מנזר השתקנים
 |
מנזר השתקנים, הידוע יותר בשם מנזר לַטרוּן הוא מנזר גברים בנדיקטיני-ציסטרציאני-טרפיסטי, השוכן בלטרון, בקצהו הדרום-מזרחי של עמק איילון.
היסטוריה
בשנת 1879, ולפי מקור אחר ב-1875,[1] רכשו נזירות כרמליטיות שטחים חקלאיים מהכפר הערבי עמואס השוכן מצפון ללטרון. באותה עת לערך, בשנים 1876–1877, הקימו שני יזמים - אלכסנדר האוורד (במקור היה שמו איסכנדר עוואד) שהיה נוצרי בן העדה המרונית שמשפחתו הגיעה ממלטה והמקומי אמיל בטאט - בית מלון למרגלות גבעת לטרון שעליה שוכנים שרידיו של מבצר לטרון הצלבני. המלון נשא את השם "מלון המכבים", ושירת את תנועת הנוסעים מיפו לירושלים, מסע שנמשך באותן שנים כיומיים. בשנת 1892 נחנך קו הרכבת בין יפו לירושלים, התמעטו נוסעי הכרכרות והמלון נמכר.
שמו של מבצר לטרון – "לֶה טוֹרוֹן דֶה שֶבַליֶיה" (Le toron des chevaliers; 'מגדל האבירים') – שובש עם השנים ל"לטרון".
בשנת 1887 הגיע לארץ ישראל נזיר טראפיסטי, במטרה להקים בלטרון מנזר. הנזיר, לואי וילה, רכש את בית המלון והתגורר במקום בגפו. ההחלטה להקים את המנזר דווקא באזור זה, התקבלה בשל קרבתו לאמאוס ניקופוליס, עיר רומית-ביזנטית עתיקה ששכנה ברכס לטרון, אותה מזהה המסורת הנוצרית כאחד המקומות בהם התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה.
המנזר נוסד לאחר שלוש שנים, ב-31 באוקטובר 1890, על ידי 17 נזירים צרפתיים.[2] הנזירים קיבלו מהנזירות הכרמליטיות אשר אינן עוסקות בחקלאות חלק מהקרקע החקלאית שבבעלותן, והחלו להכשירה. הם נטעו בה עצי זית, כרמים, שדות דגנים וגינת ירקות, ובשטחים שלא כשרו לחקלאות ניטעו עצי אורן וברוש. הנזירים נתקלו בבעיה קשה של מחסור במים ונאלצו להתמודד עם יחס עוין מצד ערביי הכפרים הסמוכים, יחס שהשתפר עם הזמן, בין היתר, בזכות מרפאה שהקימו במנזר. הפטריארך הלטיני של ירושלים העניק למנזר את אוסף ספריו, ששימש בסיס לספריית המנזר.
במלחמת העולם הראשונה גרשו הטורקים את הנזירים שהיו נתיני צרפת, וחלקם גויסו לצבא ואף נהרגו בקרבות. המנזר הפך למחנה צבאי של הצבא העות'מאני ונגרם לו נזק כבד, הוא נבזז והספרייה הושמדה. הנזירים שבו אל המנזר החל בשנת 1919. בשנת 1926 החלה הרחבת מבנה המנזר בסגנון המוגדר על ידי הנזירים כ"סגנון רומנסקי-ביזנטי", ואט אט הוא לבש את דמותו המוכרת כיום. מלאכת הבנייה הסתיימה בשנת 1960, אך הכנסייה קודשה רק בשנת 1999. בין 1948 ל-1967 נשלט המנזר בידי ירדן, והוא שכן על גבולו של שטח ההפקר שבין ירדן וישראל.
ב-4 בספטמבר 2012 הוצתה דלת הכניסה של כנסיית המנזר, ועל קירותיו רוססו שמות מאחזים ביהודה והשומרון, לצד הכיתוב "ערבות הדדית". עוד רוססו כתובות בגנות הנצרות. האירוע גרר תגובות חריפות מצד ראשי הכנסיות הנוצריות בארץ, בהם פיירבטיסטה פיצבאלה, הקוסטוס של משמורת ארץ הקודש, הפטריארך הלטיני של ירושלים פואד טוואל והארכיבישוף המרוני.[3] בנוסף פרסם חבר הבישופים הקתולים בארץ הקודש גילוי דעת חריף אשר גינה את האירוע.[4]
היקב
במנזר פועל יקב בו מיוצרים "יינות לטרון". מבנה היקב חצוב בסלע ומחובר למנזר במנהרה תת-קרקעית. היקב מייצר כ-300,000 בקבוקים בשנה, המיועדים ברובם לייצוא. היינן הוא האב רנה.
האתר
כנסיית המנזר בנויה מספינה בודדת, והיא צרה ומוארכת. תקרתה הגבוהה נישאת על גבי קשתות שביניהן קמרונות צולבים, ומצבה מדורדר. חלל הכנסייה חף מעיטורים כמעט לחלוטין, בהתאם לתקנון הנזירים הטראפיסטים המחייב צניעות והסתפקות במועט. הפסל הניצב בגומחה באפסיס שבצידה המזרחי של הכנסייה, הוזמן בשנת 1954 מפסל באיטליה ומשקלו שלוש טונות. עוד נראים באולם הכנסייה עוגב הניצב מימין לכניסה,[5] וציון ויה דולורוזה.
בחצר המנזר מוצג אוסף ארכאולוגי ובו פריטים מאזור לטרון. בין הפריטים באוסף גלוסקמאות, שברי עמודים מעוטרים וכתובת קבר של חייל מהלגיון החמישי מקדוניקה.
ליד הכניסה למנזר, בגן הנקרא "גן האחווה", נמצאת אנדרטה גבוהה מגולפת בעץ בצורת טוטם, והמכונה בשם "איש באמונתו יחיה". האנדרטה מציגה שלוש דמויות מהמאה ה-12, בני שלוש הדתות המייצגות לדעת אב המנזר, את הסובלנות. הפסל הוצב במקום בדצמבר 2006. הדמויות הן:
- רש"י - גדול מפרשי התנ"ך והתלמוד שדרש "ליבי נוטה אחרי המתירים לסלוח".
- ברנאר מקלרבו - אבי מסדר הטרפיסטים אשר למרות היותו בין התומכים במסעות הצלב, התנגד לפגיעה ביהודים ואמר כי "לפגוע ביהודים זה כמו לפגוע בבבת עיניו של ישוע".
- צלאח א דין - לאחר קרב קרני חיטין גילה נדיבות רבה ואיפשר לתושבי כל מבצר ועיר צלבנית שנכנעו, לעוזבם בשלום.
לקריאה נוספת
- נירית שלו-כליפא, אל גן נעול: ביקורים במנזרי הארץ, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2005, עמ' 127.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Monuments
- ^ דומיניק לאפייר, לארי קולינס, ירושלים, ירושלים, עמ' 357.
- ^ הכנסייה מזועזעת מהפגיעה במנזר: "הגיע הזמן שהרשויות ישקיעו בלימוד ערכים"
- ^ גילוי דעת של חבר הבישופים הקתוליים בארץ הקודש
- ^ עוגב מנזר השתקנים בלטרון באתר עמותת חובבי העוגב בישראל.
34216001מנזר השתקנים