אביו עקר להורודנקה בשנת 1903 לשמש כדיין העיירה. המעבר סגר פרק של כ-120 שנים בהן הנהיגו אבותיו - שרשרת רבנים מבית שפירא, את יהודי העיירה יאגלניצה (אז חלק מהאימפריה האוסטרית, כיום באוקראינה)[1].
בצעירותו למד בחדר ובבית המדרש, אולם החל להמשך לרעיון הציוני, ובגיל 15 הקים בעיירה את תנועת "החלוץ" שהפכה בהמשך ל"גורדוניה".
המשיך בלימודי ישיבה במקביל לפעילות הציונית, אולם בגיל 19, בשנת 1924, פנה להכשרה חקלאית בפולין, ועלה לארץ באוגוסט 1926. לימים סיפר כי רק עם עלייתו ארצה העז לגזור את פאות לחייו מפאת כבודו של אביו.
התיישב בפתח-תקוה בקיבוץ "הכשרה", ששכן על השטח עליו בנוי בית החולים בילינסון כיום, והחל לעבוד בפרדסים ולהילחם על העבודה העברית. תוך זמן לא ארוך הפך לאחד ממנהיגי הפועל הצעיר בעיר ולחבר מועצת פועלי פתח-תקוה.
בשנת 1933 נמנה עם אשתו לוטי לבית פרידלר, על הגרעין המייסד של מושב צופית שבשרון, במסגרת התיישבות האלף.
בתחילת שנות השלושים, עלה בסולם מנהיגות הפועלים האזורית - החל משנת 1936 התמנה למנהל יכין-חק"ל באזור כפר סבא והשרון, מזכיר מועצת פועלי רעננה (1940), ובהמשך החל מ - 1944 מזכיר מועצת פועלי כפר סבא.
בתקופה זו סייע בכפר סבא להקמת מפעל לליטוש יהלומים, בית הספר "כצנלסון", קולנוע "רון" ובית הנוער העובד והלומד בעיר. כן היה פעיל בהקמת "שיכון עליה" לעולי תימן. את תקופה זאת החשיב כמזהירה בחייו.
בשנת 1948 מונה למזכיר מחלקת ההתיישבות במרכז החקלאי תחת אברהם הרצפלד.
היה מראשי הפעילים הנאמנים לבן-גוריון במפא"י תחת "הגוש", ביחד עם שרגא נצר, יהושע רבינוביץ, ישראל ישעיהו ומרדכי סורקיס[2]. קבוצה דומיננטית זאת שלטה בפוליטיקה הפנימית של מפא"י ומפלגת העבודה במשך שנים ארוכות והובילה את המינויים השונים במוסדות המפלגה והרשימות לכנסת.
בשנת 1956 החליף את אברהם הרצפלד בראשות המרכז החקלאי, וכיהן בראשו עד 1975. יזם והוביל את בניית בית המרכז החקלאי[3][4] הקרוי על שמו בשדרות שאול המלך. בניין זה שימש למשרדים המפורסמים של קונצרן כור בשיא הצלחתו, וכיום קרוי בית אמות משפט.
כיהן בין היתר כחבר הוועדה המרכזת[5][6] של ההסתדרות/הועד הפועל, חבר לשכת מפלגת העבודה, מרכז ועדת המינויים של מפא"י למוסדות המפלגה ולכנסת, וחבר דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל.
לשפירא שלושה ילדים : רות צמודי (1929), יורם שפירא (1936) והדסה (דסי) אפרתי (1945)
בשבילי הפרדס ובשערי הציבור-יצחק שפירא האיש ופעלו, הוצאת המרכז החקלאי, 1980
מכתב משמעון פרס ליורם שפירא, המתייחס לפועלו של יצחק שפיראיצחק שפירא ופועלו במפלגת העבודה - ריאיון עם ההיסטוריון שלמה נקדימון (דקות 18:00-29:00) - בקישור הבא
