ימאמוטו גונבאה
 | |||||
| לידה |
26 בנובמבר 1852 קגושימה, יפן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 8 בדצמבר 1933 (בגיל 81) | ||||
| מדינה | יפן | ||||
| מקום קבורה | טוקיו | ||||
| מפלגה | עצמאי | ||||
| |||||
| |||||
ימאמוטו גונבאה (ביפנית: 山本 權兵衛; 26 בנובמבר 1852 - 8 בדצמבר 1933), ידוע גם בשם גונוהיואה, היה אדמירל בצי הקיסרי היפני וראש הממשלה ה-16 של יפן.
ראשית חייו
ימאמוטו נולד בקגושימה, האן סצומה (כיום מחוז קגושימה), בן למשפחת סמוראים משבט שימאזו. כנער צעיר השתתף ימאמוטו בהפגזת קגושימה ומאוחר יותר הצטרף לכוחות סצומה במלחמת בושין שהסתיימה בהדחת שוגונות טוקוגאווה.
קריירה צבאית
לאחר הצלחת רסטורציית מייג'י, למד ימאמוטו בטוקיו, והצטרף למחזור השני של האקדמיה הימית הקיסרית ב-1870. לאחר שסיים את לימודיו ב-1874, הוא יצא להפלגת חניכים לאירופה ולדרום אמריקה על סיפונה של ספינת הצי הגרמני הקיסרי. הוא כתב ספר הדרכה בנושא תותחנות ימית, שהפך לתקן בצי הקיסרי, וב-1885 התמנה למפקד הסיירת "נאניווה," במסעה ליפן ממספנת אלסוויק שבאנגליה. ב-1887 התמנה לעוזרו של שר הימייה קביאמה סוקנורי, וליווה אותו למסעו בארצות הברית ובאירופה.
כמפקד הסיירת "טקאו," נפגש ימאמוטו בחשאי עם גנרל הצ'ינג יואן שיקאי בסיאול ב-1890. לאחר מכן מונה למפקד הסיירת טקצ'יהו.
ימאמוטו הפך למנהיג הצי החל ב-1893, עת התחיל לעבוד תחת שר הימייה סאיגו צוגומיצ'י. הוא ערך רפורמות, פעל לחיסול היחס המיוחד שקיבלו בני נחלתו סצומה, פעל למניעת ניצול הדרגה למטרות רווחיות בצי, וניסה להשוות את מעמד הצי לזה של הצבא. הוא גם תמך באסטרטגיה ימית אגרסיבית במהלך מלחמת סין-יפן הראשונה.
בזכות פועלו התקדם ימאמוטו בסולם הדרגות במהירות יחסית: הוא התמנה לאדמירל משנה ב-1895 ולתת-אדמירל ושר הימייה ב-1898. ב-1902 הוא אף קיבל את התואר דאנשאקו (ברון), במסגרת מערכת האצולה היפנית. את דרגת האדמירל קיבל ב-1904.
ימאמוטו הוכיח את מנהיגותו במלחמת רוסיה-יפן, כשמינה את היהאצ'ירו טוגו למפקד הצי היפני המשולב, ולאחר מכן הקריא את דיווחיו מהשטח בפני הדיאט של יפן. ב-1907 קיבל ימאמוטו את התואר "האקושאקו" (רוזן).
ראש הממשלה
ימאמוטו התמנה לראש ממשלת יפן ב-1913. במהלך כהונתו הראשונה הוא ביטל את החוק שקבע שחובה על שר הצבא ושר הימייה להיות קצינים פעילים, ובכך המשיך לטפח את הדימוי שלו של ליברל ותומך בדמוקרטיה. עם זאת, ממשלתו הייתה נגועה בשחיתות, והוא נאלץ להתפטר, ביחד עם כל ממשלתו, אף על פי שלא הייתה הוכחה שקשרה אותו לפרשה כלשהי.
ימאמוטו נקרא לשוב להיות ראש הממשלה ב-1923, לאחר משבר רעידת האדמה שנגרם בעקבות רעידת האדמה הגדולה בקאנטו. פעולותיו לשיקום העיר טוקיו, שספגה את מרבית הנזק ברעידת האדמה, זכו לתשבחות. במקביל, הוא אף ניסה להרחיב את זכות הבחירה, אך ממשלתו נאלצה להתפטר בשנית בינואר 1924, לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל בחיי יורש העצר הירוהיטו ב-27 בדצמבר 1923.
לאחר מכן פרש ימאמוטו מהחיים הפוליטיים. הוא נפטר ב-1933, ונקבר בטוקיו.
אותות ועיטורים
זמן קצר לאחר מותו ב-1933, העניק לו הקיסר את ענק מסדר החרצית, העיטור הגבוה ביותר במערכת העיטורים היפנית. בנוסף קיבל ימאמוטו את העיטורים הבאים:
- מסדר דיית הזהב בדרגה ראשונה, 1906.
- מסדר החרצית, סרט גדול, 1928.
- אביר מפואר במסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש", 1907.
לקריאה נוספת
- Sims, Richard L. Japanese Political History Since the Meiji Renovation, 1868-2000. C. Hurst & Co. Publishers, 2001. מסת"ב 9781850654520.
קישורים חיצוניים
