יפה ותמה
|
יָפָה וְתַמָּה תּוֹרָה תְּמִימָה הַנְּעִימָה מִי יוּכַל לְהַעְמִיק בְּסוֹדֵךְ סוֹד אֱלֹקִים חַיִּים (יָ-הּ יְדִידִי) אוֹר זִיו זָהֳרֵךְ בּוֹעֵר תּוֹךְ קִרְבִּי תָּמִיד יִדְרְשׁוּ אוֹתָךְ רַבִּים חֻקִּים וִּמְצוֹת טוֹבִים אֶת כָּל לִבּוֹת מַלְהִיבִים נֶאֱהָבִים וְגַם נִשְׂגָּבִים וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סְלָעִים וְהָרִים חֵן דַּדַּיִךְ יַרְווּ בְּכָל עֵת תּוֹרַת אֱמֶת מִפִּיךְ אָנוּ חַיִּים מִיֵּין סוֹד אֱלֹקִים חַיִּים (יָ-הּ יְדִידִי) נִתְעַלְּסָה בְגִיל בַּאֲהָבִים בְּסוֹד נְקֻדּוֹת עִם הַתֵּבוֹת כְּתָרִים עִם אוֹתִיּוֹת פְּתוּחוֹת עִם סְתוּמוֹת נֶעְלָמוֹת סוֹדָם בָּרָמוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים טוֹב מִזָּהָב וּפְנִינִים מַעְיָן גַּנִּים בְּשִׁבְעִים פָּנִים כֻּלָּם חוֹנִים הֵן אֲנִי עֶבֶד נִרְצָע לָךְ קִנְיָן בְּלֵב שָׁלֵם (יָ-הּ יְדִידִי) יוֹרוּ מִשְׁפָּטַיִךְ הָאֵיתָנִים תַּנָּאֵי וְאָמוֹרָאֵי גְּאוֹנֵי וּסְבוֹרָאֵי וְרַבָּנָן בַּתְרָאֵי לְחַיֵּי מִדְּבַשׁ יָאֶה גְּזֵרוֹת שָׁווֹת וַהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת כֻּלָּם מִפִּי גְּבוּרָה זִקּוּקַיִן דְּנוּרָא בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים מֵאֲרָקִים וְקוֹל מִשָּׁמַיִם (יָ-הּ יְדִידִי) שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ בָּךְ נֶעֱלָמִים אֲשֶׁר בָּם נִבְרְאוּ עוֹלָמִים בְּצֵרוּפִים נִפְלָאִים וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים חֲתוּמִים וְגַם סְתוּמִים מְאִירִים וּמַזְהִירִים בְּסוֹד יְשָׁרִים כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וָחַי בָּהֶם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם וָחַי מִזִּיו צוּר עוֹלָמִים (יָ-הּ יְדִידִי) לְכוּ לַחֲמוּ תָמִיד בְּלַחְמִי בְּיַ"ג מִדּוֹת תִּדְרֹשׁ הַתּוֹרָה קַל וָחֹמֶר כַּשּׁוּרָה הֶקֵּשׁ וּגְזֵרָה שָׁוָה מְסוּרָה מִפִּי גְּבוּרָה כְּלָלִים עִם פְּרָטִים תּוֹצִיא לְאוֹרָה מִשָּׁם יוֹצְאִים אַרְבַּע נְהָרוֹת כֻּלָּם אוֹרוֹת פְּשָׁטִים עִם רְמָזִים נִדְרָשִׁים וְסוֹדוֹת נֶעֱלָמִים (יָ-הּ יְדִידִי) מַה טוֹב דּוֹדַיִך אֲחוֹתִי כַלָּה נֹפֶת צוּף דְּבַשׁ שְׂפָתַיִךְ גַּן נָעוּל דְּלָתַיִךְ רֵיחַ טוֹב בְּגָדַיִךְ דּוֹדַיִךְ יְפִי עֵינַיִךְ חַמָּה וּלְבָנָה כֻּלָּם עָמְדוּ מֵאוֹרֵךְ כִּי אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינֵךְ עֹשֶׁר בִּשְׂמֹאלֵךְ בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ בְּיָפְיֵךְ וַהֲדָרֵךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים |
יפה ותמה הוא פיוט המשבח את התורה, שחיבר הרב שלמה אביטבול ממרוקו, באמצע המאה ה-19, ומושר במסורת יהודי מרוקו.
אודות
מחבר הפיוט
מחבר הפיוט הוא הרב שלמה אביטבול, בנו של רבי יוסף אביטבול מגדולי הדיינים במרקש, היה חכם, דיין ומשורר שחי במרקש שבמרוקו בין אמצע המאה ה-19 והעשור השני של המאה ה-20. פיוטים רבים שחיבר נכללים בשירת הבקשות של יהודי מרוקו וחלקם נדפסו בספר שיר ידידות. בשיריו הארוכים נהג לחתום את שמו באקרוסטיכון במילים "אני שלמה בן יוסף".
בנו, רבי אברהם אביטבול, היה ראש ישיבה במרקש.[1]
אודות הפיוט
הפיוט הוא מסוג קצידה (שיר בעל תבנית ארוכה, המתאפיין במבנה מורכב) ומופיע בסדר הבקשות לפרשת בשלח. הרב אביטבול מהלל ומשבח את התורה, תוך הסתמכות על מדרשים ומסורות קבליות. הוא מתאר בו את יופיה, עומקה וחינה של התורה, וסוקר את מישורי הקיום שלה, דרך תיאור היבטים שונים המצויים בה. ולכל אורכו הוא שוזר בו ביטויי אהבה שנלקחו משיר השירים, ומעודד את העיון בתורה בדרכים שונות: על דרך הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
יהודי מרוקו נוהגים לשיר את הפיוט במשך כל ימי השנה בכלל, ובשבת פרשת בשלח בפרט.
הפיוט זכה לביצועים רבים, בהם של ליאור אלמליח, חיים אוליאל, אמיל זריהן ויגל הרוש ואנסמבל שיר ידידות.
קישורים חיצוניים
- יפה ותמה, באתר הפיוט והתפילה
- יפה ותמה, באתר הזמנה לפיוט
- הפיוט, בביצוע חדשני של ליאור אלמליח, מיכאל פרץ, חיים אוליאל ושמעון סיבוני, באתר יוטיוב
- הפיוט, בביצוע של בנג'מין בוזגלו והתזמורת הסימפונית ראשון לציון
יפה ותמה, בביצוע עמי כהן, אבי אילסון, משה לוק, מנדי ג'רופי ומקהלת ידידים, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 5:02), 29 בדצמבר 2019
הערות שוליים
- ^ חביב אבגי, אבני זיכרון לקהילת מרקש, עמוד צא.
