יחסי הממלכה המאוחדת – סומליה
| יחסי הממלכה המאוחדת – סומליה | |
|---|---|
|
|
| |
| הממלכה המאוחדת | סומליה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 243,610 | 637,657 |
| אוכלוסייה | |
| 67,905,770 | 18,561,523 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,070,668 | 8,126 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 45,220 | 438 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי הממלכה המאוחדת–סומליה הם היחסים הדו-צדדיים בין סומליה לבריטניה.
היסטוריה
היחסים בין שטחי סומליה של ימינו לבין הממלכה המאוחדת החלו במהלך המאה ה-19. בשנת 1884 הקימה בריטניה את פרוטקטורט סומלילנד הבריטית בצפון סומליה (סומלילנד) לאחר שחתמה על חוזים עוקבים עם הסולטנים הסומלים ששלטו באזור, כמו מוחמד עלי שייר מסולטנות ורסנגאלי. [1] בשנת 1900, כוחותיו הדרבישים של מנהיג הדת סייד מוחמד עבדאללה חסן ("מדולא מולא"), החלו בתנועת התנגדות שנמשכה עשרים שנה נגד כוחות בריטים. מסע צבאי זה הסתיים בסופו של דבר בשנת 1920, לאחר שבריטניה הפציצה מהאוויר את בירת הדרבישים טאלה. לאחר מלחמת העולם השנייה שמרה בריטניה על שליטה הן בסומלילנד הבריטית והן בסומליה האיטלקית כמדינת חסות. בשנת 1945, במהלך ועידת פוטסדאם, העניק האו"ם נאמנות לאיטליה לסומלילנד האיטלקית, אך רק בפיקוח צמוד ובתנאי - שהוצעה לראשונה על ידי ליגת הנוער הסומלית (SYL) וארגונים פוליטיים סומליים אחרים, כמו חזביה דיג'יל מיריפלה סומלי (HDMS) והליגה הלאומית הסומלית (SNL) - שסומליה תשיג עצמאות תוך עשר שנים.[2][3] סומילילנד הבריטית נותרה פרוטקטורט של בריטניה עד 1960.[4]
בשנת 1948, בלחץ בעלי בריתם במלחמת העולם השנייה ולחרדת הסומלים,[5] "החזירו" הבריטים את האאד (אזור מרעה סומלי חשוב שהיה ככל הנראה 'מוגן' על ידי אמנות בריטיות עם הסומלים בשנת 1884 ו-1886) ואוגדן לאתיופיה, בהתבסס על אמנה עליהם חתמו בשנת 1897, ובו מסרו את השטח הסומלי לקיסר האתיופי מנליק השני בתמורה לעזרתו נגד פשיטות של חמולות סומליות.[6] בריטניה כללה את התנאי שהתושבים הסומלים ישמרו על האוטונומיה שלהם, אך אתיופיה תבעה מיד ריבונות על האזור.[2] זה הביא להצעה לא מוצלחת של בריטניה בשנת 1956 לרכוש בחזרה את האדמות הסומליות שהיא העבירה. [7] [8]
ב-1 ביולי 1960, סומילילנד הבריטית לשעבר וטריטוריית הנאמנות של סומילילנד (סומילילנד האיטלקית לשעבר) התאחדו כמתוכנן להקים את הרפובליקה הסומלית (סומליה).[9][10] בין השנים 1963–1968 ניתקה ממשלת סומליה את הקשרים הדיפלומטיים עם שלטונות בריטניה בגלל נושא מחוז הגבול הצפוני.[11] מאוחר יותר היא כוננה מחדש את היחסים בעקבות עלייתה לשלטון של מועצת המהפכה העליונה בשנת 1969.
לאחר קריסת השלטון המרכזי בסומליה ותחילת מלחמת האזרחים בשנת 1991, שגרירות בריטניה במוגדישו נסגרה.[12] בתקופה שלאחר מכן שמרה ממשלת בריטניה על קשרים דיפלומטיים עם ממשלת המעבר הלאומית שהוקמה ויורשתה ממשלת המעבר הפדרלית. היא גם קיימה יחסים דיפלומטיים עם הממשלות האזוריות הקטנות יותר של סומליה, כמו פונטלנד וסומלילנד, כדי להבטיח הכללה רחבה בתהליך השלום. בשנת 2012 ארגנו הרשויות הבריטיות בנוסף את ועידת לונדון בנושא סומליה בכדי לתאם את תמיכת הקהילה הבינלאומית בממשלת סומליה הזמנית.
