יחסי מצרים – ערב הסעודית
| יחסי מצרים – ערב הסעודית | |
|---|---|
|
|
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| מצרים | ערב הסעודית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,001,450 | 2,149,690 |
| אוכלוסייה | |
| 117,300,944 | 34,214,467 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 395,926 | 1,067,583 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,375 | 31,203 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה אבסולוטית |
יחסי מצרים–ערב הסעודית הם היחסים הדיפלומטיים המלאים שבין רפובליקת מצרים הערבית לבין הממלכה הערבית הסעודית. שתי המדינות הן בעלות השפעה רבה בקרב ארצות ערב. מצרים היא המדינה הערבית הגדולה ביותר (מבחינת גודל האוכלוסייה), בעוד ערב הסעודית היא חברה בפורום ה-G-20, כאחת מהכלכלות הגדולות בעולם.
לפי סקר שנעשה על ידי צוות חשיבה במכון פיו האמריקאי ב-2013, ל-78% מאזרחי מצרים דעה חיובית על ערב הסעודית (ירידה של 13% בהשוואה לסקר דומה שנעשה בשנת 2007).[1]
היסטוריה
המאה ה-19
בין השנים 1818-1811, ניהל אבראהים פאשא, בנו של שליט מצרים מוחמד עלי, מערכה צבאית כנגד אמירות דירייה, שמה של המדינה הסעודית הראשונה. במהלך המערכה הצבאית, כבש פאשה את אזור חג'אז ונ'גד והביא לחיסולה של האמירות.
המאה ה-20
תקופת נאצר
התקופה שלאחר מהפכת הקצינים החופשיים במצרים ב-1952 התאפיינה במערכת יחסים חמה וקרובה בין המדינות, אשר נבעה בין היתר מאיבה משותפת לשושלת ההאשמית הירדנית, אשר שלטה בעיראק ואף בחלקים מערב הסעודית (חג'אז) עד לסיפוח אזור זה בשנת 1925 על ידי אבן סעוד, מייסדה של ממלכת ערב הסעודית ומלכה הראשון.
תקופת סאדאת
ערב הסעודית התנגדה להסכם השלום בין ישראל למצרים. עם זאת, היחסים בין מצרים וסעודיה התחממו במידה ניכרת בתקופת שלטונו של סאדאת, כאשר לסעודים היה תפקיד מרכזי בשכנוע סאדאת לבצע גירוש של 20,000 יועצים צבאיים סובייטים ממצרים בשנת 1972. הסעודים הכפילו גם את סכום הכסף ששלחו למצרים בסובסידיות בתחילת שנות ה-70 ל-200 מיליון דולר בשנה, קנו מטוסי מטוסים מיראגיים צרפתיים מטעם המצרים כדי לצמצם את ההסתמכות שלהם על טכנולוגיה צבאית סובייטית, והציעו הלוואות בריבית נמוכה למצרים. בשנת 1973 תיאמו ממשלות מצרים וסעודיה את אמברגו הנפט של OAPEC נגד בעלות הברית המערביות של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים. סאדאת הסכים לסיים את האיסור המצרי על פעילות האחים המוסלמים לאחר בקשות סעודיות לשקם אלפי חברי התנועה שנכלאו או הוגלו, שרבים מהם קיבלו מקלט בסעודיה.
תקופת מובארק
בניגוד למצב בזמן נאצר, מצרים של מובארק - דיקטטורה שמרנית המזוהה עם ארצות הברית - לא ייצגה עוד קוטב אידאולוגי או פוליטי לסעודיה. אף על פי כן, נותרה יריבות בין שתי המדינות, שתיהן שואפות לגדולה בעולם הערבי בכלל, והיו בעלות הברית הערביות הגדולות של ארצות הברית בפרט.
המאה ה-21
באפריל 2012, נערכה הפגנה מול המוסדות הסעודיים במצרים במחאה על מעצרו של עורך דין מצרי ופעיל זכויות אדם שפעל בערב הסעודית, בחשד לאחזקת סמים. לטענת המצרים, המעצר נגרם בשל פגיעה בכבודו של המלך עבדאללה לאחר שעורך הדין הגיש תלונה נגד הממלכה הסעודית, בשל יחסה לאזרחים המצרים בשטחה.[2] בעקבות ההפגנות, איימה ערב הסעודית כי תסגור את השגרירות והקונסוליות במצרים כמחאה על "ההפגנות הבלתי מוצדקות" לטענתה.
בניית הגשר העתידי
ב-8 באפריל 2016, לאחר פגישה שקיים עם נשיא מצרים סיסי בקהיר, הכריז מלך ערב הסעודית סלמאן על הקמת גשר שיחבר בין שתי המדינות ויעבור מעל הים האדום וייקרא על שמו של סלמאן (לפי הצעתו של א-סיסי). לאחר ההכרזה, נציגים משתי המדינות חתמו על 17 הסכמים כלכליים ומזכרי הבנות, בשווי כולל של 1.7 מיליארד דולר. כמו כן הוסכם על הקמת קרן גידור שבה הושקעו 16 מיליארד דולר.[3]
החזרת איי טיראן וסנפיר לערב הסעודית
בחודש אפריל 2016 המלך סלמאן נסע לביקור רשמי בן חמישה ימים למצרים. במהלך הביקור שתי המדינות חתמו על הסכמים כלכליים בהיקף של כ-25 מיליארד דולר אמריקאי וחתמו על הסכם שבו מצרים תחזיר את האיים טיראן וסנפיר, שני איים בשליטה ובריבונות מצרית במפרץ אילת, לשליטת ערב הסעודית. ההודעה על העברת האיים עוררה הד תקשורתי וציבורי חזק מאוד, אף אורגנו הפגנות, למשל בחצי האי סיני. היו גם דעות אחרות, כשביעית מהמדינה תמכה בהסכם ובנשיא.[4]
מהלך חילופי השטחים נתקל בקשיים חוקתיים ובהתנגדות מקומית במצרים ומושהה לעת עתה.[5][6]
קישורים חיצוניים
- י. גרף, יחסי מצרים-סעודיה: מחלוקות מהותיות חרף אינטרסים משותפים, באתר ממרי, 11 בנובמבר 2015
- ד"ר ירון פרידמן, פעם מעצמה. מצרים בדרך להפוך למדינת חסות סעודית?, 11 באפריל 2016, באתר ynet
- "ישפיע על ההסכם עם ישראל": מצרים וסעודיה במגעים לשינוי הגבול הימי 11 באפריל 2016, כתבה באתר וואלה!
- רויטרס, חרף המחאות: מצרים אישרה את העברת האיים בים האדום לסעודיה, באתר וואלה!, 29 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ^ Saudi Arabia’s Image Falters among Middle East Neighbors Pew Research Global Attitudes Project, pewglobal.org. October 17, 2013
- ^ רויטרס, ערב הסעודית הודיעה על סגירת שגרירותה במצרים, באתר וואלה, 28 באפריל 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, המלך סלמאן הכריז: נקים גשר בין מצרים לערב הסעודית, באתר וואלה, 10 באפריל 2016
- ^
ג'קי חוריו גילי כהןו אי-פי, המתנה של א-סיסי למלך סעודיה: האיים טיראן וסנאפיר בים סוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2016
- ^ "Egypt court halts islands' transfer" (באנגלית בריטית). 2016-06-21. נבדק ב-2019-02-19.
- ^ רויטרס, מכה לסיסי: העליון ביטל את העברת האיים בים האדום לסעודיה, באתר וואלה!, 16 בינואר 2017
32109861יחסי מצרים – ערב הסעודית