רבי אהרן אבו אלדבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אהרן ב"ר גרשון אבו אלדבי (במקורות אחדים: אבו אלרבי; ~1376 - ~1430) היה פרשן וחוקר מקרא, מדקדק, אסטרולוג ואיש אשכולות יהודי סיציליאני בן המאות ה-14 וה-15.

ביוגרפיה

נולד לרב גרשון אבו אלדבי, חי ופעל בעיר קטניה שבסיציליה, אך נהג לנסוע ברחבי העולם לצורך מחקריו, ביקר ברומא ובירושלים, בטורקיה ובדמשק ואלכסנדריה ומקומות נוספים במזרח התיכון. בצעירותו למד בישיבת טרויס (Treves) בצרפת.

נודע בשל פירושו על פירוש רש"י לתורה שבו הוא חולק לעיתים על דברי הראשונים, כאשר סבר שדבריהם נטו מדרך הפשט, ולעיתים מסקנותיו מנוגדות גם לדרשות חז"ל. עובדות אלו קנו לו ולפירושו אהדה בחוגי המשכילים.

מלבד חיבורו זה כתב עוד ספרים שידועים מתוך פירושו וכנראה נכתבו בחלקם ואבדו: ספר המיישיר, מטה אהרן (תשובות לטענות הנוצרים והקראים בכמה נושאים בפרשנות המקרא), נזר הקדש, ספר הנפש, פרח האלוהות.

משפחתו ושמה

משפחתו ידועה מתוך כתביו, הוא מזכיר בהם את חמיו, הרב משה גבאי; את אביו ר' גרשון ואת אחיו: ר' שלום, ר' יוסף, ר' ברוך, ר' משה ור' יעקב.

במקורות רבים בעבר נכתב שמו "אבו אלרבי", אך לדעת חיים מיכל אין ספק כי שמו אבו אלדבי, וכי הוא משתייך למשפחת אלדבי הספרדית, ממנה יצא בין היתר רבי מאיר אלדבי מחבר "שבילי אמונה". הוא משער כי אבות המשפחה הגיעו לסיציליה בעקבות גזירות השמד שפקדו את קסטיליה בשנת ה'קנ"א (1391).

לקריאה נוספת

  • הר"ר אהרן ב"ר גרשון אבו אלדבי, בתוך: חיים מיכל, אור החיים, פרנקפורט דמיין תרנ"א, פריט 281, עמ' 132–134

קישורים חיצוניים

חיבורו