רבי יחיאל פישל אייזנבך
 | |||||
| הרב אייזנבך, 2003 | |||||
| לידה |
אפריל 1925 כ"ח בניסן ה'תרפ"ה ירושלים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ספטמבר 2008 (בגיל 83) ד' באלול, ה'תשס"ח ירושלים, ישראל | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| תקופת הפעילות | ה'תשל"ד–ה'תשס"ח | ||||
| תחומי עיסוק | קבלה | ||||
| רבותיו | רבי מרדכי חיים סלאנים, רבי שלמה מזוועהיל, רבי שמשון אהרן פולונסקי, רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות | ||||
| תלמידיו | הרב ראובן גרוס | ||||
| |||||
הרב יְחִיאֵל פִישְׁל אַיְיזְנְבַּאך (ירושלים כ"ח בניסן ה'תרפ"ה אפריל 1925 - ד' באלול, ה'תשס"ח ספטמבר 2008) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, בנו של ר' יוסף אייזנבך, שהיה סופר סת"ם בעיר, ומחסידי רבי זאב טברסקי מחסידות רחמסטריווקה. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת כולל שומרי החומות, בשכונת בתי אונגרין, ובישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד אצל הרב משה לייב שפירא.[1] ומשנת ה'תש"ב עבר לישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, שם למד למשך שנתיים אצל ר' מרדכי חיים סלאנים. בצעירותו גם למד מרבי שלמה גולדמן מזווהיל ומהרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. ביום ו' באלול שנת ה'תש"ד נשא את שרח (סרח), בתו של הרב ישעיה אשר זליג מרגליות (נפטרה ביום י"ב בכסלו שנת תשע"ה, בגיל 93). בשנת ה'תש"ה המשיך ללמוד בישיבת סלונים, ולמד גם בישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר.
בשנת ה'תש"ז התחיל ללמוד קבלה מפי חותנו. אבל את עיקר לימודו בתורת הנסתר למד בעצמו מספרים כמו אהבת ה' ותורת חכם, ומההגהות שכתב זקנו, ר' משה אייזנבך, בגיליוני ספריו הקבליים. בשלב מאוחר יותר התחיל להגות בספרי האר"י: שמונה שערים ועץ חיים. למד קבלה גם אצל הרב ליבוש גרוסמן, תלמידו של הרב חיים שאול הכהן דוויק, ואצל דודו, הרב ישראל יצחק רייזמן. כמו אביו, היה גם הוא סופר סת"ם.
בשנת ה'תשל"ד, עם פטירת הרב אהרן סלוטקין ראש ישיבת המקובלים שער השמים, נתמנה כממלא מקומו. הוא מסר שם מדי יום שיעורים בעץ חיים, אוצרות חיים ושמונה שערים. למד ולימד תורת הקבלה לפי דרכו של רבי שלום שרעבי ה"רש"ש", ועסק במיוחד בכוונות התפילה של ימות החול, שבת וחג. בימים שהישיבה הייתה סגורה, כגון בשבתות וחגים, וכן בימי בין הזמנים, היה מוסר שיעורים בביתו, בספר הזוהר ושער הכוונות.
ברח מפרסום, וידוע בשמחת החיים שהייתה נסוכה על פניו. הרב אייזנבך היה קרוב בהשקפת עולמו לאידאולוגיה של אנשי העדה החרדית, אף על פי שחלק מאנשי "שער השמים" היו קשורים לרב קוק. נפטר בירושלים בגיל 83 בד' באלול ה'תשס"ח ונקבר ע"פ צוואתו בהר הזיתים.
נולדו לו שלשה בנים ושלוש בנות. בנו רבי משה אהרן, מחבר הספר ברכת משה על ה"מחנה אפרים", חתן רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מצישינוב, נפטר בחייו בניו יורק. חתנו הרב משה אורי אייזנשטיין, מרבני שכונת גבעת שאול. חתן נוסף רבי חנינא קרפמן, ר"מ בישיבת שער השמים, נפטר בתשע"ז.
העניק הסכמות לספרי קבלה רבים שיצאו לאור בשנות כהונתו כראש ישיבת שער השמים, הסכמותיו נחשבים כערך סמכותי מובהק בתחום לימוד הקבלה.
לאחר פטירתו מונה לראש ישיבת שער השמים תלמידו הרב ראובן גרוס.
תלמידיו
- הרב ראובן גרוס.
- חתנו רבי חנינא קרפמן
- הרב יעקב מאיר שכטר
- הרב אהרן מרדכי רוטנר
- הרב יצחק אייזיק מנחם אייכנשטיין אדמו"ר מגלאנטא ומחבר ספרי קבלה רבים
- הרב גמליאל רבינוביץ
- הרב מרדכי מנשה זילבר
- הרב יצחק משה ארלנגר
- הרב ישראל מאיר ברנר רב ומשפיע בחסידות ברסלב
- הרב חיים אורי בריזל
- הרב יחזקאל בינג, הקים בהוראתו בית מדרש "דברי שלום" לתורת הקבלה בבני ברק
- הרב אברהם יחזקאל פרידמן אדמו"ר מקאמאדא ומגיד שעור מפורסם בתורת הקבלה בארה"ב
- הרב פנחס דוד בונקר, מקובל וממשפיעי חסידות ברסלב בביתר
- הרב שרגא סעמליוס מראשי ישיבת שער השמים
- תלמידים מפורסמים נוספים: הרב שמואל אנגל, הרב יונה לבל.
הערות שוליים
- ^ הרב יחיאל פישל אייזנבאך, באתר ויקישיבה
31733661יחיאל פישל אייזנבך