ינועם
ינועם (ינעמ במצרית קדומה) הוא שמה של עיר בכנען המופיעה בכתובות עתיקות ובטקסטים מתקופת הברונזה המאוחרת, על גבי פפירוסים במצרים העתיקה.
זיהוי העיר
זיהויה של העיר אינו ידוע. הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את ינועם עם האתר הארכאלוגי תל עובדיה הנמצא 3 ק"מ מדרום לכנרת על גדתו המערבית של נהר הירדן מול קיבוץ בית זרע של היום. הצעתו מתבססת על מיקומו של התל ששלט על צומת הדרכים שעברו באזור והובילו מצפון בקעת הירדן דרומה, וממזרח מהבשן מערבה לכיוון עכו. גם הארכאולוג בנימין מזר תומך בהצעת זיהוי זו.[1] הארכאולוג ויליאם אולברייט, הציע לזהות את ינועם עם "תל אַ-נַעְמֶה" שבעמק החולה. לואי-איג ונסאן שיער שהשם הכנעני ינועם הפך לשם העברי ינוח, מהערים שכבש תגלת פלאסר.[2] זיהוי אחר של העיר הוא עם האתר תל א-שיהאב שליד הירמוך.[3]
אזכורים של ינועם במקורות המצריים
המלך תחותמס השלישי יצר בעקבות מסעות המלחמה שלו רשימות טופוגרפיות של הערים השונות. הרשימה הכוללת את ערי כנען כוללת 118 ערים, רשימה זו אינה כוללת את ינועם, אבל היא מוזכרת באנאלים כאחת הערים שניתנו לאל אמון. לאחר קרב מגידו, הפכה העיר, ביחד עם מספר ערים נוספות, למרכז שלטון מנהלי מצרי בכנען.[4]
שמה של העיר מופיע במכתבי אל-עמארנה מכתב מס' 197 מתקופתו של המלך אחנתון שמלך במחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס. במכתב זה מואשם ביריאווזה שליט דמשק שלקח מרכבות בעַשְתָּרוֹת ומסרן לידי העפירו. במכתב זה מוזכרות גם הערים ינועם, בַּצְרוּנָה, חַלוּני, דמשק, וארץ תַּחְשׁ.
המלך סתי הראשון שמלך בסוף המאה ה-14 לפי הכרונולוגיה המצרית הגבוהה, יצא למסעות מלחמה. מסעו הראשון לכנען היה כדי לדכא מרד שפרץ בבית שאן שהפכה למרכז שלטון מצרי בכנען, לאחר ניצחונו של תחותמס השלישי בקרב מגידו. בעקבות ניצחונו הציב סתי הראשון שתי מצבות בבית שאן, על אחת המצבות נכתב:
שנת מלכות ראשונה, חודש שלישי לעונה ה"ג. היום העשירי..... ביום זה באו להגיד להוד מלכותו לאמור: האויב העלוב אשר בעיר חמת אוסף לו עם רב, כדי להתקיף את העיר בית-שאן והוא עומד להתחבר אל אנשי פחל. הוא איננו נותן לשליט רחוב לצאת החוצה. אז שלח הוד מלכותו את הגדוד הראשון של אמון 'אמיצי הקשתות' לעיר חמת, את הגדוד הראשון של רע 'רב האומץ' לעיר בית-שאן ואת הגדוד הראשון של סת 'חזק הקשתות' לעיר ינועם. כעבור יום אחד נפלו מפני הדרו של הוד מלכותו, מלך מצרים העליונה והתחתונה
הכתובת מתארת את הסדר של מסע מלחמה אחד שהתנהל באזור בית שאן, וכל הערים המוזכרות בה, היו סביב בית שאן.
במקדש האל אמון בכרנך, נמצאת רשימה של תבליטים המתארים את ניצחונותיו של סתי הראשון. אחד התבליטים מוקדש לתיאור כיבוש ינועם. על פי התבליט העיר הייתה מוקפת נהר וסבך שיחים. ברשימה טופוגרפית של סתי הראשון מופיעה פעמים רשימה של 17 ערים ממסעו הראשון של סתי הראשון. הרשימה מתארת את מסלול המסע של סתי. הצבא הגיע לעכו, חלק פנה צפונה לכיוון צור וצידון, וחלק פנה לכיוון עמק יזרעאל שם קץ למרד בבית שאן, פנה צפונה דרך ינועם לחצור, קדש ובית ענת.[6]
ינועם מופיעה ברשימת הערים בפפירוס אנאסטאזי א המתוארך למאות ה-13-14 לפנה"ס, תקופת רעמסס השני ויורשיו. על פי אהרוני, הרשימה מייצגת את הערים על דרך הים ושלוחות הדרך.
במצבת ישראל, אסטלת ניצחון של פרעה מרנפתח בנו של רעמסס השני, שהוצבה בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו בשנת 1208–1209 לפנה"ס בכנען, הוא מתאר את ניצחונותיו, על פי הכתובת הוא החריב את ינועם. קטע מהכתובת:
הערות שוליים
 |
- ^ בנימין מזר, כנען וישראל : מחקרים היסטוריים, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1980, עמ' 115
- ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו ג, עמ' 704
- ^ ההיסטוריה של ארץ-ישראל מבואות התקופות הקדומות, הוצאת יד בן צבי, 1982, עמ' 242
- ^ מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 99
- ^ יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1987, עמ' 145
22395450ינועם