יחזקאל סומך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ תקופת שירות, תפקידים צבאיים, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ עלה לישראל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יחזקאל סומך
לידה 1927
פטירה אפריל 2008 (בגיל 81 בערך)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוף (אוויר) תת אלוף
תפקידים אזרחיים
טייס וסמנכ"ל המבצעים בחברת אל על

יחזקאל סומך (1927 - אפריל 2008) היה קצין בדרגת תת-אלוף בצה"ל, כיהן כסגן מפקד חיל האוויר במלחמת ההתשה.

ביוגרפיה

סומך נולד ב-1927 לאסתר ויעקב בעיראק ועלה לארץ ישראל ב-1935[1]. בתחילת שירותו בצה"ל, נשלח סומך באוגוסט 1948 עם קבוצה של חניכים לבית הספר לטיסה אליקא באורבה שבאיטליה[2]. בפברואר 1950 צורפו חניכי הקורס לחניכים ששבו מקורס טיס בצ'כוסלובקיה לקורס טיס מס' 1 של חיל האוויר[3]. שירת ברמת דוד כטייס קרב, ב-1951 שימש מדריך בקורס מדריכי טיסה, פיקד על שלב ראשוני בבית ספר לטיסה[4]. בספטמבר 1955 מונה למפקד טייסת 110, הייתה זו הטייסת האחרונה בחיל האוויר שעדיין הטיסה מטוסי קרב מוסקיטו[5]. הטייסת הודממה במאי 1956, אך חודש לאחר מכן נקרא סומך להכניס אותה מחדש לכוננות לקראת מבצע קדש[6]. במלחמת סיני פיקד על הטייסת שהשתתפה בגיחות רבות בחזית. בלילה הראשון של הלחימה יצא בעצמו לגיחת סיור בה עשתה הטייסת את טבילת האש שלה במלחמה כשהפציץ שיירה של צבא מצרים בסיני[7]. במהלך המלחמה הוביל סומך מבנה של רביעית מטוסים להפצצת שארם א-שייח'. לאחר המלחמה קלטה הטייסת בפיקודו את מטוסי הווטור הראשונים בחיל האוויר ועברה לעידן מטוסי הסילון[8].

במרץ 1960 מונה סומך למפקד בית הספר לטיסה ומילא תפקיד זה עד יולי 1962[9]. ב-1964 מונה למפקד בסיס רמת דוד, הוא יזם את ההקמה מחדש של טייסת 107, כטייסת מטוסי אוראגן[10]. במלחמת ששת הימים פעלו בכנף תחת פיקודו שלוש טייסות קרב (טייסת 109, טייסת 110 וטייסת 117), וטייסת נוספת הייתה תחת אחריות מנהלית (טייסת 107)[11]. סומך השתתף בעצמו בגיחות מבצעיות במלחמה בהם, תקיפת שדה התעופה דמייר בסוריה ושדה התעופה H-3 בעיראק[12]. לאחר המלחמה, ביולי 1967, סיים את תפקידו ויצא ללימודים.

במרץ 1969 מונה לראש מחלקת אוויר במפקדת חיל האוויר, תפקיד שהיה למעשה סגן מפקד החיל[13], ושירת בתפקיד זה במהלך מלחמת ההתשה בה מילא חיל האוויר תפקיד מרכזי. ב-1971 הוחלף על ידי בני פלד ויצא ללימודים ומשלא מונה למפקד החיל השתחרר משירות הקבע. אחרי מלחמת יום הכיפורים עמד בראש ועדה לבדיקת תפקוד חיל האוויר בחזית הצפון[14]. ב-1978 היה חבר צוות הבדיקה (יחד עם יונה אפרת ושבתאי לוי) לתפקוד צה"ל בפיגוע כביש החוף[15]

לאחר שחרורו עבד כטיס אזרחי בחברת אל על, ב-1976 מונה לסמנכ"ל המבצעים של החברה, אך לאחר מספר חודשים נאלץ להתפטר, בשל התנגדות ועד העובדים בחברה שבתפקיד ישמש טייס פעיל והוא חזר לעבוד כטייס מהשורה[16]. ב-1984 מונה שוב סמנכ"ל המבצעים של החברה[17] ושימש בתפקיד זה עד לפרישתו לגמלאות ב-1987. נפטר באפריל[18] 2008.

הערות שוליים

  1. בני דוידאי התפטר מאל-על - תא"ל (מיל.) יחזקאל סומך - משנה למנכ"ל, דבר, 12 במרץ 1976
  2. אביגדור שחן, כנפי הניצחון: לתולדות חיל האוויר ומח"ל, הוצאת עם הספר, 1966, עמ' 70, 337
  3. מעצמאות לקדש - חיל האוויר בשנים 1949–1956, עמ' 23
  4. אביגדור שחן, חישול הכנפיים, הוצאת מערכות, עמ' 52, 54
  5. חישול הכנפיים, עמ' 226-227
  6. חישול הכנפיים, עמ' 228
  7. חישול הכנפיים, עמ' 228-229
  8. ספר זמין ברשת דני שלום, ‏- פרסומי תעופה, 2002 כרעם ביום בהיר : מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר עמ' 102
  9. דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל, עמ' 44
  10. כרעם ביום בהיר, עמ' 99
  11. כרעם ביום בהיר, עמ' 117
  12. כרעם ביום בהיר, עמ' 580-587
  13. רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 27, 30
  14. שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, הוצאת ספריית מעריב, 2008, עמ' 380
  15. דוח פעולות צה"ל בכביש החוף-לרמטכ"ל, דבר, 21 במרץ 1978.
  16. דויד מושיוב, המשנה למנכ"ל אל-על התפטר כדי לעבוד כאיש צוות אוויר, מעריב (עיתון), 8 באוקטובר 1976
  17. דן ארקין, יחזקאל סומך-סמנכ"ל למבצעים בחברת אל על, מעריב (עיתון), 24 בינואר 1984
  18. אתר "Billiongraves"


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0