לאחר הקמת הממשלה הפדרלית של סומליה באוגוסט 2012, הרשויות הבריטיות אישרו מחדש את תמיכתה של בריטניה בממשלת סומליה, בשלמותה הטריטוריאלית ובריבונותה.[13]
ב-23 במרץ 2017 עמד שר החוץ של בריטניה בוריס ג'ונסון בראש ישיבת המועצה בנושא המצב ההומניטרי והפוליטי באומה השוכנת בקרן אפריקה לנוכח חששות הרעב הקרובים. שבוע לפני כן ג'ונסון ביקר במוגדישו ונפגש עם נשיא סומליה מוחמד עבדולחי מוחמד על אסטרטגיה למנוע משבר. [14]
נציגויות דיפלומטיות
לסומליה אין שגרירות בלונדון [15] ואין לה נוכחות דיפלומטית רשמית בבריטניה מאז סגירת השגרירות בשנת 1994. [16]
ב־25 באפריל 2013 בריטניה הפכה למדינה המערבית הראשונה שפתחה מחדש את שגרירותה בסומליה, כאשר מזכיר המדינה הבריטי הראשון ויליאם האג השתתף בטקס הפתיחה במוגדישו.[12] ב־6 ביוני 2013 מינתה ממשלת בריטניה את ניל ויגאן לשגריר בריטניה החדש בסומליה. הוא ירש את מאט באו .[17] ב־16 במרץ 2015 מונתה הרייט מתיוס כממשיכה של ויגאן כשגרירה. הוא אמור להיות מועבר למשרד שירות דיפלומטי אחר ביוני 2015.[18]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Hugh Chisholm (ed.), The encyclopædia Britannica: a dictionary of arts, sciences, literature and general information, Volume 25, (At the University press: 1911), p.383.
- ^ 2.0 2.1 Zolberg, Aristide R., et al., Escape from Violence: Conflict and the Refugee Crisis in the Developing World, (Oxford University Press: 1992), p. 106
- ^ Kwame Anthony Appiah; Henry Louise Gates (26 בנובמבר 2003). Africana: the encyclopedia of the African and African American experience: the concise desk reference. Running Press. p. 1749. ISBN 978-0-7624-1642-4.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Paolo Tripodi (1999). The colonial legacy in Somalia: Rome and Mogadishu: from colonial administration to Operation Restore Hope. Macmillan Press. p. 68. ISBN 978-0-312-22393-9.
- ^ Federal Research Division, Somalia: A Country Study, (Kessinger Publishing, LLC: 2004), p. 38
- ^ Laitin, p. 73
- ^ Laitin, p. 75
- ^ Francis Vallat, First report on succession of states in respect of treaties: International Law Commission twenty-sixth session 6 May – 26 July 1974, (United Nations: 1974), p. 20
- ^ Worldstatesmen - Somalia
- ^ Encyclopædia Britannica, The New Encyclopædia Britannica, (Encyclopædia Britannica: 2002), p.835
- ^ "UK appoints New ambassador To Somalia". Goobjoog. 17 במרץ 2015. נבדק ב-17 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 12.0 12.1 "Britain Re-opens Embassy in Somalia". The Chosun Ilbo. 26 באפריל 2013. נבדק ב-26 באפריל 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Communiqué on Secretary-General's Mini-Summit on Somalia". United Nations. נבדק ב-17 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Boris Johnson chairs UN council meeting on Somalia as famine approaches". leakofnations.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-03-24.
- ^ "Foreign embassies in the UK". GOV.UK (באנגלית). נבדק ב-2020-06-10.
- ^ Refugees, United Nations High Commissioner for. "Refworld | Somalia: Information on whether Somali passports have continued to be issued by the Somali consulate staff in London, England, even though the Somali embassy closed officially in 1992, and if so, whether Somali passports are being recognized as valid for travel to other countries". Refworld (באנגלית). נבדק ב-2020-06-10.
- ^ Foreign & Commonwealth Office (6 ביוני 2013). "Change of Her Majesty's Ambassador to Somalia". נבדק ב-7 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Press release: Change of Her Majesty's Ambassador to Somalia". Foreign & Commonwealth Office. נבדק ב-17 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
