקיר הר-זהב (גולדברג) (תרס"ד, 11 במאי 1904 - א' באייר תשכ"ז; 20 ביוני 1967) היה ממנהיגי תנועת הנוער בית"ר, איש האצ"ל, חבר המועצה הארצית של "תנועת החרות", מנהל קרן תל חי ועיתונאי ישראלי.
ביוגרפיה
בפולין: מ-1904 עד 1933
יקיר הר-זהב (גולדברג) נולד בוורשה שבפולין, לגלה (לבית לוין) וליהושע גולדברג. הוריו היו צאצאים למשפחות יהודיות שישבו דורות רבים בעיר ורשה. הוא למד בחדר, בתלמוד תורה, בישיבה, בבית ספר יסודי פולני ולבחינות הבגרות הממשלתיות כ"אקסטרן".
בנערותו, בשנת 1916, היה לחניך תנועת הנוער "השומר הצעיר". השתתף בארגון "ההגנה העצמית" על הקהילה היהודית בוורשה בעת הפרעות הקשות בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בשם "מיליציה לודובה". בעקבות קרב תל חי בחורף 1920, הקים עם חבריו תנועת נוער חדשה בשם "הסתדרות נוער ע"ש יוסף טרומפלדור-הגלילי". שנתיים לאחר מכן התאחדה התנועה החדשה עם "השומר הצעיר" בפולין, אך בגלל תהליכי ההשמאלה בתנועת "השומר הצעיר", פרשו הר-זהב וחבריו מהתנועה.[1]
בשנת 1923 היה הר-זהב ממייסדי תנועת צעירים ציונית של מעריצי זאב ז'בוטינסקי בשם "הסתדרות הנוער האקטיביסטי ע"ש זאב ז'בוטינסקי". התנועה נרשמה לאחר שנה כאגודת ספורט בשם "השחר" של ההסתדרות הציונית, והקימה סניפים בקהילות ישראל בפולין.[2] הר-זהב כיהן בראשות "השחר" במחוז ורשה והסביבה מקיץ 1925. ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי, עודד את איחוד "השחר" עם תנועת הנוער בית"ר. ב-1926 נפגשו אנשי "השחר" עם אנשי בית"ר ובראשם אהרון פרופס, ואחר כך עם ז'בוטינסקי, שהגיע לפולין ב-1926 והתקבל במשמר כבוד של חניכי "השחר". לאחר האיחוד בין בית"ר ל"השחר", היה הר-זהב לאחד ממנהיגיה, ונשא בתנועה בתפקידי ניהול והדרכה. בין השאר היה מפקד "ברית הרצל" ו"תל חי". ב-1928 השתתף בארגון "הכינוס העולמי של בית"ר" בוורשה בהשתתפות ז'בוטינסקי.
ב-1929 נשא לאישה את מרסה לבית גולדשטיין.
הר-זהב היה שותף פעיל בהקמת יחידות אחדות בצבא הפולני בשנים 1932-1929. הוא היה ממייסדי הלגיון ע"ש ברק יוסלביץ בצבא הפולני, השתתף בכינוסי "הליגיונרים של המרשל יוסף פילסודסקי" בראדום ובטרנוב.
בקיץ 1933 יצא עם חבריו לארץ ישראל. הר-זהב וארבעה מחבריו נסעו חלק מהדרך במכונית. הנסיעה הייתה ממושכת ולוותה בקשיים רבים. הם היו לבושים במדי בית"ר הרשמיים כחלק מהסברה על התנועה בציבור הרחב. המדים עוררו תשומת לב חיובית מצד אנשי הצה"ר ובית"ר; וגם עוינות, מצד חברי תנועות נוער של הציונות הסוציאליסטית - כאשר עברו בפולין, ומצד לאומנים מקומיים - כאשר עברו ברומניה.
