רבי יחזקאל פייגין
יחזקאל פייגין (מכונה חאטשע; ה'תרנ"ה, 1895 – י' בכסלו ה'תש"ב, 20 בנובמבר 1941) היה מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, ומזכירו האישי של האדמו"ר השישי מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון.
ביוגרפיה
נולד בעיירה לוקימא שברוסיה הלבנה לאביו שמואל שהיה חסיד האדמו"ר הרש"ב.
בנערותו למד בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ', שם שימש כ'מניח', בשנת 1911 ייסד הרבי הרש"ב את ישיבת תורת אמת בחברון, ושלח לשם את הרב שלמה זלמן הבלין יחד עם קבוצת תלמידים, ביניהם פייגין, להקים את הישיבה, הוא למד שם עד סגירת הישיבה בשלהי שנת 1914 (הישיבה נפתחה מחדש בשנת 1921), וחזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.
בשנת 1918 גר בקרמנצ'וג שבאוקראינה, ושם שימש כמלמד לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.
בשנת 1920 נישא לסוניה צייטלין בת יהודה ליב צייטלין מהומל. לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר קרמנצ'וג, עד לחורף 1922 שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה.
עבודתו בישיבת תומכי תמימים
בשנת 1922 נוסד בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, ופייגין נקרא לעמוד בראשו. הוא שהה שם עד לקיץ אותה השנה, אז נקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה בפולטבה, מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון בר"מ ומנהל, ועם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף 1923 שעה שהנ.ק.ו.ד. (המשטרה החשאית של ברית המועצות) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר נעוועל, שם שהו כתקופה קצרה עד שעברו - על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ - לעיר חרקוב, שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד שעברה בחזרה לעיר רוסטוב. בשנת 1924 חזרה הישיבה לחרקוב, שם שהתה עד חורף 1927.
בנוסף לעבודתו כר"מ, ראש ישיבה ומשפיע, כיהן פייגין כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי ברית המועצות[דרוש מקור]. ובמשך תקופה זו היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לעקוב אחר התקדמות התלמידים בלימוד וכן לבחון את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב לוי יצחק שניאורסון רב בעיר יקטרינוסלב ואביו של האדמו"ר מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון.
עבודתו כמזכיר הריי"צ
בשנת 1927 מינהו האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון כמזכירו האישי, לאחר מאסרו של מזכירו אלחנן דב מרוזוב.
בקיץ 1927 כשנאסר הריי"צ, שלח מברק לחסידים "עיין בראשית, ל"ט, כ'." (שם כתוב הפסוק "ויקח אדני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסהר").[דרוש מקור]
במכתב מחודש אייר אותה השנה כותב הריי"צ במכתב אל פייגין: "בזה הנני ממלא את ידיו לבא בכתובים עם ידידנו אנ"ש שיחי' בכל אתר ואתר ... כן הנני ממלא את ידו לחתום הקבלות על כל שלוחי סכומי המעמד הנשלחים והמתקבלים על שמי ולברך את העושים ואת המעשים."[דרוש מקור]
בשנת 1930 נסע עם חיים ליברמן לארצות הברית על מנת להכין את ביקורו של הריי"צ שם.
מאז התמנותו למזכיר התלווה אל הריי"צ בכל נדודיו, ממקום ממקום. כך בשנת 1933 עבר עמו לוורשה שבפולין, ומשם בשנת 1935 לאוטווצק.
היה מעורכי הירחון "התמים" שיצא לאור על ידי איגוד תלמידי ישיבת תומכי תמימים, ואף היה עורך המדור "שערי חסידות".
בתקופת מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בקיץ 1939, עבר פייגין עם לוורשה על מנת לנסות לחצות משם את הגבול לריגה. בתקופת שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הלל צייטלין.
בחודש ינואר 1940 הצליח פייגין עם הריי"צ לחצות את הגבול לריגה. על אף רישיונות הכניסה לארצות הברית שהיו ברשותו לא הצליח פייגין להימלט ונשאר בריגה. ניסיונות שתדלנות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי הריי"צ עצמו על מנת להשיג היתרי יציאה עבור פייגין ומשפחתו, אך הן עלו בתוהו.
בי' בכסלו ה'תש"ב (1941) עשו הנאצים אקציה והובילו יהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו באש את בית הכנסת על הנמצאים בתוכו בהם גם אותו.
היה נשוי לסוניה, ולהם בן אחד וארבע בנות. כולם נרצחו על ידי הנאצים בריגה.
קישורים חיצוניים
- תולדות חייו, סיפורים ואמרות
- הרי"ף מכתבים ותולדות חייו, תדפיס, בעריכת הרב אהרן לייב רסקין
30023745יחזקאל פייגין