רבי חיים גאגין
| לידה |
1460 פאס |
|---|---|
| פטירה | לא לפני 1535 |
| מדינה | מרוקו |
| למד ב | תלמוד |
| מקום מגורים | קסטיליה, פאס |
| מקום פעילות | פאס |
| תקופת הפעילות | ה'רפ"ו–ה'רצ"ה |
| השתייכות | תושבים, אחרונים |
| רבותיו | רבי יוסף עוזיאל |
| תלמידיו | רבי יעקב בן לחסן |
| בני דורו | יהודה עוזיאל, נחמן אבן סונבאל, שמואל אבן דנאן |
| חיבוריו | עץ חיים, קינות, ביאור למשנת ערוגה |
רבי חיים גאגין (סמוך ל-1460 – לא לפני 1535) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה, בקהילת התושבים בפאס שבמרוקו. ניהל פולמוס חריף נגד רבני המגורשים מקסטיליה שהתיישבו בפאס, על אודות ההיתר שהנהיגו שם בנפיחת ריאת הבהמה.
ביוגרפיה
נולד ככל הנראה בעיר פאס שבמרוקו סמוך לשנת 1460. בצעירותו נדד לקסטיליה שבספרד ולמד שם מרבי יוסף עוזיאל, אחד מגדולי הרבנים בקסטיליה ותלמידו של רבי יצחק קנפנטון.[1] בערב יום הכיפורים של שנת ה'רנ"ג (1493) ובעקבות גירוש ספרד, היגר לפאס יחד עם קהל רב של מגורשים. הוא פגש שם ברבו יוסף עוזיאל, ובחברו רבי משה חלאווה - מי שלימים יהיה מראשי הרבנים של קהילת המגורשים בפאס.
הוא מונה לראש החכמים והרב של קהילת התושבים. שנת מינויו לתפקיד לא ידועה, אבל מתועד כי בין השנים ה'רפ"ו-ה'רצ"ה הוא כיהן בתפקיד.
פולמוס הנפיחה
ערך מורחב – פולמוס הנפיחה
"היתר הנפיחה", הנוגע לנפיחת ריאת בהמה הסרוכה לדופן בית החזה, הונהג בספרד באזור קסטיליה כ-20 שנה קודם הגירוש, בעקבות האיסור לקנות בשר שנשחט על ידי יהודי. המגורשים שהגיעו לפאס המשיכו להחזיק בהיתר והמקומיים שנהגו איסור בדבר נגררו אחרי ההיתר של המגורשים.
בשל שגיאה הלכתית של שוחט קהילת התושבים בחודש אייר שנת ה'רפ"ו (1526), החליטו נגיד התושבים ורבניהם לפתוח אטליז נפרד לקהילתם ולאסור את הנפיחה. הודות לכך פרץ בפאס פולמוס הלכתי חריף בנוגע לנפיחת הריאה בין קהילת התושבים לקהילת המגורשים. עם רבני המגורשים שהתירו את הנפיחה ונטלו חלק בפולמוס נמנו שישה ראשי ישיבות, ומנגד עמדו רבי חיים ותלמידיו הרבים ורבנים נוספים מצדם של התושבים, ואסרו את הנפיחה. רבי חיים היה הדמות המרכזית והמובילה בפולמוס, ודבק בעמדתו בעקשנות גם לאחר שנשאר בודד במערכה.
בשנת ה'רצ"ה התרבו מפירי החרם בקהילת התושבים, והרב גאגין הורה בבית הכנסת שלא להתפלל עמהם. בעקבות כך הופעלו לחצים רבים על נגיד התושבים שאול בן רמוך שיבטל את החרם, בתואנה שהרוב מבקשים לבטלו. הנגיד פנה לרב גאגין בבקשה: "שלח את האנשים ויאכלו מזבחיהם אשר הם זובחים". הרב גאגין מוסר כי בשל סבלו הרב ובשל העובדה שבניו אינם איתו והזקנה שפוקדת אותו הוא נכנע לדרישות הנגיד, אך בתנאי שחכמי המגורשים יביאו את דעות האוסרים וינמקו מדוע הם מתירים. חכמי המגורשים נענו לדרישתו וכתבו פסק המתיר את הנפיחה. אך רבי חיים כתב בתגובה את חיברו "עץ חיים", בו הוא מגולל את פרשת הפולמוס ומשיב על טענות המגורשים אחת לאחת.
תלמידיו
תלמידו הידוע הוא רבי יעקב בן לחסן, אשר תמך בעמדת רבו בכל תקופת הפולמוס. בשל כך איש תקיף ומקורב למלכות מקהילת המגורשים, בשם משה אבוטאי, ביקש להתנקש בחייו ואף מסר אותו למלכות. כמו כן, כמה מחשובי המגורשים שיחדו שר על מנת שישים אותו בבית הסוהר.
כתביו
ספר "עץ חיים"
במסגרת פולמוס הנפיחה, חיבר משא ומתן הלכתי מקיף בשם "עץ חיים", העוסק בהלכות שחיטה ובדיקה, ובו הוכחה לצדקת התושבים שאסרו את הנפיחה. אולם בסופו של דבר, בשנים שלאחר מכן, היתר הנפיחה, בו תמכו רבני המגורשים, פשט בפאס ובערים נוספות במרוקו בניגוד לדעתו.
בחיבור תיאר הרב גאגין בצורה מוחשית את הפולמוס, וגם סיפק הצצה לחיי היהודים בתקופה זו בספרד ובמרוקו.
אף על פי ש"עץ חיים" לא הודפס מעולם עד לשנת 1986 בידי פרופסור הרב משה עמאר, חיבורו פשט ברחבי מרוקו עוד בחייו. עם זאת, נראה שהשימוש שנעשה בספר היה מועט, ועל כך תעיד העובדה שמהדורתו הראשונה של הספר לא השתמרה, ומהמהדורה המוגמרת קיימים כיום מספר מועט של עותקים בלבד, שבמאה ה-18 הועתקו מהמהדורה המוגמרת.
הסיבה שהחיבור לא נפוץ, היא כי דעתו של הרב גאגין נדחקה ונעלמה כליל ממרוקו לאחר שהוכרעה ההלכה לפי דעת המתירים את הנפיחה. ההיתר נפוץ עד כך שאפילו בחיבוריהם של רבני מרוקו בדורות הבאים לא אוזכר איסור הנפיחה, למעט בחיבורו של רבי חיים בן עטר, שציטט את הספר בחיבורו "פרי תואר" ואף צידד בעד איסור הנפיחה.[2]
כתבים נוספים
נודע גם כמשורר, וחיבר קינות שנשמרו, בייחוד על גירוש ספרד. כתב פירוש למשנת ערוגה שבמסכת כלאים וחיבר מספר חיבורים נוספים שאבדו במהלך השנים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב פרופסור משה עמאר "מבוא" ל-עץ חיים: פולמוס הלכתי בין מגורשי ספרד לתושבים, תשמ"ז
- מורי עמאר, תקנות חכמי פאס תקנה ג, מכון אהבת שלום, פריס תשע"ג
קישורים חיצוניים
- הרב יעקב משה טולידאנו, נר המערב, באתר היברובוקס
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר חיים גאגון ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רמח-רמט, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
28364462חיים גאגין