בארץ ישראל: מ-1933 עד 1967
המסע ארך שבועות ארוכים. חבורת הבית"רים הגיעה לארץ ישראל לאחר שעברה בערים איסטנבול וביירות, ממנה הפליגו בספינת דייגים וירדו בחוף שמצפון לעכו. משם הלכו ברגל עד לבית החרושת "נשר" שליד חיפה.[3] בחיפה נעצרו הר-זהב וחבריו על ידי השלטונות הבריטיים באשמת היותם מהגרים בלתי-לגליים. הם נאסרו בכלא עכו כשלושה חודשים. ומשם הועברו לכלא ביפו, בו נפגשו עם ד"ר אבא אחימאיר, צבי רוזנבלט ואברהם סטבסקי שנעצרו כחשודים ברצח חיים ארלוזורוב. לאחר חודשי מעצר אחדים, שוחררו הר-זהב וחבריו מהכלא בערבות כספית, בעקבות שתדלנותם של חברי הצה"ר ובית"ר אבא אחימאיר, עקיבא ברון, יצחק ילין ואחרים. הר-זהב התקבל לעבודה כפקיד בחברה לקבלנות בניין של צבי סטריכלביץ בתל אביב, ואחר כך עבר לנהל את סניפה בחיפה, עד 1939.
בשנות ה-30 של המאה ה-20, במקביל לעבודתו אצל סטריכלביץ, התמנה הר-זהב למנהל קרן תל חי - שטיפלה במצבם הנפשי והכלכלי הקשה של לוחמי האצ"ל ומשפחותיהם, היה מפקד בית"ר בחיפה, וכן היה פעיל ב"ברית החייל" - איגוד חיילים יהודים משוחררים של התנועה הרוויזיוניסטית - ושימש בו כמזכיר כללי. בעקבות גל המעצרים של חברי הצה"ר ובית"ר בשנים 1937-1936, כאשר רבים נשלחו אל כלא עכו לתקופת מעצר מנהלי משתנות, התמנה הר-זהב לטפל בצורכיהם של העצורים ולקשר ביניהם לבין מוסדות הצה"ר,[4] ולשמש כ"מוכתר" המייצג את האסירים ומקשר בינם לבין מפקד הכלא גראנט.[5] פעילותו עוררה אצל הבריטים והערבים בכלא חשדות ונקמנות. והוא נאסר בכלא עכו ב-1938. הוא נפגש עם שלמה בן-יוסף, שהיה חניך בית"ר והיהודי הראשון שעלה לגרדום. הר-זהב השיג רישיון מיוחד מסגן מפקד בית הסוהר, ובלווית מנחם ארבר (נציב בית"ר בארץ ישראל) כאשר רגשות עמוקים ממלאים את לבם של הנוכחים, הקריא לשלמה בן-יוסף את מכתבו של ז'בוטינסקי.
מלחמת העולם השנייה פרצה בספטמבר 1939. בעקבות הסברה שניהלה הממשלה הבריטית, רבים מלוחמי האצ"ל וחברי הצה"ר התגייסו אל הצבא הבריטי. הר-זהב ומנחם ארבר הקימו עבורם לשכת גיוס לצבא הבריטי של הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה) ב-1940. ב-1941 היה הר-זהב נציג תנועת ז'בוטינסקי ב"וועד למען החייל". הר-זהב היה מעורב בשירותם של המגויסים בבריגדה היהודית עד גמר המלחמה.[6] בשנת 1944 נעצר הר-זהב על ידי הבריטים כאיש התנועה הרוויזיוניסטית. תחילה נשלח לכלא ביפו ואחר כך למחנה המעצר בלטרון במשך שלושה חודשים. בכלא הצטרף להנהלת מטבח המחנה. הר-זהב דאג למניין תפילה במחנה המעצר ובבתי הכלא שנאסר בהם או שבא כאורח לבקר אסירים. הוא שוחרר מהמעצר לאחר התערבותו המשפטית של עו"ד מקס זליגמן.[7] ושוב נאסר במחנה המעצר בלטרון במשך חודשיים.
