מצד חשביהו
 |
מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, כנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה. המבנה התגלה במקרה ונחפר בשנת 1960 על ידי יוסף נוה מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. במקום נמצאו מספר רב של חרסים הכוללים כתובות (אוסטרקונים) ביניהם אחד עליו הופיע השם חשביהו בן יא[...], מכאן נגזר כינויו של המצד.
המצד נמצא על גבעת כורכר ובגבול גבעות החול בצד "דרך החוף", מדרום לקיבוץ פלמחים ולתל יבנה-ים. המצודה משתרעת על שטח של 6 דונם, בצורת האות "ר", בהתאם לתוואי השטח. היא כוללת שער מבוצר מכורכר, חדרי משמר, מגדלים, שורות אחדות של בתים וביניהם רחובות, וכן חצר ציבורית גדולה.
על פי הערכת החוקרים, ננטש המצד בשנה שבה יאשיהו ניגף בפני פרעה נכו מלך מצרים במגידו (609 לפנה"ס). מצרים שלטה בדרך הים המקראית המובילה מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף ולכן, אין להניח כי הייתה לממלכת יהודה אפשרות להחזיק מצד באזור מעבר בעל חשיבות אסטרטגית.
באתר נמצא אוסטרקון הידוע בכינויו מכתב הקוצר - מכתב של הַ"קּוֹצֵר" בשדהו לממונה הממלכתי, שר הצבא במקום, הזועק לצדק כנגד עוול שנעשה לו (ראו להלן). האוסטרקון נמצא כיום במוזיאון ישראל.
החפירות במקום
בחפירות שנערכו במקום התגלו בחדרי המשמר ששה אוֹסְטְרָקוֹנִים, שברי חרס, הכתובים בדיו בכתב עברי עתיק. באוסטרקונים מופיעים שמות כמו חשביהו, שעל שמו המצד, הושעיהו וכן (ע)בדיה.
התגלו במצד גם חרסים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס, מדויק יותר - ההערכה היא בין 639 לפנה"ס - 609 לפנה"ס. בין החרסים התגלתה קרמיקה יוונית מהסוג "wild goat style"[1]. ומכאן ההשערה כי איוש המצד היה על ידי סוחרים או חיל עזר של שכירים שהגיעו לארץ מאיי יוון. האחרונים פעלו גם תחת השלטון המצרי וייתכן גם תחת שלטון יאשיהו מלך יהודה. כן נמצאו במקום שרידים מהתקופה הכנענית פיניקית.
מכתב הקוצר
האיגרת כתובה בכתב העברי הקדום, בכתיב חסר, ללא אותיות סופיות וללא פיסוק (למעט סימני הפרדה בין המילים, הפזורים באופן לא עקבי). הכתיבה בדיו, והיא השתמרה טוב למדי. לפי הכתוב באוסטרקון נראה כי המחזיק בשדה, ה"עבד" - נתין, אריס או עבד ממש - מתלונן בפני הממונה הממלכתי, אולי שר הצבא - מפקד המצד - על המפקח על המיסים, הושעיהו בן שבי, אשר עיקל את בגדו היחידי כנגד חוב שלא ברור מהו (ייתכן שלא מלא את מכסתו[2]). לטענת המתלונן העיקול אינו מוצדק ואף חבריו לעבודה יכולים להעיד על כך. לפיכך, הוא מבקש לקבל בחזרה את בגדו.
הטקסט
|
|
המכתב במחקר
הנתון הראשון שבלט לעין החוקרים הוא הדמיון בין האמור בכתובת לאמור בספר שמות:
אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה. לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ. אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב. וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי .
השיטה המקובלת לגביית חוב ממעוטי יכולת הייתה באמצעות עיקול הבגד. המקרא מורה כי במקרה כזה יש להשיב לאדם את בגדו לשעות הלילה, אחרת לא יהיה לו במה להתכסות.
