יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש

יָכִין ובֹּועַז הם שמות שני עמודי הנחושת שהקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון. בבתי כנסת רבים, בנויים ליד ההיכל עמודים עיטוריים המזכירים את יכין ובועז.

תיאור העמודים

שתי השערות לגבי צורת הכותרת של העמודים, המגולפות כמו שושן

בספר מלכים מתואר מעשה בניית בית המקדש. בין היתר, כתוב כי בקדמת אולם הכניסה עמדו שני עמודי נחושת, שגובהם 18 אמות (כ-8 מטר), היקפם 12 אמה (כ-5.4 מטר) וראשם היה מגולף בצורת שושן:

טו וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי. טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יז שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יח וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יט וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. כ וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה] וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.

— ספר מלכים א', פרק ז', פסוקים ט"ו-כ'

תיאור דומה מופיע גם בספר ירמיהו.

על פי רש"י, נוצקו שני העמודים כעמוד חלול, אחד ארוך מנחושת שאורכו 35 אמה ועוביו 4 אצבעות (7.6 ס"מ), ולאחר היציקה, נחתך לשני עמודים באורך 17.5 אמה, עם תוספת בעיצוב אחר בגובה חצי אמה, ששימשה כנראה כתפס לכותרת. כותרות העמודים היו בדמות שושנים, והיה מי ששיער שעל פי צורה זו אומץ סימן המגן דוד בעם היהודי.

משמעות העמודים

רוב החוקרים טוענים כי לשני העמודים לא הייתה משמעות ארכיטקטונית (הם חלולים ואינם תומכים בגג), כי אם משמעות אסתטית או סמלית. עם זאת, יש המשערים ששימשו כארובות לעשן שיצא בעת שריפת שומן הקרבנות.

לא נודעה לעמודים משמעות פולחנית כלשהי, אולם, מחקר של דוד שפירא מ-2009 מראה כי בתרבויות אחרות באותה תקופה (למשל בצור, בבבל ובפאפוס) ניצבו עמודים פאליים או אובליסקים בכניסה למקדשיהם, ומעלה השערה כי שני העמודים מייצגים את שתי האמונות אשר רווחו בעם ישראל בתקופת ראשית המלוכה בישראל: יהודה (יכין) בדרום וישראל בצפון (בועז).

פרשנות נוספת טוענת, כי העמודים מסמלים את עמוד הענן ועמוד האש שגילמו את ההשגחה והליווי האלוקי של בני ישראל בנדודיהם במדבר.

משמעות שמות העמודים

הפסל "יכין ובועז" של יגאל תומרקין בפארק הירקון בתל אביב

באופן יוצא דופן, מציין הכתוב כי לעמודים ניתנו שמות:

וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז.

— ספר מלכים א', פרק ז', פסוק כ"א וגם ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק י"ז

פרשנים רבים ניסו למצוא את המשמעויות של שמות העמודים, ולהלן מובאים חלקן:

• הפירוש הנפוץ הוא כי העמודים נקראו על שמות אישים חשובים בתולדות האומה. בועז היה סב-סבו של שלמה המלך (”וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד” (מגילת רות, פרק ד', פסוקים כ"א-כ"ב)). ויכין היה בנו של שמעון (ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י': "וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית").
• יש שניסו להסביר את השמות במקור ממנו הגיעה הנחושת ששימשה ליציקת העמודים, ערים ארמיות: "כון", מערי הדדעזר (ראו ספר דברי הימים א', פרק י"ח, פסוק ח') ו"בוז", משבטי ארם (ראו ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק כ"א).
• אחרים מצאו בשם "יכין" את השורש המצביע על "כוננות" ובשם "בועז" שילוב של "בו" ו"עוז". כך ששניהם שמות נרדפים לעמודי התמך בבניין.
• "הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים" מביא בעקבות המדרש שני פירושים:

1. "יכין ובועז - יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב "כירח יכון עולם" (ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק ל"ח): בועז - כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז שנאמר "ישיש כגבור לרוץ" (ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ו')".

