יעקב איש כפר סכניא
יעקב איש כפר סכניא היה יהודי-נוצרי, אשר חי במאה הראשונה.
אזכוריו
בתלמוד בבלי[1] מסופר כי רבי אליעזר בן הורקנוס נחשד במינות. וכששאלו אותו תלמידיו מדוע, סיפר להם:
”פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו. אמר לי: כתוב בתורתכם[2] "לא תביא אתנן זנה" מהו לעשות הימנו בית הכיסא לכהן גדול?" ולא אמרתי לו כלום. אמר לי "כך לימדני (אותו האיש): "כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ"[3] ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ילכו" והנאני הדבר [נהניתי מדבריו]. על ידי זה נתפסתי למינות ועברתי על מה שכתוב בתורה "הרחק מעליה",[4] דרכך, זו מינות.”
זיהוי עם יעקב איש כפר סמאי
בתלמוד ירושלמי[5] מסופר שנחש נשך את רבי אלעזר בן דמה וכי אדם בשם "יעקב איש כפר סמאי" רצה לרפאותו. דודו של רבי אלעזר, רבי ישמעאל, אסר עליו להתרפאות על ידו. רבי אלעזר רצה להביא ראיה שמותר, אולם לא הספיק עד שמת. ועליו אמר רבי ישמעאל: "אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצתה גדירן של חכמים. דכתיב[6] "ופורץ גדר ישכנו נחש". סיפור זה מופיע בתלמוד בבלי על יעקב איש כפר סכניא.[7]
בקהלת רבה[8] דורש רבי איסי דקיסרין את הפסוק "טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ"[9]:
”רבי איסי[11] פתר קרייה [הסביר את הפסוק] במינות: ...טוב זה רבי אלעזר בן דמא וחוטא זה יעקב[12] איש כפר סמא”
מקובל לזהות את יעקב איש כפר סכניא, ויעקב איש כפר סמא כאותו אדם.[13][14] יש אף הטוענים שהשם "סמא" הוא למעשה שם נוסף של הכפר "סכניא" שבגליל התחתון. אחרים מזהים אותם כשני מקומות נפרדים, אולם סוברים יעקב הנזכר הוא אותו יעקב והוא פעל בשני הכפרים. כך או כך, ידוע שבאזור פעלה כת נוצרית גדולה.[15]
פרשנות מחקרית
האזכור שלו עם אותו האיש מתפרש ככל הנראה כהשתייכותו לכת היהודים-נוצרים.[14] יש המעריכים גם שהוא המשולח "יעקב" הנזכר בברית החדשה.[14] וייתכן שאותו יעקב אף היה קרוב משפחה של אותו האיש.[16] עם זאת, יעקב איש כפר סכניא לגלג על פסוקים מהתנ"ך, מה שלא היה מקובל כלל וכלל בקרב הנוצרים. לפיכך יש המשערים שלא היה נוצרי אלא מכת אחרת.[14]
יש חוקרים המציעים פרשנות עמוקה יותר לסיפור. הסיפור התרחש בשלהי המאה הראשונה, שכן בסיפור נזכר שתלמידיו של רבי אליעזר הגיעו לנחמו, בעוד בהמשך חייו היה רבי אליעזר מנודה ותלמידיו לא הוסיפו לבקרו עד סוף ימיו.[17] בערך באותה תקופה, הטיל הקיסר הרומאי אספסיאנוס מס על תכולת בתי הכיסא הציבוריים.[18] ויש המשערים שדבריו היו למעשה תוכחת על החוק החדש שנאמרה בלשון מוסווה. לדעת שלומי רייסקין זו המשמעות האמיתית של הדברים: בתורה כתוב שלבית המקדש אסור להביא אתנן, אם כן כיצד ניתן להביא אתנן כדי לפרוע את מס בית-הכיסא של אספסיאנוס, הקיסר המכנה את עצמו "הכהן הגדול" של רומא? וזה גם ביאור המשך דבריו הכסף שבה ממקום מזוהם, היינו מבתי הכיסא, יחזרו למקום המזוהם.[16] התוכחת נאמרה בלשון מוסווה, כיוון ששוטרים רומאיים הסתובבו ברחובות ציפורי.[19]
לקריאה נוספת
- שלומי רייסקין, דו-שיח בין ר' אליעזר ויעקב איש כפר סכניא, מעמקים, גיליון מס' 13 - שבט תשס"ח * 1/08.
קישורים חיצוניים
- יעקב איש כפר סכניא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב אהרן הימן, "יעקב איש כפר סכניא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 772, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ז עמוד א'
- ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט
- ^ ספר מיכה, פרק א', פסוק ז'
- ^ ספר משלי, פרק ה', פסוק ח'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'
- ^ מגילת קהלת, פרק י', פסוק ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ז עמוד ב'.
- ^ קוהלת רבה, ז, כו
- ^ מגילת קהלת, פרק ז', פסוק כ"ו
- ^ עודד עיר-שי, "יעקב איש כפר נבוריא חכם שנכשל במינות", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך חוברת, טבת תשמ"ג. עמ' 154 הערה 4.
- ^ יש גם גרסאות "ביסי" ניסי" או "יסא", שכן בדרשה נזכר גם יעקב איש כפר נבוריא, ונראה שרבי איסי דקיסרין פעל לפני זמנו של זה האחרון.[10]
- ^ יש גורסים "אלעזר"
- ^ הרב אהרן הימן, "יעקב איש כפר סכניא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 772, באתר היברובוקס
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 יעקב איש כפר סכניא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ עודד עיר-שי, "יעקב איש כפר נבוריא חכם שנכשל במינות", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך חוברת, טבת תשמ"ג. עמ' 154 הערה 9.
- ^ 16.0 16.1 שלומי רייסקין, דו-שיח בין ר' אליעזר ויעקב איש כפר סכניא, מעמקים, גיליון מס' 13 - שבט תשס"ח * 1/08.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ח עמוד א'
- ^ סוויטוניוס, אספסיאנוס ה"אלוקי", 22.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"א עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט עמוד א'
25213607יעקב איש כפר סכניא