במלחמת העצמאות פעל בקרב שורות האצ"ל, עד הקמת צה"ל. הוא מונה לאחראי על הטיפול בחללי האצ"ל בקרבות שנוהלו ביפו, ברמלה[8] וביהודייה.[9]
משנת 1949 מילא הר-זהב תפקידים רבים. הוא המשיך לנהל את קרן תל חי,[10] היה חבר המועצה הארצית של "תנועת החרות",[11] חבר המועצה העולמית של בית"ר וקצין נציבות בית"ר, חבר במועצה הארצית של "חרות", ואב הבית של מצודת זאב, וביוזמתו התנהל בבניין מניין תפילה במועדי ישראל. הר-זהב, וחבריו דוד בוקשפן, צבי בונפלד, הרמן סגל, יצחק ילין, משה יזרעאלי, ואחרים, יזמו את הקמתו של המגדל בשטחו של בית מצודת זאב, שבנייתו הסתיימה ב-1963.[12]
כתביו
הר-זהב היה עיתונאי פורה והשתתף בעיתונות היהודית והרוויזיוניסטית, כגון בעיתונים: "נאש פשגלאד" (בפולנית: Nasz Przeglad; בעברית: "סקירתנו"), בעלוני תנועת בית"ר ו"ברית החייל",[13] ב"המשקיף" וב"חרות".
לקריאה נוספת
- חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך א: מן העם (1923 – 1933), כרך ב: (חלק ראשון): אל העם (1933 – 1935), (חלק שני): אל העם (1935 – 1938), ירושלים – תל אביב: בהוצאת הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשכ"ט – תשל"ו (1969 – 1976).
- יקיר הר-זהב, סקירה, חי"ל, זכרונות ורשימות, סימול התיק : כ 17 - 1, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- יקיר הר-זהב, הר-זהב יקיר, מאמרים וכתבי יד, 01.01.1938 - 31.12.1961, סימול התיק : פ 79 - 9, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
קישורים חיצוניים
- יקיר הר-זהב, פרטים ביוגרפיים, סימול התיק : פ 79 - 1, בארכיון מכון ז'בוטינסקי
- מידע על יקיר הר-זהב בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "יקיר הר-זהב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2492
- דוד תדהר (עורך), "יקיר הר-זהב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 5006
הערות שוליים
- ^ חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך א: מן העם (1923 – 1933), ירושלים – תל אביב: בהוצאת הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשכ"ט–תשל"ו (1969 – 1976), עמ' 79, באתר כותר.
- ^ חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך א: מן העם (1923 – 1933), ירושלים – תל אביב: בהוצאת הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשכ"ט–תשל"ו (1969 – 1976), עמ' 80, באתר כותר.
- ^ חן מלך מרחביה, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך ב: (חלק ראשון): אל העם (1933 – 1935), ירושלים – תל אביב: בהוצאת הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשכ"ט – תשל"ו (1969 – 1976), עמ' 242, באתר כותר.
- ^ אוסף אצ"ל, כלא עכו - מכתבים של אסירים אל יקיר גולדנברג (הר-זהב), סימול התיק : כ 4 - 28/ 12, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- ^ ראו: אוסף אצ"ל, כלא עכו - מאמרים וכתבות בעתונות (כולל משנת 1952), סימול התיק : כ 4 - 28/ 7, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- ^ יקיר הר-זהב, סקירה, חי"ל, זכרונות ורשימות, סימול התיק : כ 17 - 1, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- ^ ארכיון עו"ד זליגמן, שחרור יקיר הר-זהב ממעצר - התכתבות ב-1947, סימול התיק : ח 13 - 2/ 15, ארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- ^ אוסף אצ"ל, קרבות רמלה - עדויות, מפות, כתבות, דוחו"ת (כולל מהשנים 1992-1957), סימול התיק : כ 4 - 7/ 18/ 1, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- ^ אוסף אצ"ל, כיבוש יהודיה - סקירות, כתבות, עדויות, מפות (כולל מהשנים 1978-1949), סימול התיק : כ 4 - 7/ 7/ 1, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- ^ קרן תל-חי, התרמה, דו"חות חדשיים, סימול התיק : ל 21 - 9/ 3, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- ^ ראו: יקיר הר-זהב, התכתבות עם תנועת החרות, 01.01.1949 - 31.12.1966, סימול התיק : פ 79 - 6, בארכיון מכון ז'בוטינסקי
- ^ משלימים את בית ז'בוטינסקי, מעריב, 25 בנובמבר 1964.
- ^ ראו: י. ש. פקר (עורך), חזית החייל - קובץ לבעיות ברית החייל וחיילים משוחררים, תל אביב: המפקדה הראשית לברית החייל, 1945. סימול הספר : בחייל- 5, ארכיון מכון ז'בוטינסקי.
