יחסי עיראק – ערב הסעודית
| יחסי עיראק – ערב הסעודית | |
|---|---|
|
|
| |
| עיראק | ערב הסעודית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 438,317 | 2,149,690 |
| אוכלוסייה | |
| 46,449,784 | 34,214,467 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 250,843 | 1,067,583 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,400 | 31,203 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה אבסולוטית |
היחסים הדיפלומטיים בין עיראק לערב הסעודית הם היחסים בין שתי מדינות ערביות במזרח התיכון. אורך הגבול בין שתי המדינות הוא 811 ק"מ.
היסטוריה
יחסי סעודיה עם עיראק היו בתחילה בעייתיים, ונעו בין מתח למלחמה. במהלך שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, חשדה ריאד בבגדאד בתמיכה בתנועות פוליטיות בחצי האי ערב ובמקומות אחרים במזרח התיכון שהיוו איום על ביטחונה של סעודיה. סעודיה הגיבה בהידוק יחסים עם מדינות כגון איראן, כווית, סוריה וארצות הברית, אשר גם הביעו חוסר שביעות רצון ממדיניותה של בגדאד. מאז 1975 עיראק החלה לנקוט במדיניות מתונה יותר והיחסים עם סעודיה השתפרו. בשנת 1979 התחוללה באיראן המהפכה האסלאמית, אשר הביאה לראשונה להתקרבות רצינית בין עיראק לסעודיה, מכיוון ששתי המדינות הללו חשו מאוימות מהאירועים הללו.
אף על פי כן, בשנת 1980, ריאד הכריזה על נייטרליותה עם פרוץ מלחמת איראן–עיראק. למרות ההודעה הזו, סעודיה העניקה לעיראק הלוואות ומענקים בריבית נמוכה בכ-25 מיליארד דולר במהלך שמונה שנות העימות. למרות השקעה כספית משמעותית בבניית ברית פוליטית עם עיראק, סעודיה לא הצליחה לבנות יחסי ידידות עם אותה מדינה.
באוגוסט 1990, שנתיים בלבד לאחר סיום הלחימה עם איראן, הכוחות הצבאיים העיראקיים כבשו באופן בלתי צפוי את כווית. אירוע זה גרם לחששות קשים בריאד כי עיראק תלך בעקבות כווית ותתקוף את ערב הסעודית. ערב הסעודית פנתה לארצות הברית בבקשה לעזרה ולקחה חלק ישיר במבצע שיצא נגד עיראק מצד כוחות הקואליציה הבינלאומיים. למרות שארצות הברית הייתה הכוח הצבאי העיקרי בקואליציה, סעודיה סיפקה בסיסים צבאיים למטוסי הקואליציה כדי לפגוע ביעדים עיראקיים, וכוחות צבא סעודים לקחו חלק במבצע הקרקעי נגד עיראק. לאחר תום המלחמה, היחסים עם עיראק נהרסו כמעט לחלוטין, וערב הסעודית החלה במימון כוחות האופוזיציה העיראקיים להפלת סדאם חוסיין.
בשנת 2003 ארצות הברית פלשה לעיראק, סעודיה סיפקה תמיכה פוליטית לפלישה, אך לא השתתפה ישירות בלחימה. לאחר הדחתו של סדאם חוסיין, עיראק התקרבה לאיראן, וסעודיה נתפסה בחוסר אמון על ידי ההנהגה העיראקית החדשה. ב-1 בינואר 2016, סעודיה פתחה מחדש את שגרירותה בבגדאד, בשל הצורך לחזק את הברית האזורית נגד המדינה האסלאמית, שתפסה חלק מהשטח בעיראק ובסוריה.
בקיץ 2017 ביקרו פעמיים בריאד ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי ומספר שרים. המשלחת העיראקית סיכמה עם שלטונות ערב הסעודית לפתוח את שגרירות סעודיה בבגדאד, ואת הקונסוליות בבצרה ובנג'ף.
אזור נייטרלי
בין השנים 1922–1991 היה אזור נייטרלי בין ערב הסעודית לעיראק. אמנת 5 במאי 1922 נועדה למנוע סכסוך בין בריטניה ששלטה אז בעיראק לבין סולטנות נג'ד, שהפכה לימים לסעודיה, וכבשה את ממלכת חג'אז. בשנת 1975 הושג הסכם על חלוקת האזור, והסכם גבול נחתם בשנת 1981 ואושרר ב-1983. מסיבה לא ידועה, האמנה לא נשמרה באו"ם ואף אחד מחוץ לסעודיה ולעיראק לא קיבל הודעה היכן נמצא הגבול החדש. בשנת 1991 במלחמת המפרץ עיראק ביטלה את כל ההסכמים הבינלאומיים עם סעודיה מאז 1968. ביוני 1991 רשמה סעודיה, בתורה, באו"ם אמנת גבולות עם עיראק משנת 1981. רק אז האזור הנייטרלי חדל להתקיים באופן רשמי.
נציגויות דיפלומטיות
- עיראק מחזיקה בערב הסעודית שגרירות בריאד וקונסוליה כללית בג'דה.
- ערב הסעודית מחזיקה בעיראק שגרירות בבגדאד וקונסוליה כללית בארביל[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יחסי עיראק – ערב הסעודית29373885