2. "חירם שהיה מבני דן (מאימו) עשה את העמודים, קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו: "וילפת שמשון שני עמודי התוך" (ספר שופטים, פרק ט"ז, פסוק א') ושלמה קרא לשני בועז, על שם זקנו בועז (ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק י"ז)".

• הרד"ק מסביר ששמות העמודים היו לסימן טוב: יכין, שיכון הבית לעולם ובועז, שיתן האל בו העוז והקיום.
• הרלב"ג טוען שהעמודים נעשו על פי תורת הסוד. בכיוון מעין זה מפרש גם המלבי"ם. לשיטתו העמודים ושמותיהם רומזים לשתי דרכי הנהגת העולם של הבורא. בועז רומז לדרך הטבעית - חוקי הטבע שנקבעו מששת ימי בראשית. לעומתו יכין רומז להנהגה הניסית שיעשה ה' לפי הצורך והמצב.

תרשים מיסטי אלכימי של יכין ובועז בפתח בית המקדש כיסודות קוסמיים

• הקבלה פירשה כי יכין ובועז הן ספירות הנצח וההוד.
• באנציקלופדיה המקראית מובאת ההשערה שמדובר בקיצור של שם כגון בְּעָזְיָה (בדומה לשמות בְּסוֹדְיָה, בְּצַלְאֵל). עוד נזכרת שם ההשערה כי השם גזור מן השורש הערבי ב-ע'-ז שפירושו 'להיות זריז, חריף'.

בהקשרים נוספים

• הבונים החופשיים מעמידים שני עמודים בפתח היכלם, עמודים המסמלים את העמודים שבפתח בית המקדש שבנה שלמה.
• כמה ספרים תורניים שילבו בשמם את שמות העמודים, ובהם:
  • "שו"ת יכין ובועז", שאלות ותשובות של רבי צמח דוראן ורבי שמעון דוראן (צאצאיו של הרשב"ש), מהמאה ה-15 באלג'יר.
  • פירוש למשנה "יכין ובועז", שנתחבר על ידי ר' ישראל ליפשיץ, שחי בתחילת המאה התשע עשרה. יש בפירוש גם חידושים ארוכים, שנפרדו מן הפירוש הבסיסי במהדורת וילנא ("משניות עם ע"ג פירושים"), ומאז לפירוש הפשט ניתנה הכותרת "יכין" ולחידושים הכותרת "בועז".
  • "סוד יכין ובועז", ספרו הקבלי-חסידי של הרב מאיר מרגליות.
• חזית המבנה הישן של הגימנסיה העברית "הרצליה" שעוצבה על ידי פרופ' בוריס שץ והאדריכל יוסף ברסקי, הכילה דימוי של יכין ובועז.
• העיר יכין בג'ורג'יה נקראה על שם העמוד הימני בבית המקדש .
• קלף מספר 2 בקלפי הטארוט, "הכוהנת הגדולה", מציג דמות של כוהנת היושבת בין שני העמודים, יכין ובועז.
• בית המקדש היה חלק גם מחזונם המדיני של אישים בציונות החילונית. כך בתיאורו של הרצל את מדינת היהודים: ”בית המקדש הוקם מחדש כי הגיע הזמן לכך. הוא נבנה כבימים עברו, מאבני גזית שנחצבו במחצבות המקומיות והתקשו באוויר הצח. שוב עמדו העמודים, היצוקים נחושת, לפני קודש הקודשים של ישראל. העמוד השמאלי נקרא בועז והימני נקרא יכין.” כל זאת, לתפיסתו, לצד "היכל השלום" בירושלים, המשותף לבני כל העמים. חזונו האוטופי לא תורגם לכדי פעולה כלשהי של התנועה הציונית בכיוון זה.

קישורים חיצוניים

• יכין ובועז שיעור מאת הרב יוסף כרמל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0