יצחק בן-דור
יצחק בן-דור (30 במאי 1893 – 9 ביוני 1948) היה עיתונאי ירושלמי, חבר מערכת "דבר".
ביוגרפיה
נולד בט"ו בסיוון תרנ"ג (1893) לפייגה רבקה ואברהם אליעזר בינדר בעיירה סאד (Seda), מחוז טלז, פלך קובנה בליטא. בילדותו למד בחדר ובנעוריו למד בישיבה וכן למד צילום אצל משה קפלנסקי. כבר בגיל 12 נתפרסמה רשימה פרי עטו בעיתון העברי "הד הזמן" שיצא בווילנה. בנערותו החל בפעילות ציונית והיה ממקימיה של אגודה ציונית בישיבת קדימה. ב-1913 עלה לארץ ישראל ועבד כפועל חקלאי בחולדה וברחובות. ב-1914 הצטרף לקבוצה שעלתה על אדמת דולב, אשר הקימה את קיבוץ קריית ענבים. בהמשך עבד כפועל במקומות נוספים בארץ ישראל.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי הראשון, ושירת בארץ ישראל ובמצרים. במהלך תקופה זו החל לכתוב בביטאון אחדות העבודה "קונטרס" בעריכת ברל כצנלסון ובעיתון "צייט" הלונדוני. השתחרר בדרגת קורפורל ב-1920, החל לעבוד כצלם אצל אברהם סוסקין. בשנת 1921 עבר לירושלים, שם פתח צלמניה, הצטרף לשורות ההגנה ונטל חלק פעיל בהגנה על שכונות העיר. בין היתר היה מעורב בהגנה על שער השלשלת בעיר העתיקה בנובמבר אותה שנה.
ב-1923 נישא לשרה, בת עולים מפולין וב-1924 נולד בנו חיים. באותה שנה עבר להתגורר בתל אביב ולעבוד כפועל, עד שברל כצנלסון שעמל באותם ימים על הקמת עיתון ההסתדרות "דבר", הזמין אותו לכתוב. בן-דור כתב בעיתון "דבר" למן תחילת הוצאתו. בעוד שהעיתונות העברית עד תקופת דבר הייתה בעיקרה במתכונת של שבועונים וירחונים - היה בן-דור לאחד הכותבים אשר ביססו את אופן הכתיבה הידיעתי-אקטואלי שייחד את העיתון היומי. בעוד רבים מן הכותבים בדבר כונו 'סופרים', היה בן-דור מכונה רפורטר (Reporter) בתחילת דרכו העיתונאית, ותפקידו היה הבאת הסיפורים האקטואליים מן השטח[1]. בתחילה היה כתב מקומי ובהמשך ערך את מדור 'כלכלה ומשק' בעיתון, וכן תרגם מאמרים מחו"ל ופרסם טורי דעה ורשימות. בתפקידיו העיתונאיים נהג להשיא גם עצות לציבור הפועלים הארץ ישראלי במפעליו השונים. היה ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, בה שימש סגן יושב-ראש הוועד בתל אביב וכראש הוועדה המקצועית במשך שנים רבות.
ביוני 1942 התגייס לצבא הבריטי לחיל התובלה, בגיל 49, ונטל חלק במלחמת העולם השנייה בחזיתות בצפון אפריקה ובאיטליה. בעת שירותו כתב בעיתון "החייל", והיה פעיל ביותר בקרב החיילים היהודיים ואף פעל להקים את התנועה הציונית ברומא. למד איטלקית והיה שותף בהוצאת מילון עברי-איטלקי ובהוצאת המדריך בעברית "תור את רומא".
באוגוסט 1945 השתחרר מן הצבא ועבר לנהל את סניף "דבר" בירושלים, ובהמשך נבחר גם ליו"ר אגודת העיתונאים בירושלים. בין היתר נהג לפרסם רשימות מחיי העיר ואנשיה תחת הכותרת 'שיחות ירושלים'.
ב-1948 שכל את בנו חיים בפעולת פלמ"ח בכפר הערבי בלד א-שייח', אליה יצאו כפעולת נקם על טבח שביצעו פורעים מהכפר בעובדי בתי הזיקוק בחיפה. במהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוסיף להיות מעורב ביותר בחיי הציבור והוציא כמעט לבדו את עיתון "ידיעות ירושלים" - יוזמה משותפת בעיר הנצורה של מערכות "דבר", "הארץ", "הבקר", "הצופה", "המשקיף" ו"על המשמר" (שפרש ממנו בשלב מסוים) - כשהוא מרבה לנוע ברחבי העיר תוך סכנת חייו. בתחילת יוני 1948 נפגע בבטנו מהתפוצצות פגז בדרכו ממשרדי "דבר" בירושלים. בבית החולים נותח ונאבק על חייו משך שישה ימים, אך לבסוף נפטר ב-9 ביוני, ב' בסיוון, והובא למנוחות בירושלים. בהלווייתו של בן-דור השתתפו עיתונאים רבים ואישי ציבור, שנפרדו מן העיתונאי הלוחם, איש המעשה שנפל על משמרתו.
על שמו נקרא רחוב, תחילה בשכונת קריית משה בירושלים[2] (שם הרחוב השתנה בהמשך לרחוב הרב צבי יהודה קוק) ואחר כך בשכונת ארנונה בירושלים. עיתון "דבר" הנציח את זכרו גם בפרס עיתונאי לציון עיתונאי בולט במערכת לאורך שנים[3].
קישורים חיצוניים
- יצחק בן-דור באתר ההנצחה לאזרחים חללי פעולות האיבה
- דוד תדהר (עורך), "יצחק בן-דור (בינדר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1149
- יצחק בן-דור איננו, דבר, 10 ביוני 1948
הערות שוליים
- ^ מרדכי נאור, ראשית דבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד
- ^ מקור: https://www.jerusalem.muni.il/City/Streetnames/Pages/Street.aspx?streetSemel=1883.
- ^ פרס בן-דור, דבר, 3 ביוני 1962
