חנוך גבתון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוך גבתון
חנוך גבתון ודוד בן-גוריון
חנוך גבתון ודוד בן-גוריון

חנוך גבתון (19171976) היה עתונאי ואיש רדיו, מראשוני "קול ישראל" והמנכ"ל הראשון של רשות השידור. כמו כן היה חבר המשלחת הישראלית לאו"ם וכיהן כמנכ"ל משרד התיירות וכקונסול כללי של ישראל בלוס אנג'לס.

ביוגרפיה

נולד בשם חנוך אופסיאנקו, בעיירה מלאווה, פולין. בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער הציוני. בשנת 1935, בהיותו בן 18, עלה לארץ ישראל. למד משפטים באוניברסיטה העברית. שירת כגפיר והצטרף להגנה.

ב-1945 התקבל כקריין ל"קול ירושלים", תחנת השידור של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ולאחר זמן מונה לעורך חדשות במדור העברי של התחנה. לקראת סיום המנדט הבריטי ערך, לצד עבודתו ב"קול ירושלים", את החדשות ב"קול המגן" והיה דובר "ההגנה" לעתונות זרה. בעת ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, הועבר לתל אביב כדי להקים את מחלקת החדשות של "קול ישראל". ב-1951 הקים את מחלקת החדשות והרפורטז'ה ובאותה שנה סיקר את מסעו הראשון של דוד בן-גוריון לארצות הברית. כמנהל מחלקת החדשות, הוביל את לידתו של "יומן החדשות"- מגזין הרדיו שהביא לראשונה, כתבות מוקלטות מהשטח. ב-1956 התמנה גבתון לסגן מנהל קול ישראל, ב-1959 התמנה למשנה למנהל ובקיץ 1960 – למנהל הכללי של שירות השידור.

תוך זמן קצר ריענן את המשדרים והרחיב את שידורי האקטואליה והתעודה. בהקשר זה ראוי לציון השידור החי של משפט אייכמן, שריתק את הציבור אל מקלטי הרדיו. בין יתר החידושים שהונהגו ברדיו בתקופת כהונתו כמנכ"ל קול ישראל היה הקמת "הגל הקל", שהיוה שינוי מרענן במתכונת המסורתית של שידורי הרדיו בישראל. "הגל הקל" שידר בעיקר מוזיקה פופולרית ומצעדי פזמונים, וכן שודרו בו לראשונה פרסומות. אולם, מטרתו העיקרית של חנוך גבתון הייתה להפוך את שירות השידור הממשלתי לגוף ממלכתי ובלתי תלוי, על פי הדגם של ה – BBC הבריטי. עד אותה עת היה "קול ישראל" כפוף למשרד ראש הממשלה והיה נתון לעיתים קרובות ללחצים מכיוון זה, להימנע משידורים שיש בהם ביקורת חריפה מדי על הממשלה. הוא פעל לחקיקת חוק שידור ממלכתי ואכן בשנת 1965 נחקק חוק רשות השידור, וגבתון היה למנהלה הכללי הראשון של הרשות. במקביל לפעילותו זו הניח את היסודות לשידורי הטלוויזיה בישראל. בין היתר טווה קשרים הדוקים עם מומחים בולטים בתעשיית הטלוויזיה בארצות הברית, אשר הסכימו לייעץ לרשות השידור הצעירה.

במלחמת ששת הימים "קול ישראל" הוכיח עצמו כאמצעי תקשורת רב עוצמה ובעל חשיבות ממלכתית. כתבי הרדיו הצטרפו לכוחות הלוחמים ושידרו מכל החזיתות. אחד החידושים התקשורתיים הראויים לציון בתקופה זו היה תוכניות הפרשנות הצבאית של האלוף במילואים חיים הרצוג, אותו גייס חנוך גבתון בתקופת ההמתנה המתוחה, שלפני המלחמה. תוכניות אלה זכו לפופולריות רבה ותרמו תרומה של ממש למורל הציבור.

זמן קצר לאחר סיום המלחמה ועם התקרבותו של עידן הטלוויזיה, החל שר ההסברה ישראל גלילי, שהיה ממונה מטעם הממשלה על רשות השידור, לפעול להחלפתו של גבתון ולמינוי אדם המקורב למפלגות השלטון. לאחר מסע לחצים כבד נאלץ חנוך גבתון להתפטר מתפקידו, באוקטובר 1967.

עם סיום תפקידו ברשות השידור התמנה גבתון לציר לענייני הסברה במשלחת ישראל לאו"ם. בשנת 1970 התמנה לתפקיד המנהל הכללי של משרד התיירות. בתקופה זו התעורר עניין עצום בעולם במדינת ישראל, בעקבות ניצחונה במלחמת ששת הימים. גבתון פעל כדי לתעל עניין זה להגדלת התיירות וביסוסה כענף כלכלי מרכזי. ביזמתו הוכנה, בפעם הראשונה, תוכנית אב לפיתוח התשתית התיירותית בארץ (שעליה הופקד האדריכל טומי לייטרסדורף) וחלה תנופה גדולה בהקמת בתי מלון חדשים ברמה בינלאומית.

בשנת 1975 סיים חנוך גבתון את תפקיד מנכ"ל משרד התיירות ומונה לקונסול כללי בלוס אנג'לס בדרגת שגריר. כעבור זמן קצר חלה ונפטר, בגיל 59, נקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו נקראה ככר בשכונת בית הכרם בירושלים, בה התגורר, ורחוב בשכונת רמת בקע, בבאר שבע (ביזמת ראש העיר יצחק רגר, ששימש ככתב קול ישראל בצרפת ומזכיר רשות השידור, בתקופתו של חנוך גבתון).

בשנת 1951 נישא למינה לבית דוידוביץ' (1917- 1996). בנו, איתמר גבתון, היה מיזמי הטלוויזיה בכבלים בארץ ועמד בראש צוות ההקמה של חברת מת"ב (שמוזגה מאוחר יותר בחברת "הוט"). כיום הוא מכהן כמנכ"ל קבוצת "מכשירי תנועה".

לקריאה נוספת

  • איזי מן: קול ישראל מירושלים. הוצאת פרינטיב, 2008
  • צבי גיל: בית היהלומים, סיפור הטלוויזיה הישראלית, ספרית הפועלים, 1986

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0