מהמכתב עולות מספר שאלות:
- האם הקוצר כתב את המכתב בעצמו או שהמכתב נכתב בידי אדם אחר? לשאלה זו משמעות חשובה, שכן במחקר מקובל להניח כי בעת העתיקה ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה מצויה בקרב אנשים מהמעמד הפשוט[3], על אחת כמה וכמה אריס או עבד.
- האם כותב המכתב הכיר את החוק מספר שמות?
- האם החוק קוים בחיי היום-יום? מהמכתב עולה בבירור כי הושעיהו לא קיים את החוק, אך הכותב אינו מלין על הפרת החוק, אלא על חוסר אשמה.
אריה יצחקי סבור כי "מכתבו של הקוצר" או "מכתבו של האיש העני" מבטא את היחס בין השלטון הצבאי והעם באותה עת.
זאב ח. ארליך מעלה את ההשערה כי הפסוק שכתוב בו כימים ימימה לפני שבת קשור לשנת השמיטה, והמונח "שבת" מתייחס למובן המקראי "שנת השמיטה". שהרי אם הבגד נלקח יום, יומיים לפני שבת, והוא יוחזר לו בימים הקרובים, אין צורך לפנות אל הממונה.
לקריאה נוספת
- יוסף נווה, "כתובות עבריות במצד חשביהו", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 25, ג',ירושלים, 1961, עמ' 119-128. סריקה במאגר DLIR
- יוסף נווה, "כתובות עבריות במצד חשביהו (ב)", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 27, ג',ירושלים, 1963, עמ' 158-164. סריקה במאגר DLIR
- שמואל ייבין, כתב בקשה ממצד חשביהו, עז לדוד : קובץ מחקרים בתנ"ך, (ספר דוד בן-גוריון), תשכ"ד עמ' 376-395.
- זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1978, כרך ששי, עמוד 4672
- אריה יצחקי, מדריך ישראל - השרון - דרום מישור החוף וצפון הנגב, בית ההוצאה כתר - משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979
- רוני רייך, עונת חפירות שלישית במצד חשביהו, ארץ-ישראל כ' (ספר יגאל ידין)(תשמ"ט), עמ' 228-232, תקציר אנגלי בעמ' *203.
- אלכס פנטלקין, מצד חשביהו: בדיקה של התרבות החומרית והשחזור ההיסטורי לקראת סוף תקופת הברזל, בתוך: פישר, מ. (עורך). מחקרי יבנה-ים 2. תל אביב.
- נדב נאמן, ממצא הארכאולוגי והאפיגרפי ממצד חשביהו בהארה היסטורית, יבנה, יבנה-ים וסביבתן, 2005 (תשסה), עמ' 71-82
- יוסף נווה, מצד חשביהו : ארבעים שנה אחרי החפירות, יבנה, יבנה-ים וסביבתן, 2005 (תשסה), עמ' 107-110
- זאב ח' ארליך (ז'אבו), תלונת הקוצר ממצד חשביהו, מקור ראשון, 10 באוגוסט 2007.
- אסנת ברתור, מעשה בשבויה יפת תואר - החוק המקראי בראייה ספרותית, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 87-89
- Fantalkin, A, Mezad Hashavyahu: Its Material Culture and Historical Background, Tel Aviv 28/1, 2001
קישורים חיצוניים
 |
- מצד חשביהו באתר אוניברסיטת תל אביב
- מצד חשביהו בהסכת דברי הימים.
הערות שוליים
- ^ קרמיקה האופיינית למאה הששית והשביעית לפני הספירה. בתרגום מילולי: בסגנון עז הפרא, על פי ויקיפדיה האנגלית: The Wild Goat Style was a form of vase painting produced in the east Greece, namely the south and eastern Ionian islands, between circa 650 to 550 BCE. לפי מקור נוסף הסגנון הוא ממשפחת "שחורי הדמויות".
- ^ אברהם פאוסט, החברה הישראלית בתקופת המלוכה, הוצאת יד יצחק בן-צבי (2005), עמ' 205
- ^ מקובל כי בעת העתיקה רק כאחוז מהאוכלוסייה ידע קרוא וכתוב
28692621מצד חשביהו