יעקב ברוידא
| לידה | 1833 (גיל: 191 בערך) |
|---|---|
יעקב יוסף ברוידא (בחלק מהמקורות: ברודא, ברוידה; 1833[1] - 20 באוקטובר 1906[2]) היה סוחר ונדבן חרדי וציוני, שתמך והשתתף במיזמים שונים בארץ ישראל בתקופת היציאה מהחומות, העלייה הראשונה והעלייה השנייה. ממייסדי רחובות.
ביוגרפיה
יליד פולין, בנו של בנימין ברוידא.
ברוידא עמד בראש אגודת מנוחה ונחלה, שהוקמה ב-1890 בוורשה לשם ייסוד המושבה רחובות, על אדמות דוראן[3].
חברי "מנוחה ונחלה" רכשו אדמות חקלאיות במושבה ונטעו מטעי שקדים וכרמי ענבים, הקפידו על עבודה עברית והעסיקו פועלים יהודים בחלקותיהם. רבים מהם לא עלו לארץ עם קניית החלקות אלא התכוונו להשתכן ברחובות לאחר שהמטעים יניבו פרי. יעקב ברוידא ואשתו סימה היו מעשירי המושבה ובעלי שטחים נרחבים (ראו מפה).
הרחוב הראשון במושבה נקרא לכבודו - רחוב יעקב - מראשית ימיה של המושבה.
הזוג ברוידא התגוררו בוורשה אך ביקרו לעיתים תכופות ברחובות, בביקור בשנת 1895 הבטיח יעקב ברוידא לבני המושבה כי יתרום להקמת בית ספר ובית כנסת[4]. אשתו סימה התכוונה להקים את בית הכנסת על שם אמה, שרה חישין (בתו של יעקב רבינוביץ'), בתרומתה ובתרומת אחיה, יוסף חישין (שחי במוסקבה). למרות טקס הנחת היסודות לבית הכנסת במעמד זה, לא הוקם בית הכנסת עד 1903. בשנה זו תרמו סימה ברוידא ואחיה את הסכום הנדרש ובית הכנסת שהוקם נקרא "אוהל שרה" על שם אמם[5].
בשנת 1895 החל שיווק הענבים מכרמי רחובות באמצעות חברת כרמל שהשתייכה לאגודה וברוידא היה מהשותפים בה[6][7].
ברוידא ואשתו סימה היו חשוכי ילדים, והנציחו את שמם בהקמת שכונת ההקדש "אהלי יעקב" בנחלאות בירושלים. השכונה, המכונה בתי ברוידא, נוסדה ב-1902 ביוזמת שרגא פייבל יעקבזון ויועדה לדיירים חרדים ליטאים.
יעקב ברוידא נפטר לפני סיום הקמת השכונה, ב-20 באוקטובר 1906, ותאריך פטירתו מוזכר בשלט ההנצחה המוטבע בשער הכניסה לשכונה. הכיתוב על גבי השלט:
ב"ה
אוהלי יעקב
ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ובנות
החמישה ועשרים בתים וביהמ"ד קהילת יעקב והמגרש והבור נבנו מכסף הגביר הצדיק הנדיב המפורסם
מוהר"ר יעקב יוסף ברוידא זצ"ל
בהרב ר' בנימין זצ"ל, שנל"בע א'דרח מרחשון תרס"ז והקדישם הקדש עולם לדור בהם תלמידי חכמים מצוינים
בתורה ויראת שמים ושתורתם אמנותם מעניי עדת הפרושים לשלש שנים חליפות על פי דעת האפוטרופוס
ועל הטוב יזכר שם הרה"ג שרגא פייבל יעקבזאהן זצ"ל אשר בהשתדלותו ועל ידו נבנו הבתים
יהי שמם לברכה בקרב הארץ וצדקתם תעמוד לעד
עם מותו ספד לו הרב חיים ברלין בפני קהל רב, ההספד בן 16 העמודים הודפס והופץ[8].
חודשיים לאחר מותו פורסמה מודעה בשם האלמנה, המודיעה כי קיום הצוואה, אשר כללה צדקה למוסדות שונים, תארך כשישה חודשים והיא מבקשת מן הציבור לא להלאותה לשווא בפניות בטרם עת[9].
בית משפחת ברוידא
ערך מורחב – בית יעקב ברוידא
בית משפחת ברוידא נבנה ברחובות בשנת 1908. הבית, ברחוב מנוחה ונחלה 56, היה מהמפוארים בבתי המושבה, נחשב לאחד מ"ארמונות המליונרים" לצידם של בית אפרים זק"ש ובית אליעזר משה סלוצקין.
ב-1909 הגיעה לרחובות רחל המשוררת, שזה עתה עלתה לארץ ישראל. היא התגוררה עם שתי אחיותיה בקומה השנייה בבית ברוידא במשך כשנה. האחות בת-שבע ניגנה בערבים על פסנתר ששלח להן אביהן, והבית הפך למרכז חיי החברה של צעירי המושבה, וכונה בפי כל "מגדל שלוש האחיות"[10][11].
סימה ברוידא נפטרה ב-20 בפברואר 1920[12].
בשנים שלאחר מכן התגוררו בבית בני משפחת רבינוביץ, קרובי משפחה של סימה ברוידא מצד אמה. שמואל יעקב רבינוביץ היה אחיין של שרה חישין, אמה של סימה. שמואל יעקב ואשתו מלכה התגוררו בבית זה עם בנם, יהושע (זליג) חלמיש (רבינוביץ)[13][14], נוטר ידוע בתקופת המנדט הבריטי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יעקב יוסף ברודא, באתר geni.com
- ^ ר' יעקב ברוידא עליו השלום, הספד בעיתון מארגען זשורנאל
- ^ אסתר שטיין-אשכנזי, ראשיתה של רחובות, תר"ן-תר"ס (1900-1890), קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 163-143
- ^ דברי ימי השבוע, הצבי, 2 באוקטובר 1895
- ^ ענייני דיומא, הצפירה, 11 ביוני 1903
- ^ סיכום דוח ועד הביקורת לחברת "כרמל" ורשה בחצי השנה הראשונה לפעולתה, המליץ, 2 בנובמבר 1896
- ^ אספת החברה "כרמל" בוורשא, המליץ, 9 ביוני 1901
- ^ כריכת ספרון ההספד, באתר bidspirit
- ^ מודעה, חבצלת, 26 בדצמבר 1906
- ^ רוחמה אלבג, רצינו להיוולד מחדש. גרנו ברחובות, באתר הארץ
- ^ קונצ'רטו לפסנתר על דבשת גמל, מתוך ספרו של עמוס בר "המשוררת מכנרת", באתר "סיפורי פסנתרים"
- ^ סימה ברודא, באתר geni.com
- ^ יהושע זליג חלמיש רבינוביץ, באתר geni.com
- ^ עדות מפי יהושע חלמיש בסרטון אודות בית ברוידא
