יוסף נוה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוסף נווה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף נוה
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יוסף נוה (Joseph Naveh;‏ 21 בינואר 192821 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נוה התמחה בכתב העברי העתיק, ופרסם מספר ספרים ועשרות מאמרים בנושא.

ביוגרפיה

יוסף נוה נולד ב-21 בינואר[1] 1928 במונקאץ', אז במזרח צ'כוסלובקיה (כיום במערב אוקראינה), ועלה לארץ ישראל בשנת 1945. הוא למד באוניברסיטה העברית היסטוריה של עם ישראל, מקרא וארכאולוגיה; ב-1956 קיבל תואר בוגר, ב-1959 תואר מוסמך וב-1967 תואר דוקטור, על עבודה שכותרתה "התפתחות הכתב הארמי" (שאחר כך גם התפרסמה). משנת 1955 שימש ארכאולוג באגף העתיקות והמוזיאונים, כיום רשות העתיקות, ובין השנים 19581971 שימש כארכאולוג מחוז ירושלים[2]. במסגרת זו ביצע סקרים גם בעין גדי ובתל א-מוקאנע, היא תל-מקנה. הוא הציע לזהות את תל-מקנה עם עקרון הפלשתית לאחר ששוכנע בדבר על ידי נתן אידלין, חבר קיבוץ רבדים. בסוף עונת החפירות האחרונה נתגלתה באתר כתובת עקרון, שאישרה את הזיהוי באופן ודאי. נוה פיענח ופרסם אותה יחד עם סימור גיטין וטרודה דותן.

בשנת 1959, היה אחד מחמשת המפקחים האזוריים באגף העתיקות ביחד עם רם גופנא, משה פראוסניץ, י' ליבוביץ ול"י רחמני, שכתבו מכתב תלונה על משה דיין, וקראו להפסקת פעילות החפירה שלו[3].

בשנת 1960 ערך נוה חפירה ארכאולוגית במצד חשביהו – אתר על חוף הים, מדרום לקיבוץ פלמחים. התגלית החשובה ביותר של חפירה זו היה אוסטרקון הכתוב באלפבית העברי העתיק. יוסף נוה פיענח ראשון את האוסטרקון, המכונה מאז בשם 'מכתב הקוצר'[4]. בעקבות תגלית זו הפנה נוה את עניינו ומרצו לחקר האלפבית העברי העתיק והאלפבית הארמי העתיק; ברבות השנים, בעקבות מורו נחמן אביגד, היה לחוקר הכתב העתיק המוביל בישראל. במהלך השנים פיענח וחקר את הכתובות החשובות ביותר שהתגלו, בהן: כתובת אבה מגבעת המבתר בירושלים, כתובת תל דן המזכירה את בית דוד (יחד עם אברהם בירן), הכתובות שנמצאו בחפירות מצדה (יחד עם יגאל ידין) וכתובת עקרון.

בשנת 1971 נתמנה למרצה בכיר במכון לארכאולוגיה[5], בשנת 1976 הועלה לדרגת פרופסור-חבר, ובשנת 1980 לפרופסור מן המניין. הוא לימד עד לפרישתו בשנת 1997, מאז היה פרופסור אמריטוס במכון לארכאולוגיה.

נפטר בירושלים ב-21 בנובמבר 2011.

מפרסומיו

ספריו

  • מגילות ים המלח / מאת יוסף נוה, ירושלים: Antiquities of The Holy Land, תשי"ח-1958.
  • התפתחות הכתב הארמי / מאת יוסף נוה, דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך ה, חוברת 4, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל"ד.
  • על פסיפס ואבן: הכתובות הארמיות והעבריות מבתי הכנסת העתיקים / יוסף נוה,‫ [תל אביב]: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרטא, וספרית מעריב, תשל"ח.
  • אותיות ותולדותיהן / יוסף נוה, ירושלים: כתר, 1979.
  • ראשית תולדותיו של האלפבית: מבוא לאפיגרפיה ולפליאוגרפיה שמית-מערבית / יוסף נוה,‫ ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ט. מסת"ב 9652237086
  • על חרס וגומא: כתובות ארמיות ועבריות מימי בית שני, המשנה והתלמוד / יוסף נוה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ב-1992.

בעריכתו ובהשתתפותו

  • The development of the Aramaic script, Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities,‎ 1970.‎
  • Die Entstehung des Alphabets /‎ Joseph Naveh, Zürich: Benziger, 1979. (בגרמנית)
  • Early history of the alphabet: an introduction to West Semitic epigraphy and palaeography /‎ by Joseph Naveh, Jerusalem:‎ Magnes Press,‎ ‪1982.
  • Amulets and magic bowls: Aramaic incantations of late antiquity /‎ by Joseph Naveh, Shaul Shaked‎, Jerusalem: Magnes Press,‎ 1985‎
  • Origins of the alphabet /‎ Joseph Naveh, Jerusalem: Jerusalem Pub. House, 1996, c1995.
  • Aramaic ostraca of the fourth century BC from Idumaea /‎ Israel Eph’al and Joseph Naveh, Jerusalem: Magnes Press: Israel Exploration Society,‎ 1996.
  • Studies in west-Semitic epigraphy: selected papers /‎ Joseph Naveh, Jerusalem: Hebrew University Magnes Press,‎‪ 2009.

מאמרים

בעריכתו ובהשתתפותו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוסף נוה25434179