יוצא דופן
יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי לניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי' שמטרתו הוצאת העובר והשליה מהאם, דרך דופן הרחם, ולא בלידה רגילה, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן".
ישנם מספר חילוקי דינים הן לגבי הוולד והן לגבי האישה שמשתנים בין לידה רגילה לבין לידת 'יוצא דופן'. לדוגמה, להלכה תינוק 'יוצא דופן' אין לערוך לו את ברית המילה בשבת, אף אם היא חלה ביום השמיני ללידתו, בניגוד לברית מילה של תינוק מלידה רגילה שדוחה שבת.
גדר לידת 'יוצא דופן'
מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה רגילה. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה רגילה.
המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות:
- דינים התלויים ב'פטר רחם' - כגון דינים הנוגעים לבכורה כמו בעניין פדיון הבן, תענית בכורות ועוד, כל אלו כוללות אך ורק ילודים שנולדו בלידה רגילה. כך לדוגמה אמרו במשנה: "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב').
- זמן הלידה - שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן להתייחס לזמן ביצוע הניתוח כפי שמתייחסים לזמן הלידה דרך צוואר הרחם. שאלה זו בעלת השלכות לעניין סוגיה כמו מועד ברית המילה.
סוגיות אלו נדונו מתקופת התנאים ואילך, בשם "יוצא דופן". סוגיית זמן המילה, למשל, נדון על ידי אמוראים[1] וראשונים. יש הסוברים כי יוצא דופן נימול ככל הילדים ביום השמיני, גם אם מילתו חלה בשבת. אך ישנם החולקים וסוברים כי אין כלל חובה למול אותו דווקא ביום השמיני. בספרי ההלכה נפסק ש'יוצא דופן' נימול ביום השמיני[2], אך מילתו אינה דוחה את השבת[3].
בתוספות במסכת עבודה זרה[4] מובא כי אמו של הקיסר הראשון ברומי מתה בלדתה ונבקע כריסה, ומצאוהו שם חי - וקראוהו קיסר מלשון כרות.
השימוש בניתוח לדעת ההלכה
לגבי הסיבות לעריכת הניתוח, חלק מפוסקי ההלכה[דרושה הבהרה][5] מתנגדים לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצבים רפואיים בעיתיים של העובר או היולדת[6]. עם זאת, רוב הפוסקים מעניקים את סמכות ההחלטה בנושא לשיקול הדעת הרפואי.
המונח 'יוצא דופן'
כיום רגילים לכנות בשם: ׳יוצא דופן׳ דבר חריג או שונה. מקור המונח הוא בביטוי התלמודי, המתאר לידה שאינה רגילה 'חריגה', מכאן נתגלגל הביטוי לשאר הדברים שהם חריגים.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ה עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק א', הלכה ז'. שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ב, סעיף ג'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק א', הלכה י"א}. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"א, סעיף ה'.
- ^ דף י', עמוד ב'.
- ^ רבי משה שטרנבוך - תשובות והנהגות כרך א סימן תתצ"ד, וכרך ה סימן שפ"ט, והוסיף שכך גם דעת הסטייפלר
רבי משה פיינשטיין - אגרות משה חלק ה סימן עד, באתר היברובוקס
האריז"ל שער רוה"ק תיקון ד' הביאו רבי חיים אלעזר שפירא בספרו דברי תורה ח"ג סי' ל'. - ^ הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך לידה
